סיכוי נמוך לערעור: גבעתיים כנראה תצטרך להחזיר כסף

סיכויי הערעור של עיריית גבעתיים על פסק הדין המחייב אותה להחזיר לתושביה 8.2 מיליון שקלים שגבתה, בניגוד לדין, בעבור ארנונה מיוחדת בגין שירותי כבאות - אינם גבוהים. כך קבע השבוע ביהמ"ש העליון, אשר הורה על העירייה להמשיך להפקיד סך של 250 אלף שקל מדי חודש לחשבון נאמנות לטובת סכום ההשבה, עד לסיום הדיון בערעור שהגישה על ההחלטה.

החיוב הוטל על העירייה במסגרת פסק דין של ביהמ"ש לעניינים מנהליים, שמצא כי תובענה ייצוגית שהוגשה נגד העירייה בעניין הארנונה המיוחדת מוצדקת. העירייה ביקשה לעכב את העברת הסכומים שנועדו לתשלום החיוב עד לדיון בערעור שהגישה על החלטה זו לביהמ"ש העליון; אך העליון דחה את בקשת עיכוב הביצוע, וקבע כי הסכומים יופקדו כנדרש. נוסף על כך, תשלם העירייה כבר כעת תשלומי גמול ושכר טרחת עוה"ד בתובענה הייצוגית, בסך של 1.5 מיליון שקל.

"מבלי לקבוע מסמרות בדבר, על פני הדברים סיכויי הערעור אינם גבוהים", ציין שופט ביהמ"ש העליון דוד מינץ בהחלטה לדחות את בקשת עיכוב הביצוע. "פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים מנומק היטב, ומתייחס באופן מפורט למכלול הסוגיות הרלוונטיות לעניין, והנטל המוטל על המבקשת כבד למדי. הדברים מקבלים משנה תוקף משעה שמשרד הפנים חיווה דעתו כי לעירייה לא הייתה סמכות חוקית לגבות את הארנונה המיוחדת (זאת מבלי להיכנס לטענות הגנה שונות אשר עשויות לעמוד לה), וכי אין בכוחו של הסדר הפשרה שהושג בעניין כץ כדי לגרוע מתוקפן של הוראות החוק.

במוקד התובענה הייצוגית שהוגשה לבית המשפט המחוזי עמדה "ארנונה מיוחדת - שירותי כבאות" שגבתה עיריית גבעתיים בכובעה כרשות כבאות עירונית לפי חוק שירותי כבאות. במהלך שנת 2010 חויבו תושבי גבעתיים, ובהם אמיר וענת יעקובי (שני התובעים הייצוגיים), בארנונה כללית, ונוסף על כך חויבו בארנונה מיוחדת לכבאות בסכום של 200.54 שקל - הארנונה המיוחדת. גביית הארנונה המיוחדת נעשתה מכוח צו הארנונה של העירייה משנת 1985, שבו צוין כי ארנונת הכבאות הוטלה בהתאם להחלטת מועצת העיר, אשר התקבלה לפי לחוק שירותי כבאות. חוק שירותי הכבאות בוטל בשנת 2013, אך הדיון עסק בשנים שקדמו לביטולו.

בדצמבר 2010 הגישו אמיר וענת יעקובי תובענה מנהלית נגד העירייה ובצדה בקשה לאשרה כתובענה ייצוגית. זאת, בטענה כי הטלת הארנונה המיוחדת גרמה להעלאה חריגה של תעריפי הארנונה בתקופה הרלוונטית, מבלי שנתקבל אישור מראש לגבייתה משרי הפנים והאוצר, כנדרש על פי חוק ההסדרים. בנוסף טענו כי הארנונה המיוחדת נגבתה בסכום קבוע שאינו נגזר מאופן השימוש בנכס ומשטחו, בניגוד להוראות לחוק ההסדרים.

ביהמ"ש לעניינים מנהליים אישר את התובענה כייצוגית, וערעור שהגישה העירייה לעליון על עצם האישור - נדחה. בעקבות דחיית הערעור, המשיכה להתנהל התובענה הייצוגית בפני בית המשפט לעניינים מנהליים, אשר בסיומו של ההליך קיבל את התובענה ואושרה השבה אישית לכל אחד מחברי הקבוצה בסכום כולל של כ-8.2 מיליון שקל. כן נקבע, כי העירייה תשלם לתובעים הייצוגיים גמול בסך 300 אלף שקל ולבא-כוחם שכר טרחה בסכום כולל של 1.2 מיליון שקל.

עם מתן פסק הדין הגישה העירייה בקשה לבית המשפט לעניינים מנהליים לעכב את ביצוע פסק הדין עד להגשת ערעור עליו. בא-כוח התובעים הייצוגיים הסכים באופן חלקי לבקשה. הוסכם על-ידיו כי ההשבה לחברי הקבוצה תעוכב, תוך שהעירייה תפקיד לחשבון נאמנות משותף, בניהול שני באי-כוח הצדדים, מדי חודש בחודשו החל מחודש ינואר 2018, סכום של חצי מיליון שקל, במשך תקופה של 21 חודשים. לצד זאת, התנגד בא-כוח התובעים הייצוגיים לעיכוב ביצוע תשלום הגמול למשיבים ותשלום שכר טרחתו. בית המשפט לעניינים מנהליים קבע, כי מחצית שכר הטרחה והגמול ישולמו תוך 15 ימים מיום מתן ההחלטה, וכי ההשבה לחברי הקבוצה תעוכב, ובלבד שהעירייה תפקיד לחשבון נאמנות משותף מדי חודש בחודשו, החל מחודש ינואר 2018, סכום של 250,000 שקל.

העירייה הגישה ערעור על פסק הדין, ולצדו בקשה לעיכוב ביצוע. "אין בהגשת ערעור על פסק דין, כשלעצמה, כדי לעכב את ביצועו", ציין השופט דוד מינץ בהחלטה הדוחה את הבקשה, והוסיף: "על המבקש להראות כי סיכויי הערעור להתקבל טובים וכי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתו, במובן שביצוע פסק הדין יגרום לו נזק שאינו בר-תיקון או כי יהיה קושי ממשי להשיב את מצב הדברים לקדמותו אם יתקבל הערעור... בענייננו, אף מבלי להידרש לסיכויי הערעור, לא מצאתי כי יש בטיעוני העירייה כדי להצביע על כך שמאזן הנוחות נוטה לטובתה".

עוד קבע השופט, כי העירייה לא הצליחה להצביע על נזק בלתי הפיך שעשוי להיגרם לה כתוצאה מביצוע פסק הדין, אלא אך טענה כי אף הפקדה חודשית של 250,000 שקל לחשבון נאמנות משותף תגרום לה ולציבור תושביה לנזקים".

השופט דחה גם את בקשת העירייה לעכב את פסק הדין ביחס לגמול לתובעים הייצוגיים ושכר הטרחה של בא-כוחם.

ככה זה כשחולבים את האזרחים: הארנונה המיוחדת של עיריית גבעתיים עלתה לה ביוקר 

ענייני ארנונה וגביית יתר או גבייה לא חוקית במסגרתה, מעסיקים רבות את הזירה הייצוגית, ונמצאות לא פעם על המוקד. בין היתר, ב-2015, אישר ביהמ"ש המחוזי הסכם פשרה שהושג בין עיריית תל-אביב למשרד עורכי הדין KGI בתביעה ייצוגית שעניינה חיוב ריבית פיגורים יומית, בשל עיכוב בתשלום ארנונה. בהסכם הפשרה נקבע, בין היתר, כי החל מיוני אותה שנה, הודעות חיוב דו-חודשיות שישולמו עד שלושה ימי איחור מהמועד האחרון לתשלום, לא יחויבו בריבית יומית עבור ימי פיגור אלה.

במקרה אחר מ-2015, אישר בית המשפט המחוזי מרכז בלוד ניהול תובענה ייצוגית נגד עיריית פתח תקווה בגין גביית ארנונה ביתר. בתביעה נטען כי חוק הרשויות המקומיות מאפשר לרשות מקומית לגבות ארנונה בהסדר תשלומים צמוד למדד, ובמסגרת צווי הארנונה שקבעה עיריית פתח תקווה נקבע, כי את התשלומים הדו-חודשיים ניתן יהיה לשלם ב-1 בכל חודש אי-זוגי. ואולם, לפי הנטען, העירייה דחתה את מועד התשלומים של אותם תושבים ל-16 בכל חודש זוגי, דבר שחייב את חשבון החוב שלהם בהצמדה נוספת של 15 ימים והביא לגבייה בסכום גבוה יותר.

בקשה ייצוגית נוספת אושרה באותה שנה נגד 34 רשויות מקומיות - בהן העיריות ירושלים, חיפה, באר שבע, פתח תקווה, חולון ואשדוד - בטענה שגבו מאזרחים ותיקים ארנונה ביתר.

ההשבה תבוצע באמצעות עו"ד עדי מוסקוביץ שייצג את הקבוצה הייצוגית, שכללה את כל מי ששילם ארנונה לעירית גבעתיים בשנים 2010-2009.