"לזרז את התקנות לשחרור הקרן להתחדשות עירונית"

"כל שקל שהמדינה לא תשקיע היום בהתחדשות עירונית, הם לפחות 10 שקלים שהיא תיאלץ להשקיע בעתיד בבנייה חדשה. אסור לנו, כמדינה, לקמץ ידיים בקידום התחדשות עירונית. יש לזרז את התקנת התקנות לשחרור הקרן להתחדשות עירונית, שתתמוך בתשתיות והתחדשות בפרפריה, לקדם מתן קרקע משלימה בפרויקטים ולהמשיך וליצור הסכמי מסגרת מול רשויות מקומיות" - כך אמר היום (ה') מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, חגי רזניק, בכנס שעסק בהתחדשות עירונית והתקיים בירושלים.

נזכיר כי הקרן להתחדשות עירונית אליה התייחס מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון היא קרן ייעודית למימון פרויקטים שאמורה הייתה לקום לפני זמן רב מכח תיקון לחוק התכנון והבנייה. התיקון קבע כי בכל פעם שהמדינה לא עומדת ביעד שנקבע לשיווק דירות להשכרה, חלק מעלות הקרקע במכרזים אלו עובר לקרן ייעודית לטובת ההתחדשות העירונית. למרות שהדבר נקבע בחוק כבר לפני מספר שנים, הקרן טרם הוקמה בפועל. מדובר בכספים שמקורם כאמור ממכרזי קרקע כך שמי שמחזיק בכסף נכון להיום היא רשות מקרקעי ישראל. על פי התבטאויות קודמות של בכירי משרד הבינוי והשיכון, כמו גם של ראש הרשות להתחדשות עירונית חיים אביטן, חישוב הכספים שהקרן עתידה לכלול נכון להיום עומד על מאות מיליוני שקלים. עם זאת, שנים לאחר שנקבע על הקמת הקרן בחוק, טרם הותקנו התקנות שיאפשרו שימוש בכספים האמורים. כבר תקופה ארוכה במשרד הבינוי והשיכון כמו גם ברשות להתחדשות עירונית מדברים על אישור התקנות, אולם הדבר טרם הבשיל עד כה.

מיותר לציין כי תקציב של מאות מיליוני שקלים לתחום ההתחדשות העירונית יכול לקדם בצורה משמעותית חיזוק מבנים בפריפריה, כמו גם קידום תוכניות רחבות יותר של פינוי-בינוי. במקביל, כספים אלו יכולים להוות גם את הבסיס להסכמי-גג להתחדשות עירונית מול הרשויות המקומיות, מהלך שנמצא בחיתוליו ונכון להיום קודם רק מול עיריית רמת-גן בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. אבל, כאמור, כל עוד לא מאושרות התקנות הרלוונטיות, הקרן לא תוקם והכסף, שהיקפו האמיתי אגב אינו ברור, אינו זמין לשימוש.

"יש ראשי רשויות שלא רוצים להיכנס לזה"

בכנס שהתקיים היום השתתף גם ראש עיריית קרית אונו, ישראל גל, שתקףאת השלטון המרכזי בכל הנוגע לטיפול בהתחדשות העירונית: "הרשויות המקומיות נמצאות לבד במערכה של ההתחדשות העירונית", כך גל, "לא מקבלות מימון וסיוע כלכלי מהאוצר ולא מרשות מקרקעי ישראל. יותר קל להם לשווק מחיר למשתכן ולקבל כמה שקלים פר יחידה. גם את זה יגלגלו בעתיד לרשויות. יש ראשי רשויות שלא רוצים להיכנס לזה בגלל כל התהליך, ואני מבין אותם. אבל זה פרויקט חשוב שאין כדוגמתו. זה משפר רמת חיים, מחזק את הבתים ממגן אותם והזדמנות רצינית לצמיחה עירונית. זו הזדמנות לא פחות טובה ממחיר למשתכן, שזו תוכנית נוחה לממשלה".

דניאלה פז ארז, מייסדת ומנכ״ל, פז כלכלה והנדסה , אמרה בכנס כי: "בישראל היום מיליון יחידות דיור שמהוות פוטנציאל של אלפי בניינים להתחדשות עירונית. המחקרים מיושמים באופן מאד חלקי בישראל, כי התחלנו מכך שיזמים תכננו, ורק אחר כך רשויות הגיעו עם תוכניות מתאר".

"אין לי ספק שנעמוד ביעדים"

בכנס, שחלקו הראשון התקיים אתמול (ד'), נשאה דברים גם סמנכ"לית הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, עינת גנון. גנון התייחסה לתוכנית האסטרטגית לדיור שאישרה הממשלה הכוללת היקפים גדולים במסגרת התחדשות עירונית ואמרה כי הרשות מגבשת תוכנית ליישום המהלך: "התוכנית תכלול מרכיבים רבים, ואין לי ספק שנעמוד ביעדים שהוגדרו על ידי הממשלה לשנת 2040, לפיהם שליש מיחידות הדיור החדשות שתיבנינה, 850 אלף במספר, תהיינה במסגרת של התחדשות עירונית. כבר היום, יש לנו 120 אלף יחידות דיור הנמצאות בתכנון בשלבים שונים. זוהי משימה שמצריכה הרבה חשיבה יצירתית, ושותפות של הרבה מאוד אנשים. המדינה תכניס את היד לכיס כדי לקדם את זה".

עוד דובר בכנס היה עו"ד דורון נויוירט, מנכ"ל מוריה לפתוח ירושלים: "הרשות להתחדשות עירונית צריכה לחבר בין מכלול השחקנים כדי שהנושא יעבוד היטב וכדי לפצח את כל הקשיים שבדרך - היטלי השבחה, תוספת מבני ציבור, קרקע משלימה ועוד, אולם כרגע נראה כי יש מכלול שחקנים אך המדינה איננה מדברת בקול אחד אלא בכמה קולות".