"פינוי-בינוי בבאר-שבע זו בעיה עצומה - זה לא ריאלי"

האדריכל עמי שנער ממשרד מן-שנער, הוא האחראי על צוות התכנון של תוכנית המתאר של העיר באר-שבע, שאושרה בסוף חודש יולי, אחרי 5 שנות עבודה.

בנוסף, משרד מן-שנער חתום על תוכנית חזית הים של העיר חיפה, שאושרה השבוע, על קניון "עזריאלי ראשונים" בראשון לציון ועל בנייני תמך בשדה התעופה בן-גוריון.

בימים אלה נשלמות העבודות על שדה התעופה בתמנע ועל מבני הפולינום, בנמל חיפה, שגם אותם תכנן צוות המשרד. צוות התוכנית בבאר-שבע כלל גם את האדריכלים מירון כהן ולינור לנקין.

- איזו מן עיר זו באר-שבע?

"זו עיר שהיא לא עיר. התפיסה של האדריכל אריה שרון, שתכנן את העיר אחרי קום המדינה, הייתה של אוסף של יחידות שכנות, מנותקות, וביניהן כבישים. הייתה סלידה מהרחוב. מבני השיכון מוקמו בניצב לכבישים, כך שלא נוצרו חללי רחוב. ברחובות יש זכויות דרך של 50 מטר. בשנות ה-70 וה-80, העיר התפרברה עוד יותר. ההנחה הייתה שהעיר לא מושכת ושאם רוצים למשוך אוכלוסיה מבוססת צריך לתת לה בית צמוד קרקע. אז בנו את הטבעות החיצוניות ומרכז העיר שקע. בסופו של דבר הפטנט של אריה שרון נכשל והעיר העתיקה, מימי הטורקים, נותרה המקום הכי אורבני בבאר-שבע".

- מה מיוחד בתוכנית שאתם מציעים?

"התוכנית מדברת על איכויות. בתוכנית מטרופולין באר-שבע שערך שמאי אסיף ב-2010 דובר על מיליון תושבים במטרופולין ב-2020. אנחנו הקטנו את היעד ל-260 אלף איש עד שנת 2030 כי הבנו שבסופו של דבר יש הגירה שלילית והגידול לא היסטרי, ולכן לא מדובר בהתרחבות. הרעיון שלנו הוא להתרכז בעיר פנימה. שטח השיפוט הוא ענק ואנחנו לא מדמיינים שהכל יהיה אורבני".

האתגר הגדול, שכמובן אינו קל ליישום, הוא הנעת הטרנספורמציה הכוללת - משיכון למרקם עירוני. זאת לפחות בליבת העיר, היינו לכל אורך שדרות רגר והשכונות הוותיקות הגובלות.

"עקרונות התוכנית הם התרכזות בעיר פנימה, פיתוח אינטנסיבי של מרכז העיר, שאותו אנו מכנים 'היהלום', טרנספורמציה של שדרות רגר מדרך לרחוב, חיזוק הכלכלה העירונית ועידוד התחבורה הציבורית וההליכה ברגל. הרעיון הוא להפוך את העיר לנווה מדבר, באמצעות הפיכת השדרות לירוקות - עד היום, במשך 60 שנים, לא נטעו עצים בשדרות".

- איך הרעיונות האלה התקבלו אצל הנהלת העיר?

"בהתחלה, העירייה לא הבינה בשביל מה היא צריכה את זה, אבל, מצא חן בעיניהם להשתחרר מהוועדה המחוזית. בסוף גם הם הבינו שטוב שיהיה מסמך מוסכם.

"מגמות מעורבות"

"בסופו של דבר התפרצנו לדלת פתוחה. ראש העיר פיקח ומבין. הוא רצה לשנות את התדמית של באר-שבע, להפוך אותה לעיר מושכת. ראש העיר השקיע המון במרכז העיר: כיכרות, מזרקות, תחנת האוטובוס הראשית שופצה ויש התפתחות חזקה של מגורים במרכז האזרחי. מצד שני, בשטח יש מגמות מעורבות וביטויים של התפזרות: מוקמים קניונים רחוקים וההיי-טק ממוקם באזור האוניברסיטה שעושה הכל כדי להיות מחוץ לבאר-שבע".

- ומה אמור לקרות אחרי אישור התוכנית?

"האתגר העומד בפני העירייה גדול. התוכנית אומרת שאם אין תוספות בהיקף הרי שעיקר המאמץ צריך ללכת לציפוף וגיבוש השכונות הישנות. בשביל זה צריך ללכת לתכנון מפורט של מסמכי מדיניות, או תוכניות אב. העיריה צריכה ללכת למאמץ תכנוני גדול".

- פינוי-בינוי הוא אופציה ריאלית לבאר-שבע?

"פינוי-בינוי בבאר-שבע זו בעיה עצומה. ערכי הדירות נמוכים והממשלה מנערת את חוצנה ואומרת שזה חייב לבוא ביוזמה פרטית. באשקלון או בבאר-שבע צריך מכפלה של פי 7 או פי 8, צפיפויות של 80 יחידות לדונם, מגדלים של 40 קומות. זה מוצר שלא יכול לעבוד במקום של מעמד סוציו-אקונומי נמוך".

- אז איך התוכנית תתממש?

"התהליך צריך להיות הדרגתי. העלאת איכות החיים תביא להעלאת המחירים. או שהממשלה תשנה צורת חשיבה ובמקום לבנות שכונות חדשות יושקעו כספים בשכונות הוותיקות. במקום לכרות את היער ברמות כדי לבנות שכונה חדשה, צריך למלא בבינוי חדש את שכונה ג'. לבנות במוסדות החינוך, לשקם את הרחובות. מדובר בפעולה רב מערכתית ובשביל זה צריך מנגנון ממשלתי".