מכה בכנף? קטאר מקווה לחזור לעניינים - דרך אמריקן איירליינס

בחודש האחרון, מופיעה אמירות קטאר בראש מהדורות החדשות בעולם, על רקע החרם המפתיע שספגה מצד סעודיה, מצרים ומדינות ערביות אחרות. אינספור מלים כבר נכתבו על החרם, הסיבות שעמדו מאחוריו והמכות שצפויה האמירות לספוג כתוצאה ממנו - ביניהן, בין היתר, גירוש דיפלומטים קטארים וסגירת הגבול היבשתי היחיד של האמירות.

אולם, בשבוע האחרון, הופיע סיפור שמבטא רוח אחרת: מנהלים בכירים בענקית התעופה האמריקאית, אמריקן איירליינס , אישרו שקטאר איירווייז הביעה עניין ברכישת 10% מהון המניות של החברה. העסקה, אם אכן תצא לפועל, תעניק לקטאר נתח משמעותי באחד מיהלומי הכתר של הכלכלה האמריקנית - חברה הקיימת מעל 80 שנה ומשנעת מאות מיליוני נוסעים מדי שנה. אמריקן איירליינס נמנית באופן קבוע ברשימת חברות התעופה הגדולות בעולם במונחים של רווח, הכנסות ושווי שוק. פרט נוסף וחשוב במיוחד - היא מעסיקה כ-120 אלף עובדים, נתון ההופך אותה לאחת המעסיקות הגדולות בארה"ב, ומעניק לה כוח רב מול הרשויות המדינתיות והפדרליות בארה"ב.

ההודעה התקבלה בהפתעה בקרב אנליסטים בענף, שהגדירו את העסקה "מוזרה" ו-"חסרת הגיון" - בעיקר בשל הקרב שמנהלת אמריקן איירליינס כנגד חברות התעופה מהמפרץ (אחת הבולטות שבהן - הרוכשת המיועדת, קטאר איירווייז), שאותן היא מאשימה בניצול סובסידיות ממשלתיות אדירות, שמעוותות את התחרות ביניהן לבין החברות האמריקאיות. רגולציות התעופה בארה"ב, המגבילות משמעותית גופים זרים משליטה בחברות תעופה אמריקאיות, מעמיסות ספקות נוספים על העסקה ועל כדאיותה הכלכלית עבור קטאר איירווייז.

אלא שאפשר להסתכל על הסיפור הזה במבט רחב הרבה יותר: לא רק כמהלך עסקי, אלא כהמשך ישיר לאירועי החרם. העסקה (אם תתגשם ואם לא) מבטאת גישה של "עסקים כרגיל" - המשך ההתנהלות הייחודית של הקטארים בזירה הבינלאומית, שמתאפיינת בשילוב מוחלט בין עסקים לפוליטיקה.

מזרימים את הגז הטבעי להשקעות ברחבי העולם

אמירות קטאר, חשוב להבין, הייתה תמיד בגדר "האחות הקטנה" לענקיות המפרץ. בעוד שכנותיה לאיזור, ובראשן סעודיה, ניצלו את מצבורי הנפט העצומים שלהן כדי לייצר זרם בלתי-פוסק של רווחים, הקידוחים בחולות קטאר לא העלו כמויות משמעותיות של נפט.

רק בשנות ה-90, לאחר גילוי מצבורי גז טבעי אדירים ושכלול טכנולוגיות ההנזלה והשינוע שהפכו את ייצוא הגז לאפשרי, הקטארים התחילו לרשום הכנסות גדולות. כמה גדולות? מאות מיליארדים, המושקעים ברחבי העולם באמצעות חברות ממשלתיות, בראשן רשות ההשקעות הקטארית (QIA) - המנהלת נכסים ממשלתיים בסך כ-350 מיליארד דולר, נכון להיום.

ההשקעות הקטאריות מגוונות, החל ממועדוני כדורגל אירופיים ועד לכלי תקשורת, אך לרבים מהם מאפיינים דומים - פרופיל תקשורתי גבוה מאוד, המאפשר לקטארים למנף את הכסף המושקע לחיזוק המותג ולרכישת השפעה בקרב אנשי העסקים והפוליטיקאים המקומיים. אחת מהחברות הממשלתיות המוזכרות בפסקה הקודמת היא מיודעתנו קטאר איירווייז, והנכס הנחשק במקרה זה הוא, כאמור, נתח המיעוט באמריקן איירליינס.

אם כך, הקטארים עובדים במרץ כבר כמה עשורים על חיזוק תדמיתם והגדלת השפעתם ברחבי העולם, הרבה באמצעות כספי הגז הטבעי. אחד היעדים המרכזיים של הקטארים היה הממשל האמריקאי: מעבר לקשרי מסחר ענפים, קטאר גם מארחת בשטחה מספר בסיסים של צבא ארה"ב, כולל בסיס חיל האוויר האמריקאי הגדול במזרח התיכון.

אולם, מאז שהוכרז החרם, מפגינה ארה"ב אמביוולנטיות מפתיעה: לצד הגינוי ששוגר אל עבר הקטארים ממשרד החוץ האמריקאי, הנשיא שידר דווקא מסרי תמיכה למדינות המחרימות. טראמפ אפילו צייץ, בהקשר החרם, שנראה שהנסיעה שלו לסעודיה "הייתה כדאית" - ברמז למעורבות אפשרית שלו בתהליכים שהובילו לצעד האגרסיבי.

נימוקו העיקרי של טראמפ לגישה האנטי-קטארית הוא חלקה בתמיכה ומימון טרור אסלאמיסטי רדיקלי. גם ברשימת הדרישות מקטאר שהתפרסמה בסוף השבוע האחרון, הודגשה במיוחד הדרישה להפסיק את מימון הטרור.

עדיין, אחות קטנה

האירוניה היא, כמובן, שבעוד קטאר אכן קושרה בעבר לגורמי טרור, אחת המממנות הגדולות של האסלאם הרדיקלי לאורך השנים היא דווקא אחת מהמאשימות: הממלכה הסעודית. הסעודים תמכו, לפי פרסומים שונים, במגוון רחב של התארגנויות טרוריסטיות - החל מגלגוליו המוקדמים של דאע"ש ועד לאחד, אזרח הממלכה, אוסמה בן-לאדן.

הטענה הקטארית מתבקשת - איך זה שסעודיה יוצאת כל כך בזול, בעוד שהם, הקטארים, סופגים ביקורות וחרמות?

התשובה לכך פשוטה: האמביציה של קטאר והמשאבים שלה, עצומים ככל שיהיו, מתגמדים מול הממלכה. סעודיה משחקים במשחק הזה כבר שנים רבות, במרוצתן הספיקו לצבור כמות אדירה של כוח והשפעה. בארה"ב, כמו בשאר העולם, הם פשוט גדולים על הקטארים. מהבית הלבן עד הפנטגון, מטילרסון ועד קושנר, הסעודים טוו סביב וושינגטון רשת עוצמתית- רשת המבוססת על אינטרסים משותפים, מערכות יחסים אישיות ועסקאות גומלין בטריליוני דולרים.

הסיבוב הזה הוכרע לטובת הסעודים. כעת, כשהיא עדיין מלקקת את הפצעים, קטאר פונה לצעד מפתיע ונועז: להמשיך לעשות את מה שהיא עשתה קודם - קניית נכסים ברחבי העולם שיבססו את המותג שלה וירחיבו את רשת ההשפעה שלה.

יש להניח שלאחר שתתאושש מהתקופה הקשה, קטאר תתאמץ להציג פנים כנועות יותר כלפי שכנותיה וארה"ב. אין להסיק מכך שהיא מתכוונת לסגת מהאידיאולוגיה האלימה או משאיפותיה להשפעה בינלאומית. התרחיש הסביר הוא שהיא תמשיך לחתור למימוש מטרותיה, אולי יותר בשקט, באמצעות ה-QIA, קטאר איירווייז ושלל כלים אחרים. מה עוד - בסביבת הריבית העולה שצפויה לנו בשנים הקרובות, מזומני הגז הטבעי של קטאר צפויים להוות סחורה נחשקת אף יותר בעיני חברות וממשלות זרות.

אם לשפוט על פי ההגיון, האמירות תמשיך לבנות את הכוח שלה, אם לא באמריקן איירליינס - אז במקום אחר.