בנק ישראל: "סיכון משמעותי במשכנתאות - חשש ממינוף יתר"

בנק ישראל מוטרד מהאשראי הצרכני שנותנים הבנקים ומתריע מפני עלייה בסיכון תיק ההלוואות בבנקים. הבנק המרכזי מביע חשש מהעלאת ריביות ללווים ומאפשרות של מינוף יתר של משקי הבית. כל זאת, רגע לפני שמיושם חוק שטרום שאמור להגדיל עוד יותר את היצע האשראי למשקי בית.

"הסיכון הגלום בתיק האשראי הצרכני עלה, בעקבות הגידול המהיר של האשראי והתארכות התקופה לפירעון. עליית הסיכון משתקפת בגידול הפסדי אשראי", כך נכתב בדוח השנתי של הפיקוח על הבנקים, שפורסם היום.

מנתוני הדוח עולה כי בשלוש השנים האחרונות צמח תיק האשראי הצרכני של הבנקים וחברות כרטיסי האשראי ב-25% ל-153 מיליארד שקל, שהם 16% מתיק האשראי הבנקאי. המשמעות היא שקצב הצמיחה הממוצע ב-3 השנים האחרונות עמד על 8% לשנה.

בעקבות הגידול החד החליטו בפיקוח על הבנקים לבצע ביקורות בבנקים בשנים 2015-2016, במסגרתן נבחן תהליך חיתום האשראי ותהליכי המעקב והבקרה. "הצורך בביקורת מתחדד לנוכח הקשר החיובי שנמצא במחקרים בעולם בין התרחבות מואצת של האשראי לעליית הסיכון הגלום בו", כותבים בבנק ישראל.

"גידול במספר הלקוחות המתקשים להחזיר את חובם"

הביקורת העלתה כי הסיכון בתיק האשראי גדל, כאשר בין היתר מציינים את התארכות התקופה לפירעון של ההלוואות. "60% מההלוואות החדשות ב-2015 ניתנו לתקופה של 5 שנים ומעלה, וכן ישנה מגמה של גידול בהלוואות ל-6-7 שנים. זאת בעוד בעבר הלוואות אלו לא היו ליותר מ-5 שנים", נכתב בדוח.

לדברי בנק ישראל, חלק גדול מההלוואות הצרכניות נלקחות לצריכה שוטפת ולמיחזור הלוואות ישנות. חלקן הגדול גם ניתן ללא ביטחונות, והדבר בולט במיוחד אם משווים זאת להלוואות במגזר העסקי. עוד חושף הדוח כי הריבית הממוצעת בהלוואות הצרכניות עומדת כיום על 5.7%, אולם קיים חשש שהיא תעלה בעקבות ירידה במוסר התשלומים ועלייה בפניות להליך פשיטת רגל.

"מסתמן גידול במספר הלקוחות המתקשים להחזיר את חובם, מה שמשתקף בעלייה ביחס המחיקות ובשיעור ההפרשות להפסדי אשראי", נכתב בדוח.

מנתוני הדוח עולה כי שיעור המחיקות החשבונאיות נטו במגזר הצרכני עלה ב-2016 בבנקים מ-0.46% ל-0.59%. לעומת זאת במגזר העסקי, הוא גם נמוך יותר משמעותית וגם נמצא במגמת ירידה - 0.07% ב-2015 לעומת 0.03% ב-2016.

בבנק ישראל מסבירים כי בשנים האחרונות נערכו חקיקות ורפורמות גם בתחום גביית חובות והליכי פשיטת רגל. "השינויים בחקיקה צמצמו את יכולתם של הבנקים לגבות חובות מלקוחות המצויים בקשיים, מצב שעלול להביא לפגיעה במוסר התשלומים של הלווים ולהגדיל את הסיכון", כותבים בבנק ישראל. עוד הם מוסיפים: "כתוצאה מכך הבנקים עלולים להחמיר את כללי החיתום ולהעלות את הריביות. לכן חשוב שהחקיקה תאזן בין הרצון לשקם את החייב לבין אכיפת חובתו לשלם את החוב", לשון הדוח.

שחקני האשראי השונים נוהגים לומר לרוב, כי למרות העלייה בהיקף ההלוואות הצרכניות, המינוף של משקי הבית בישראל נמוך לעומת העולם. אולם בבנק ישראל מציינים כי התמונה מורכבת יותר.

האזהרה של בנק ישראל מפני העלייה בסיכון, מגיעה כאמור בתקופה בה אמור היצע האשראי למשקי בית לגדול בעקבות חוק שטרום. בנק ישראל היה אמנם שותף לוועדה, אך התקבלו בחוק גם החלטות המנוגדות לעמדתו. "בשנים האחרונות מקודמים שינויי חקיקה ורפורמות שנועדו להגביר את התחרות על מתן שירותים בנקאיים."תהליכים אלה עלולים להביא למינוף יתר של הלווים", כותבים בבנק ישראל.

ההלוואות התייקרו למגזר הצרכני

דוח הפיקוח על הבנקים גם חושף את המרווח הפיננסי במגזרים השונים. נזכיר כי המרווח מפעילות אשראי - הנמדד כהכנסות הריבית מפעילות באשראי ביחס ליתרה ממוצעת של האשראי.

מהנתונים עולה כי כמו בשנים קודמות, המרווח הפיננסי במגזר הצרכני ובעסקים קטנים גבוה יותר לעומת המרווח במגזר העסקי. אולם לא רק זאת, אלא שבעוד במגזר העסקי המרווח הצטמצם בשנת 2016, במגזר הקמעונאי ובעסקים קטנים הוא דווקא עלה - כלומר מחיר ההלוואות הלך והתייקר ללווים ולעסקים הקטנים. ייתכן והסיבה לכך היא העלייה בהיקף ההפרשות במגזר הצרכני, לעומת ירידה בהפרשות במגזר העסקי.

בעוד באשראי הצרכני עלה המרווח מ-4.19% ל-4.24% אשתקד, בעסקים הגדולים הוא ירד מ-2.01% ל-1.96%. במגזר המשכנתאות המרווח מוסיף להיות הנמוך ביותר, אולם הוא ספג עלייה לא מבוטלת בעקבות התייקרות הריביות. המרווח במגזר זה עלה מ-0.8% ל-0.86% בסוף 2016.

רבות דובר על עליית המרווחים במשכנתאות, אבל נראה מהנתונים כי המגזר שספג את העלייה החדה ביותר במרווחים היה העסקים הקטנים, שם קפץ המרווח ב-0.15% ל-3.61%.

"לנוכח החשיפה הגבוהה של הבנקים לענף והעלייה המתמשכת של מחירי הדירות בשנים האחרונות האשראי לענף זה טומן חוב זה סיכון משמעותי", נכתב בדוח.

לגבי פעילות המשכנתאות אומרים בבנק ישראל כי "בתקופה האחרונה ניכרים בשוק המשכנתאות סימני האטה, שבאים לידי ביטוי בהתמתנות קצב צמיחתו של האשראי לדיור, בירידת היקף המשכנתאות החדשות ובעליית הריבית עליהן".

"עם זאת", מסייגים בבנק המרכזי, "תיק ההלוואות לדיור נותר מוקד סיכון - לנוכח חלקו הגבוה בתיק האשראי הבנקאי שמגיע ל-32%. לכך יש להוסיף את העלייה בהיקף ההלוואה הממוצעת לדיור, התארכות התקופה לפירעון והמשך התייקרות של מחירי הדירות, שעלו במהלך 12 חודשים אחרונים ב-4.7%".

בבנק ישראל מוסיפים כי "ההתפתחויות בשוק הדיור בשנים האחרונות חושפות את הלווים ואת המערכת הבנקאית לפגיעה אפשרית. זעזועים כגון פגיעה משמעותית בהכנסות הלווים בעקבות עלייה באבטלה, עלייה חדה של שיעורי הריבית וירידה ניכרת ומהירה של מחירי הדירות צפויים להקשות על הלווים בהחזר המשכנתה ולפגוע גם בבנקים".