בג"ץ: פעילות חברות גביית הארנונה הפרטיות אינה חוקית

בג"ץ הכריע נגד הרשויות המקומיות וקבע כי "פעילות חברות גביית הארנונה הפרטיות שהרשויות מפעילות אינה חוקית". 

בכך שמו היום (ב') שופטי בג"ץ קץ להתדיינויות ארוכות-שנים בנוגע לפרקטיקה שבה נהגו רשויות מקומיות רבות, לגבות חובות בגין תשלומי ארנונה באמצעות חברות גבייה פרטיות.

ההחלטה באה על רקע שנים של התמהמהות מצד המדינה להסדיר את הנושא באמצעות חקיקה, אשר לא הותירה לשופטים ברירה אלא לקבל הכרעה נורמטיבית בנושא.

הנושא הובא להכרעת הרכב השופטים דפנה ברק-ארז, יצחק עמית וענת ברון.

ברק-ארז, אשר כתבה את פסק הדין המרכזי, לא קיבלה את טענת המדינה לפיה הרשויות מסתייעות בחברות הגבייה אשר מבצעות פעולות טכניות בלבד, הנעשות תוך פיקוח והכוונה של הרשויות עצמן: "גם אם ההחלטה האם לנקוט באמצעי גבייה כלפי חייב ובאיזה אמצעי לנקוט נתונה לגורם מוסמך ברשות עצמה, אין זה אומר שהפעלתו של אמצעי הגבייה וביצוע פעולות הגבייה דה-פקטו אינן כרוכות בשיקול-דעת ובקביעת סדרי עדיפויות".

עוד הובהר בפסק הדין כי האיסור על אצילת סמכויות הנתונות לרשויות ללא הסמכה בדין הוא "אחד מעקרונות היסוד החלים על פעולתן של רשויות המינהל", וכי העובדה שהאצילה מבוצעת לחברות פרטיות רק מחזקת השיקולים לאסור אותה.

טיעון נוסף שציינה ברק-ארז הוא החשש מכך שחברות הגבייה מתומרצות לגבות סכומים גבוהים ככל הניתן מהתושבים, שכן שכר-הטרחה שלהן נגזר מגובה הסכומים שהן גובות: "בתשובות המשיבים לא ניתן מענה ישיר לחשש מקיומו של ניגוד עניינים הנובע מהזיקה שבין שכר-הטרחה של חברות הגבייה לבין גובה הסכומים הנגבים על-ידן".

העתירה הוגשה לפני קרוב ל-5 שנים, וקדמו לה עתירות נוספות באותו נושא. בעוד שבהחלטת בג"ץ משנת 2005 הוחלט שלא להתערב בפרקטיקה זו, בשל נימוקי המדינה כי משרד הפנים נרתם להסדרת הנושא בחקיקה - הפעם ברק-ארז דחתה טיעונים דומים של המדינה באשר לקידום חקיקה להסדרת הנושא, המייתרת את התערבות בית המשפט.

פסק הדין סקר את שלל התגובות שהגישה המדינה לאורך השנים (העתירה הנוכחית הוגשה לפני כ-5 שנים), כאשר במארס 2014 הודיעה המדינה כי יש לדחות את העתירה "לנוכח קידום הצעת החוק הממשלתית בימים אלה", במאי 2016 עדכנה המדינה כי "שר הפנים הנוכחי החליט להמשיך בקידום הצעת החוק מן הנקודה אליה הגיעו הליכי החקיקה", במאי 2017 צוין כי הצעת החוק הועברה לוועדת הפנים והגנת הסביבה לצורך הכנתה לקראת קריאה שנייה ושלישית, ולבסוף, בתחילת החודש הנוכחי, עדכנה המדינה כי אין ביכולתה לעדכן באשר להתקדמות צפויה של הליכי החקיקה האמורים.

השופטים נתנו למדינה ולרשויות ארכה של שנה להיערכות לפני שהחלטתם תיכנס לתוקף, וברק-ארז ציינה בשולי דבריה כי מדובר "בתקופת מעבר שתאפשר קידום של חקיקה בנושא, אם תחפוץ בכך הכנסת", ובכך השאירה לחברי הכנסת פתח לשנות את ההכרעה באמצעות חקיקה, לפני שזאת תיכנס לתוקף.

שרגא ברוש, יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים שהגישה את העתירה, מסר: "טחנות הצדק אכן טוחנות לאט, אבל לאחר מאבק משפטי של עשור, בית המשפט הביא בשורה חשובה לאזרחים ולעסקים בישראל, נגמר העידן של איש כישר בעיניו יעשה וחוזרים לפעול על-פי חוק. לא ייתכן שאכיפת החוק נמסרת לגופים פרטיים אשר מתוגמלים לפי היקף של גביית מסים. עומס הארנונה, בגובה של 22 מיליארד שקל בשנה, הפך לבלתי אפשרי הן לעסקים והן לאזרחים, והגיע הזמן לעצור את מסחטת הכספים הבלתי אחראית הזו".

העתירה הוגשה באמצעות עו"ד איה רייך מינא ממשרד עמית פולק מטלון ושות'.