חיפה: "השכונות ייהנו אולי מהים, אבל הן גומרות את הכרמל"

כבר הרבה שנים שעיריית חיפה מקדמת תוכנית לפינוי השיכונים במבואות הדרומיים של העיר - נוה דוד, שער העלייה, עין הים. הרעיון מופיע בתוכנית המתאר של העיר, שאושרה לפני שנה, וידוע גם לתושבי השכונות, למשקיעים שרוכשים שם דירות וליזמים שמקדמים "פרויקטים".

מהנדס העיר, אריאל וטרמן, והאחראית על התחדשות עירונית בחיפה, אורנה מור, מספרים שבימים אלה מקודמת תוכנית מפורטת שתכליתה לייצר התחדשות עירונית בשכונות העניות והמוזנחות, לקדם ודאות תכנונית, ולנייד את האטרקטיביות מאזורי המגורים שבכרמל לשכונות החוף. תוכנית אב חפ/2350, "התחדשות שכונות החוף", מציעה להכפיל את מספר הדירות בשכונות הללו ל-8,500.

- התוכנית עדיין לא אושרה על ידי מועצת העיר וגם לא נחשפה, מה שהופך את הבשורה שלה כאן למעניינת במיוחד.

וטרמן: "כבר 15 שנים שעיריית חיפה משתפת פעולה עם משרד השיכון באיתור והכרזה על מתחמים מוכרזים להתחדשות עירונית. מדובר תמיד במבני רכבות ישנים, שהם ברמה של מבנים מסוכנים. המדינה לא יכולה להרשות לעצמה כאלה מבנים, שחלקם לא ראויים למגורים. המתחמים האלה הם בנווה שאנן, בקרית אליעזר, בבת גלים, בקרית חיים וגם בשכונות החוף.

"אנו מגבשים תוכנית, אך המועצה עוד לא אישרה אותה, ולכן לא נוכל להציג אותה לציבור. הרעיון הוא לייצר תב"ע שתאפשר ליזמים לקדם פרויקטים ולהוציא היתרי בנייה. מדובר בתהליך איטי כי הקמנו צוותים לכל שכונה שכוללים מנהל פרויקט, אדריכל, יועצי נוף, תנועה, תשתיות ושמאי. אנחנו עושים פרוגרמות והרבה ניתוחים לפני שמתחילים את התכנון. אין סבלנות וכולם רוצים תכל'ס, אבל אנחנו עובדים מסודר".

- ההדמיות כבר מציגות שינוי דרמטי מאוד באופי הבנייה באזור הכניסה הדרומי לעיר. חיפה צומחת לגובה? יש מדיניות בנושא?

"בחיפה לא היה אף פעם ריכוז של בנייה גבוהה, אלא בנייה רקמתית, נמוכה למדי, עם מגדלים פה ושם, במקומות שאיפשרו איחוד חלקות. בעוד 20 שנה תרוכז הבנייה הגבוהה במקומות שעברו התחדשות".

- ומה עם נוף מורדות הר הכרמל, המבט לים?

"כשעשינו את תוכנית המתאר, חלק מהמשימה היה לקבוע איפה יהיו הפרוזדורים שבהם יישמרו 'השקפי הנוף', כלומר המקומות שמהם ניתן לראות את ההר, או את הים. יש אזורים, כמו ציר רחוב בן גוריון, המושבה הגרמנית והגנים הבאהיים שיש להם רגישות נופית".

דירוג של הגבהים

וטרמן מסביר באריכות שנעשה מאמץ להימנע מחזרה על הקונספט של מגדלי חוף הכרמל, שבעיני רבים נחשבים ל'הולילנד של חיפה', ולמנוע את הסתרת הים מתושבי השכונות הדרום מערביות של הכרמל (כבביר, כרמליה, אחוזה). הנחת היסוד היא שבשכונות החוף יהיו מגדלים שיסתירו את שיפולי הכרמל, ומצד שני הוחלט שלא לייצר "ממותות", ולכן הבנייה שקרובה לכביש החוף היא נמוכה יותר מזו שקרובה להר. במילים אחרות, יש דירוג של הגבהים מכביש החוף מזרחה, לכיוון ההר.

- שכונות החוף של חיפה הן שכונות מנותקות, פרבריות. איזה סוג של עירוניות תציעו בשכונות המתחדשות?

אורנה מור: "אני חושבת שהעניין העיקרי של שכונות החוף הוא להחזיר עטרה ליושנה. אנחנו חשבנו שיש כאן הזדמנות לעשות צדק עם התושבים ולחבר את השכונות לים. עד לא מזמן הפרדת שימושים היתה קו מנחה. היום עירוב שימושים הוא דבר בסיסי שמוכר לכל ראש עיר. הפרויקטים שאנחנו מקדמים מציעים דופן מרקמית (נמוכה יחסית) ובקומות הקרקע מסחר ופונקציות ציבוריות".

וטרמן: "לחיפאים צרוב שהכרמל יותר טוב, אבל ברוב הערים שאנחנו מכירים החיים ליד הים יותר אטרקטיביים. זה המקום שבו אנשים רוצים לגור. ללכת עם מגבת על הכתף לים. עובדה שבפרויקטים החדשים בבת גלים המחיר גבוה יותר מאשר בכרמל. אנשים כבר עוזבים את זכרון יעקב ואת טבעון ואת שכונות הכרמל ועוברים לגור ליד הים".

- יש ביקורת רבה על קידום תוכניות ההתחדשות העירונית שלא מביאות בחשבון את האוכלוסיה הוותיקה. איך אתם מתמודדים עם האתגרים האלה?

"ברגע שפרויקט מתארגן, בין אם הוא ביוזמת העירייה או ביוזמת יזם פרטי, אנחנו שולחים עובדים קהילתיים במטרה לבנות את המנהיגות החברתית של הפרויקט. בין היתר, אנחנו בוחנים את המנגנון של הקמת קרן תחזוקה שתסייע בכל הקשור לעלויות השוטפות במבנים החדשים".

האיום וההבטחה: הכפלת המסילה

בימים אלה מתקיימים הדיונים על תת"ל 65, שהיא התוכנית להכפלת מסילת הרכבת משפיים עד צפון חיפה. מהנדס העיר רואה בתוכנית איום קריטי על חזונו להתחדשות עירונית בשכונות החוף. לדבריו, יש הסכמה על מנהרה שתעבור מתחת להר עד המושבה הגרמנית וסוף סוף תייצר גישה ישירה לים, והסוגיה שבמחלוקת היא הקטע של המבואות הדרומיים.

על פי ההצעה של עיריית חיפה (חלופה 5), הרכבת תעבור בתת הקרקע. התוכנית נמצאת עכשיו בדיונים בוועדה לתשתיות לאומיות ועיריית חיפה מייחלת לתמיכת משרדי האוצר והתחבורה. לדברי וטרמן, להעברת מסילת הרכבת לתת הקרקע יש גם בשורה נדל"נית, כי לפחות בקטע שצמוד לבת גלים ניתן יהיה לבנות מגדלים על שטח רצועת המסילה שמתפנה.

כאמור, תוכנית האב חפ/2350, המסדירה את תכנון השכונות החדשות של חיפה עדיין לא נחשפה במלואה לציבור, אך פרויקטים נקודתיים, שכבר אושרו ומקודמים בימים אלה, מלמדים על רוח התוכנית החדשה. המומחים החיפאיים יוגדרו, מן הסתם, כמתנגדים "סדרתיים", ובכל זאת, מעניין וחשוב לשמוע את דעתם.

ד"ר הדס שדר, מרצה לאדריכלות בטכניון, מתבטאת בחריפות רבה נגד שיטת התכנון של שכונות החוף: "כל הפינוי-בינוי זה חטא. השיקולים לא תכנוניים, אלא כלכליים. אם היו מסתכלים בצורה יותר גלובלית היו רואים שהדור הצעיר לא רוצה לגור בחיפה, שאין עבודה. יוצרים פרבר חדש ובכיה לדורות". שדר, שחקרה את נושא בניית השיכונים בארץ, מספרת שבמשרד השיכון היתה פעם הנחיה שהבנייה הגבוהה תהיה באזורים הגבוהים, כדי להעמיק את הטופוגרפיה. לדבריה, הבנייה על קו החוף תמחק את נוף ההר ותשטח את הטופוגרפיה.

האדריכל ומתכנן הערים החיפאי מיכה רטנר, לא מצליח להבין את פשר ההתעקשות על בנייה גבוהה בסמוך לדופן ההר: "העיר איבדה את עצמה. זה קוצר ראות כשאתה רוצה ליהנות גם מהים וגם מההר. כל השכונות החדשות, נוה פרס ורמת הנשיא נדחקות אל ההר וגבוהות מדי. הן ייהנו אולי מהים אבל גומרות את הכרמל. בטירת הכרמל, מתחת לשכונת דניה, בנו שכונות ענקיות על דופן ההר, עם הרבה יותר רגישות".

האדריכל שמואל גלבהארט, שהיה חבר מועצת העיר חיפה מטעם סיעת הירוקים במשך שנים רבות, אינו מתנגד לתוכנית, אך מתרעם על כך שהיא לא נחשפה לציבור כבר בשלבי התהוותה: "למה לא לפרסם את התוכנית? השיטה של להחזיק את הקלפים צמוד לחזה ואח"כ לפרסם להתנגדויות, שלא שוות הרבה ונדחות על הסף, בעייתית מאוד. זה קורה רק בחיפה ובצפון קוריאה".