עוד ועוד פרויקטים של התחדשות עירונית, עוברים משלב ההחתמות וההדמיות - לידי מימוש. אם במסגרת פינוי-בינוי ואם במסגרת תמ"א 38 ומזמן כבר לא רק במרכז הארץ. בעלי הדירות הישנות, שנפל בחיקם המזל, או שקנו את הדירה מתוך ציפייה לראות יום אחד את הבניין נהרס, מספרים ל"גלובס" מהדירה הזמנית שבה הם גרים בשכירות על חשבון היזם - על התהליך הארוך, ההתמודדות עם דיירים סרבנים, על היום שבו נהרסה דירתם הישנה, ועל ההמתנה בקוצר-רוח להיכנס לדירה החדשה. ואם תדברו איתם על מחיר למשתכן, הם יצחקו.
פרויקט הפינוי-בינוי ברחוב התמר בנוה מונוסון נמצא בעיצומו אחרי למעלה מעשור של תכנון אותו יזמו החברות אשדר וענב. עד כה פונו למעלה מ-100 בעלי דירות שכבר נכנסו לדירותיהם החדשות בחמישה בניינים חדשים שהוקמו, עוד 60 דיירים כבר ממתינים להיכנס לשלושת הבניינים החדשים הנוספים שנמצאים כעת בבנייה, אך התנגדות של דיירים בודדים מעכבת פינוי של 40 הדיירים האחרונים, שעדיין מתגוררים בבניינים הישנים, וממתינים להכרעת בית המשפט במחלוקת שמעכבת את בניית שני הבניינים האחרונים ואת השלמת הפרויקט.
"עברתי לגור במונוסון כשהכרתי את בעלי, לפני 20 שנה", מספרת אלונה יוסף (בתמונה עם בתה זוהר), דיירת שעדיין ממתינה להתפנות מביתה. "הייתה שמועה שהבניינים עומדים לעבור פינוי-בינוי, ובאמת קנינו שם דירה מתוך הנחה שזה ישתלם בעתיד. חתמנו על ההסכם לפני 15 שנה כשהייתי בהריון, והנה היום הבן שלי חוגג 15 ולנו זה עדיין לא קרה. לידנו ממש בעלי דירות אחרים זכו כבר להיכנס לדירות חדשות וליהנות מהן. שלושת הבניינים שלנו הם סוג של מובלעת שנותרה כמו עצם בגרון, בלב של פרויקט יפהפה".
לדברי יוסף, הדירה שלה, כמו הדירות של הדיירים הסרבנים, עברה הרחבה, שבגינה טענו הסרבנים כי מגיעה להם תמורה גדולה יותר מיזמי הפרויקט."הדיונים בבית משפט התארכו שנים, ועדיין אין הכרעה בעניין, ואנחנו עשרות אנשים שממתינים כבר להתקדמות. חלק מהתובעים לצערי נפטרו ולא זכו להיכנס לדירות החדשות. אנחנו רואים את השדרוג בחיים של השכנים שלנו, שגרים בדירות בסטנדרט בנייה גבוה ואיכות החיים שלהם היא אחרת, ואנחנו מקווים שגם אנחנו נזכה בקרוב לצאת מהדירות ולהיכנס לדירות חדשות. בסך-הכול מי שקנה את הדירה בעבר קנה אותה בזול, והמעבר לדירה חדשה הוא סוג של זכייה בפיס.
"נוה מונוסון הייתה פעם מועצה מקומית ולכן גם אחרי הסיפוח ליהוד, נשאר הניחוח של הקהילתיות, המעורבות של התושבים, והפרויקט בסך-הכול הכניס הרבה משפחות צעירות לישוב הוותיק".
לדברי רחלי בריזל, סמנכ"לית שיווק בחברת אשדר,"מדובר בפרויקט מיוחד ואינטימי, היחיד שמשלב קהילה סגורה ביישוב קיים במרכז הארץ, ובכל זאת המחירים בו שעומדים על 23 אלף שקל למ"ר, מציעים תחרות לפרויקטים אחרים בבקעת אונו כמו יהוד, קרית אונו וגני תקווה. גם הדיירים שפונו במסגרת הפינוי-בינוי בחרו לשדרג ולעבור לדירות גדולות יותר, ולא לעזוב את היישוב".
לפני חודשים מספר נהרסו הבניינים הראשונים במסגרת פרויקט הפינוי-בינוי highline שמקימה חברת ים סוף שבשליטת אלי פפושדו ברחוב המתמיד 19-21 ברמת גן.
"לפני 21 שנה קנינו דירת 3 חדרים בשטח 80 מ"ר בקומה שלישית ללא מעלית ב-177 אלף דולר", מספר יהודה מרציני."גידלנו בדירה הזאת שלושה ילדים וכלב. בשלב מסוים העברנו את המטבח לסלון והפכנו אותו לחדר לילדה, ועדיין היה צפוף. לפני 15 שנה החלטנו שאין ברירה וצריך למכור את הדירה כדי לעבור הלאה לדירה גדולה יותר. ניסינו למכור אותה ולא הצלחנו. אף אחד לא הסכים לעלות 40 מדרגות לדירה. מחוסר ברירה בנינו עוד שני חדרים על הגג, והדירה גדלה ל-120 מ"ר.
"הדירה הייתה משופצת ומאוד יפה בפנים, אבל בחוץ הבניין נראה כמו מעברה. הייתי מתבייש להזמין אנשים אלינו הביתה בגלל איך שהבניין היה נראה. אני זה שהעליתי את הרעיון של פינוי-בינוי, אמרתי לדיירים שיש לנו ארמון במקום מצוין, אבל בבניין עם תשתיות של 70 שנה.
"התחלנו לשמוע יזמים, אבל שום דבר לא היה רציני. בסוף אחת השכנות המליצה לנו לדבר עם החברה לפיתוח והתחדשות עירונית שייצגה דיירים בפרויקט פינוי-בינוי בשכונת נווה שרת בתל-אביב. החיבור איתם היה מצוין. בשלב מסוים הפרויקט נפל בגלל התנגדויות של השכנים ואנחנו כבר התייאשנו, אבל החברה לא התייאשה והגישה תוכניות מחדש. בסוף החברה עשתה מכרז והתמודדו חברות הנדל"ן הכי גדולות שהציעו לנו הצעה לפרויקט. בחרנו בהצעה של פפושדו, שלא הייתה ההצעה הכי טובה, אבל הוא היה הכי רציני והוא הכי רצה את הפרויקט מכל המנכ"לים האחרים שפגשנו.
"בינתיים אנחנו שוכרים דירה ברחוב ערבי נחל בגבעתיים, בפרויקט שגם עבר פינוי-בינוי. אנחנו מרגישים איך זה לגור בדירה חדשה וזה כיף. נקבל דירת 155 מ"ר בקומה 16, עם מרפסת 24 מ"ר חניה ומחסן. אבל כמה שהדירה תהיה טובה, התחושה הכי טובה והשינוי הכי גדול שלנו יהיה הכניסה לבניין - שלא אצטרך להתבייש שבאים אליי.
לדברי ניר שמול, מנכ"ל ומבעלי החברה לפיתוח והתחדשות עירונית: "לדיירים שיוזמים בעצמם את תהליך ההתחדשות העירונית, יש יתרון גדול על פני דיירי פרויקטים אחרים, בעיקר בשלב שבו עליהם לפנות את הדירה הוותיקה, לראות אותה נהרסת ולעבור לתקופת ביניים למגורים בשכירות עד השלמת התהליך. בגלל שהם היוזמים של התהליכים ושותפים פעילים, הם חשים בטחון רב יותר ואופטימיות".
עצה מבעל ניסיון:
"אני מציע למי שמתחיל בתהליך לבחור את האנשים הנכונים לצאת איתם למלחמה, כי פינוי-בינוי זאת מלחמה. ואם האנשים הם לא האנשים הנכונים הסיכוי של הפרויקט לצאת לפועל הוא אפסי".
לאחר חג הפסח עומדים בעלי הדירות ברחוב חרות 17-19 בשכונת הגפן ברמת גן, לקבל טופס 4 לשני הבניינים החדשים שהקימה חברת אפריקה התחדשות עירונית, שבה בחרו הדיירים לביצוע פרויקט תמ"א 38 במסלול הריסה ובנייה. הבניינים הישנים נהרסו בדצמבר 2015, ובמקומם נבנו שני בניינים בני 9 קומות.
"לפני 30 שנה קניתי דירת חדר וחצי בשטח 33 מ"ר בחרות 17, בקומה שלישית ואחרונה, ללא מעלית, מתוך כוונה לבנות חדר על הגג ולהרחיב אותה", מספרת מירי דליצקי."הדירה עלתה לי אז 33 אלף דולר, והשקעתי בה עוד 15 אלף דולר. במלחמת המפרץ הרסיסים של הסקאד הראשון שפגע ברמת גן, הגיעו עד אלינו והיה לנו ברור שהבניין הזה חייב להיהרס ולהיבנות מחדש.
"לפני 10 שנים התחלנו כמה דיירים להתארגן למהלך של פרויקט פינוי-בינוי. היתרון שלנו היה שבאנו ליזמים עם 100% חתימות. ייצג אותנו עו"ד אילן גלזר שבסוף ערך עבורנו מכרז בין שלוש חברות ובחרנו באפריקה התחדשות עירונית, כשאנחנו היינו הפרויקט הראשון שלה. בתמורה אני הולכת לקבל דירת 67 מ"ר ומרפסת בשטח 12 מ"ר עם מחסן קומתי, מעלית וחניה, שהשווי שלה הוא 1.8 מיליון שקל.
"לפני כמה שנים מאסתי בחיפושי חניה ועברתי לגור בשכירות בשכונת בורוכוב בגבעתיים, והשכרתי את הדירה שלי בחרות. מאז שהבניינים נהרסו בדצמבר 2015 אני מקבלת שכר דירה מאפריקה ישראל.
"כשהרסו את הבניין מאוד התרגשתי, אבל לא באמת עיכלתי שאני הולכת לקבל דירה חדשה, עד שלפני שלושה שבועות עשו לנו כנס דיירים לקראת אכלוס בחניון של הבניין החדש. עמדתי שם ואז ירד לי האסימון שאני נמצאת בחניון של הבניין שלי. אני באמת חושבת שבעלי דירות בסביבה רואים את הפרויקט שלנו נבנה ומוקם, זה נותן להם תמריץ לקדם פרויקט לעצמם כי הם רואים שזה דבר שבאמת קורה".
אסף סימון, מנכ"ל אפריקה התחדשות עירונית, חברה בת של אפריקה ישראל מגורים, אומר כי"כמו בפרויקט חרות, דירת המגורים החדשה שמקבל הלקוח בסוף התהליך מהווה חלק ממכלול רחב הרבה יותר - הסביבה הקרובה של הדירה, שכוללת בין היתר את הבניין, השכונה והקהילה. כאשר, האספקט החברתי-ערכי מבחינתו הינו בלתי נפרד מהאספקט הכלכלי של הפרויקט", אומר סימון.
"פינוי-בינוי זו עסקת הנדל''ן הכי מסובכת במדינה. יש הזדמנות אחת לבנות אמון לדרך משותפת שהולכת להיות מאוד ארוכה. מהותו של פרויקט פינוי-בינוי הוא תהליך חברתי-קהילתי. זהו צעד שלרוב מתחיל מיוזמה של דייר אחד, שמאגד סביבו קבוצה של דיירים נוספים מהבניין בו הוא מתגורר ומהבניינים השכנים לו, נדרשת הסכמה ושיתוף פעולה של רוב דיירי הקהילה והתוצאה שתתקבל תשפיע על חיי הקהילה".
עצה מבעלת ניסיון:
"העצה שלי לבעלי דירות שמתחילים את התהליך, היא לא להתחשבן על מה שהשכן יקבל, או על כמה היזם ירוויח. כל זה לא מעניין - תעשו חשבון כמה אתם מרוויחים. איפה הייתם לפני הפרויקט, ואיפה תהיו אחר כך.
"בנוסף, לבחור אנשי מקצוע על פי המלצות, ולהיות סבלניים, כי כמה שבאמצע התהליך נראה שזה אף פעם לא יקרה, בסוף זה קורה.
"צריך גם לזכור שאמנם לא משלמים על הדירה החדשה אבל יש הוצאות שצריך להביא בחשבון כמו ארונות קיר למשל, אבל הוצאות כאלה הן כאין וכאפס לעומת העסקה הכלכלית שעושים במסגרת פרויקט כזה.
כל 216 בעלי הדירות הישנות במתחם בר יהודה בקרית אונו כבר פונו מדירותיהם, מחצית מהדירות כבר נהרסו, והיתר עומדות להיהרס אחרי חג הפסח. הפרויקט שיזמה חברת אאורה ישראל כולל בנוסף לבניית הדירות החדשות גם הקמת 1,115 מ"ר שטחי מסחר, ושיפוץ שני בניינים קיימים בני 64 דירות שלא ייהרסו.
"כבר 20 שנה אני שומעת על פינוי-בינוי במתחם הזה", מספרת שרית משיח, בעלת דירה במתחם שמתגוררת היום בשכירות וממתינה לדירתה החדשה."בבניין גרה חמותי, ולפני 16 שנה קנינו דירה מעליה בקומה 4 בלי מעלית, ב-110 אלף דולר, כי ידענו שיום אחד יהיה פה פינוי-בינוי. לא היה לנו שקל, וזאת הדירה שיכולנו להרשות לעצמנו. היא הייתה דירת 4 חדרים קטנה של 72 מ"ר וגידלנו בה שלושה ילדים.
"הייתי עולה עם תאומות שרק נולדו 4 קומות כל יום עם סלקל וקניות. מדי פעם היו באים לפה יזמים שנטעו בנו תקווה אבל אף פעם ההבטחות לא התקדמו ולא התממשו, עד שבאה אאורה שהייתה החברה הרצינית הראשונה שדחפה את העניינים וקידמה אותם. לאחרונה אאורה העבירה אותה לדירה בשכירות על חשבונה, לבניין עם מעלית ומרפסת שנותן לנו טעימה מאיך נגור עוד 3 שנים בדירה משלנו.
"אני יושבת בסלון ושואלת את בעלי אם הוא מאמין שזה קרה לנו, ואיך הגענו לדירה כזאת? שנינו מתקשים עדיין להאמין. ביום שנהרסו הבניינים הרגשות היו מעורבים, כי כל החוויות שלנו כאן, החגים שעשינו למטה עם כל השכנים, וכל הצביון של השכונה ישתנה, אבל החיים שלנו הולכים להיות נוחים יותר, הדירה גדולה יותר של 5 חדרים 118 מ"ר, עם חדר לכל ילד, עם מעלית, מרפסת ומחסן. לא חלמנו שנגיע לזה.
"הדירה שלנו הייתה שווה כפי שהיא בערך מיליון שקל, והדירה החדשה בערך 2.7 מיליון שקל. זה כמו לקבל כמעט 2 מיליון שקל במתנה.
לדברי יעקב אטרקצ'י, בעלים ומנכ"ל אאורה ישראל,"מדובר באחד הפרויקטים הכי גדולים והכי מהירים שהוקמו אי פעם בגוש דן. 216 המשפחות במתחם כבר פונו ולמעשה אנו בונים 670 דירות כמקשה אחת. המשפחות הפקידו בידינו את אחד הנכסים המשמעותיים ויקרי הערך עבורן, כספית ורגשית, ומתוך כך אנו עושים כל הניתן בכדי לקצר את התקופה ובמטרה שכל הדיירים ייכנסו כבר לשכונה מפותחת עם מבני ציבור, מרכז מסחרי, שדרה ירוקה וישדרגו את איכות חייהם".
עצה מבעלת ניסיון:
"אני ממליצה לכל דייר שמדברים במתחם שלו על פינוי-בינוי, להיות סבלני ולהאמין שזה יקרה, כי זה שווה כל מאמץ".
לפני שבוע נהרס הבניין הראשון ברחוב כצנלסון בשכונת נווה שאנן בחיפה, במסגרת פרויקט פינוי-בינוי שיזמה חברת פרשקובסקי. לפני חמש שנים בסה"כ רכשה משפחת אקוני דירה באחד הבניינים הישנים, כשהפרויקט המדובר כבר היה בשלבי תכנון מתקדמים."קנינו דירה של 55 מ"ר ממשפחה חרדית שהפכה אותה משני חדרים לשלושה חדרים קטנים מאוד", מספרת נוגה אקוני.
"גרנו שם כמה שנים שלוש נפשות, אני, בעלי והבת שלנו. כשנכנסתי שוב להריון הבנו שאין לנו מספיק מקום ולא נוכל להישאר שם, כי גם עם תינוקת אחת היה צפוף, מה גם שהדירה בקומה שנייה ללא מעלית, וגם הגישה לבניין עצמו הייתה כרוכה בהמון מדרגות. הבניין היה מוזנח מאוד ובמשך שנים אפילו לא היה ועד בית או גורם שמתחזק אותו. לפני שנה עברנו לדירה בשכירות, והשכרנו את הדירה שלנו לתקופה קצרה לסטודנט, כי ידענו שהבניין עומד להיהרס".
"את הדירה קנינו לפני חמש שנים בגלל שידענו שעומד להיות בה פינוי-בינוי, ובגלל זה היא גם עלתה 920 אלף שקל, במקום השווי האמיתי שלה שהיה כ-700 אלף שקל. הפרויקט מתוכנן כבר 14 שנים, וכשקנינו את הדירה התכנון היה בשלבים מאוד מתקדמים. מה שעיכב את ההוצאה לפועל של הפרויקט היו התנגדויות שהגישו כל מיני גורמים וגם דיירים סרבנים, שעליהם יש לי את הביקורת הכי גדולה. במתחם שלנו היו גם אנשים מבוגרים שרצו מאוד שהפרויקט יקרה ולא זכו לראות אותו מתממש כי הם נפטרו. רק כשהגענו לרוב שיכולנו לתבוע את הסרבנים, הם הבינו את זה בסוף והתקפלו.
"הבניין הראשון נהרס עכשיו וזה היה רגע מרגש שחיכינו לו מאוד. היינו אמורים לקבל בתמורה דירת ארבעה חדרים חדשה עם מרפסת, והחלטנו לשדרג לדירת חמישה חדרים. אני גדלתי בנווה שאנן וחלמתי להישאר לגור בה.
חיים קראדי, מנכ"ל אשי פרשקובסקי אמר כי ״מדובר בפרויקט הפינוי-בינוי הראשון בשכונת נווה שאנן, והמשמעותי ביותר בעיר חיפה בהיבט של התחדשות עירונית. הפוריקט הוא בשורה של ממש לתושבי האזור המתגוררים בבניינים ללא תשתיות חדשות והוא יביא לשדרוג השכונה הוותיקה ולעלייה ברמת החיים של התושבים. במסגרת הפרויקט יהפוך רחוב כצנלסון לדו סטרי בחלקו ויתווסף רחוב חדש לשכונה בשם פנחס ראם הנגיש לבניינים במורד הגבעה. בנוסף יפותחו לטובת דיירי הפרויקט כ-1,500 מ"ר על ידי עיריית חיפה בסמוך לגבעת השבשבת, ויבוצע חיבור ישיר לוואדי זיו, באמצעות שבילי הליכה בקצה רחוב ראם".
עצה מבעלת ניסיון:
"העצה שלי לזוג צעיר שרוצה לקנות דירה - לכו למסלול של פינוי-בינוי ואל תתפתו ללכת על פרויקטים כמו מחיר למשתכן או לקנות דירה חדשה. לא שם העתיד. עדיף ללכת למסלול שהוא ארוך יותר, ומורכב יותר, אבל הוא שפוי, מאשר למשכן את העתיד שלכם. לקנות דירה במקום ותיק זה גם מחדש את השכונה ומביא אליה אוכלוסיה צעירה, גם המחיר יותר טוב וגם השירותים שיש בשכונות הוותיקות הרבה יותר טובים מהשירותים בשכונות החדשות, אם הם בכלל קיימים.
"המסר לצעירים לא צריך להיות מחיר למשתכן, הוא צריך להיות התחדשות עירונית, שהוא פיתרון שגם יותר שפוי לכיס שלנו. גם במחיר למשתכן משלמים מחירים די גבוהים. אין היגיון לקנות דירה חדשה שאין לך כסף".
כבר לפני 3.5 שנים נהרסו הבניינים הראשונים ברחוב החלוץ בשכונת מורשה ברמת השרון. הבנייה נמצאת בעיצומה והדיירים צפויים להיכנס לדירות בסוף 2019."את הדירה קניתי בשנת 1973 ב-100 אלף לירות", מספר צבי דרזי, בעל דירה ותיק."הדירה הייתה בת 3 חדרים בשטח 64 מ"ר בקומה שלישית בלי מעלית, ונולדו לי בה 6 ילדים, וגרנו בה 8 נפשות. בחדר אחד היו שתי מיטות וכל אחת מיטת קומותיים. היה שירותים אחד, מקלחת אחת ומטבח קטן מאוד. היה לנו צפוף, אבל הייתה הרבה אהבה בבית. אחת השכנות עבדה במועצה של רמת השרון ואמרה לי שאני יכול להרחיב את הדירה. הלכתי לבדוק ולקחתי הלוואה של 40 אלף שקל, והרמתי עמודים מלמטה עד לקומה שלי על חשבוני כי מתחתיי אף אחד לא רצה להרחיב. ועל העמודים הוספתי תקרה וקירות, והרחבתי את הדירה ל-86 מ"ר.
"זה היה לפני 20 שנה, ושנתיים אחרי שעשיתי את ההרחבה הגיעה יובלים והתחילה לדבר איתנו על פינוי-בינוי. עשו לנו כנס דיירים עם ראש העירייה דאז איציק רוכברגר והיזמים מיד נראו לי אנשים ישרים שצריך ללכת איתם. בגלל ההרחבה שעשיתי הם בדקו והודיעו לי שאקבל דירת 5 חדרים בשטח 116 מ"ר. מאז שהתחילו לדבר איתנו, לקח 15 שנה עד שהפרויקט יצא לפועל. ואנחנו בחוץ כבר 3 שנים וזה ייקח עוד שנתיים, אז בסך-הכול זה 20 שנה.
"כואב לי שהרבה אנשים פשוט מתו בינתיים ולא זכו לראות את הפרויקט קורה. שר האוצר צריך לשנות את זה.
"ביום שהרסו את הבניינים היה יום קשה, כי הייתה היסטוריה יפה למתחם הזה. היינו ארבעה בנייני רכבת צמודים, עם 3 כניסות בכל אחד, ובכל כניסה 24 דיירים. אם מישהו היה צועק, כולם היו שומעים, ואם למישהו הייתה בר מצווה כולם היו מוזמנים, אם מישהו היה הולך לבית חולים, כולם היו באים לבית חולים. בחגים היינו כולם יחד. כל השכונה הייתה ביחד לטוב ולרע, אבל זה היה בעיקר טוב. המכה הראשונה שהשופל שהרס את הבניינים נתן לקיר של הבניין, הייתה לדירה שלי. אבל עם כל העצב הייתה אחר כך שמחה גדולה. אנשים מחאו כפיים וצעקו משמחה. עברנו לגור בשכירות והחברה משלמת לנו את שכר הדירה כבר 3 שנים".
"בזכות שיתוף פעולה עם עיריית רמת השרון ועם דיירי השכונה, הצלחנו להגיע לזה", אומר אליאב מימון, מנכ"ל פרויקט רמות השרון של קבוצת יובלים וישראל לוי נדל"ן."הדיירים שפינו את דירותיהם הישנות בשטח 55 מ"ר יקבלו דירות חדשות ומרווחות של 4-5 חדרים עם מרפסות וממ"ד וחניה תת קרקעית ב -4 מגדלים, עם פארק של 11 דונם והם יהנו מאיכות חיים גבוהה יותר".
כתבות
ני"ע
