*** הכתבה בשיתוף CPSL

בבית המשפט המחוזי של עיריית ת"א התקיים בתאריך ה-21.6.2017 דיון מקדמי בעתירה שהגישו חברות התמ"א 38 בלשכת המסחר כנגד רשות הכבאות וההצלה ועיריית ת"א אשר יוצגו על ידי פרקליטות המדינה. הדיון נסב בעיקר סביב הסוגייה מהו רוחב הדרך המינימאלי הנדרש לצורך קבלת אישור רשות הכבאות וההצלה לפרויקטים של תמ"א 38.

נזכיר כי המחלוקת נבעה בשל פרשנות רשות הכבאות וההצלה, אותה יישמה עיריית ת"א, לחוק התכנון והבנייה בנושא רוחב הדרך. הרשות דרשה כי רוחב הדרך המינימאלי יחול על כל אורכו של הרחוב בו מבוצע הפרויקט הספציפי בעוד חברות התמ"א 38 דרשו כי המדידה תחול אך ורק בסמוך לבניין עצמו. מחלוקת נוספת סבה סביב נושא טווח המדידה, שכן בעוד שירותי הכבאות טוענים כי נדרש מרחק של 4 מטרים בין רכבים חונים משני צדי הרחוב, היזמים מצידם גורסים כי מדובר ברוחב הרחוב כולו . לטענת רשות הכבאות במידה ורוחב הדרך צר מהמינימום הנדרש, הרי שכבאית ממוצעת לא יכולה לתמרן בה את דרכה בשעת השין ולכן אין לאשר פרויקטים בבניינים הנמצאים ברחובות אלו. היזמים מצידם, טענו, בין היתר, כי דווקא ברחובות הללו, יש לקדם פרויקטים ולא למנוע חיזוקם של מבנים. זאת מכיוון שרמת הסיכון שלהם, בשל מגבלות הגישה כביכול, גבוהות יותר ולכן יש לתמרץ את חיזוקם.

האדריכל אסף שאול מבעלי משרד האדריכלים CPSL, המתמחה בקידום תכנון של עשרות בניינים בת"א, המלווה את הסאגה מראשיתה, מסביר כי מדובר בבעיה אקוטית, שכן 80% מרחובות מרכז ת"א, אינם עומדים בתקן הנדרש, ולכן במידה ולא תיפתר, קיים חשש קריטי להמשך פעילות תמ"א 38 בבירת הנדל"ן הישראלי. "כל הצדדים מבינים כי יש לפתור את הנושא בהקדם, ובדיון אמנם הבחנו כי ישנה הרתמות הן של רשות הכבאות והן של משרד האוצר, המתקצב אותה, להגיע לפתרון מהיר", הוא מספר.

גם בית המשפט הבין את הבעייתיות ואת המיידיות הנדרשת לפתרון הבעיה, אך השופטת קבעה כי בית המשפט עצמו, אינו גוף מקצועי שיוכל לפסוק בנושא בטיחותי כה קריטי, ולכן עליו לגרום לצדדים להגיע בעצמם לפתרון המקצועי הנדרש, מהר ככל שניתן. בסופו של הדיון, הכריעה שופטת בית המשפט, בהסכמת הצדדים, כי על רשות הכבאות ונציגי האוצר להתכנס ולהגיע לפתרון בנושא בתוך חודשיים.

שאול מספר כי עוד בטרם הדיון, ניסו כל הנוגעים בדבר להגיע להבנות בנושא, ויזמי העיר ת"א, אף הסכימו להוסיף תקני בטיחות לבניינים ברחובות צרים ובלבד שיקבלו את אישור הכבאות המיוחל. לצעד זה דווקא התנגד משרד האוצר, האחראי על תקצוב הנושא, בטענה שתקנות כיבוי האש הן ארציות, והסכמה עליהן תחייב את כל ערי המדינה, וכך בעקיפין ייגרם מצב שבערים אחרות הפרויקטים יהפכו ללא ריווחיים ויבוטלו.

שאול אומר כי למרות הקשיים נראה כי הפתרון באופק. בסופו של יום הוא יצא אופטימי מהדיון, בעיקר בשל העובדה כי כל הצדדים הביעו עניין בפתרון מהיר של הנושא, ובית המשפט מצידו קצב לכך זמן מתאים של 60 יום לכל היותר. "אני רק מקווה כי הפתרונות אליהם יגיעו רשות הכבאות ועיריית תל אביב יהיו מציאותיים ולא כאלו שיגרמו לאי מימוש פרויקטים". לדבריו, "בעבר דובר כי במידת הצורך יושקו כבאיות צרות יותר מהקיימות כך שיוכלו לנסוע בבטחה וללא כל בעיה גם ברחובות הצרים, ומשרד האוצר מצידו תמך בהחלטה זו והסכים לתקצבה. מצד שני, החלטה על הוספת חדר מדרגות נוסף לכל בניין, לצורך מקרי חירום, אינו מציאותית, במיוחד בתל אביב, שכן זו פועלת על פי תוכנית הרבעים הדוגלת בחישובי זכויות על פי מנגנון הנפח ופתרון שכזה יפחית באופן דרסטי את היקף הזכויות בבניין".

"כאמור, חייבים להגיע לפתרון מושכל ומהיר שכן האלטרנטיבה היא עצירת הפרויקטים ולשם אף אחד לא רוצה להגיע", מסכם שאול. "טוב יעשו רשות הכבאות ונציגי האוצר אם ישלבו בדיונים גם גורמים מקצועיים, כדוגמת יזמים ואדריכלים ואף נציגי תושבים וזאת על מנת להגיע לפתרון מקצועי שישביע את רצונם של כל הצדדים וייקח בחשבון את כל האלמנטים, כזה שיפתור את הנושא אחת ולתמיד כך שלא נצטרך להגיע שוב ושוב לבתי המשפט".

אסף שאול הוא בעלי משרד אדריכלים CPSL, הפועל בתחום ההתחדשות העירונית. לאתר החברה