המוסדות להשכלה גבוהה הם המסגרות אליהם נכנסים ויוצאים צעירי המדינה המגיעים לרכוש השכלה ודיפלומה מקצועית, והם אלה שיהוו את עמוד השדרה העתידי של שוק התעסוקה הישראלי. מעבר לכך שכולם מקבלים את הכלים הנדרשים להוצאת תואר או דיפלומה מקצועית, חוסר שוויון קריטי עדין נמצא במוסדות הלימוד השונים: מכללות הטכנולוגיות, המונות כ-30 אלף סטודנטים מרחבי הארץ, מסומנות כעסק לכל דבר ועדיין משלמות מחיר מלא עבור מס ארנונה.
מדינת ישראל הגדירה את המוסדות להשכלה גבוהה כ"בית ספר אקדמי המספק השכלה והכשרה מקצועית מעבר לרמת בית הספר התיכון, אשר מעניק תארים אקדמיים או דיפלומה מקצועית". לפי הגדרה זו, המכללות הטכנולוגיות אמורות להיות כשאר מוסדות הלימוד ברחבי הארץ המקבלות ברובן שני שליש פטור ממס הארנונה.
מה שונה המכללה הטכנולוגית נצרת עילית מהמכללה האקדמית עמק יזרעאל? במה שונה הסטודנט במכללה הטכנולוגית אורט בראודה מחברו במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה? האם הסטודנט הממוצע באקדמיה חיוני יותר לגדילת הפריון ולצמיחת התוצר הלאומי מהסטודנט במסלול הטכנולוגי? בלשון המעטה, ממש לא בטוח.
כבר עשור שהמכללות הטכנולוגיות, אשר התאגדו כפורום, נאבקות על עתידן מול משרדי הממשלה השונים. לפני כחצי שנה יצאו למאבק נוסף לטובת עתיד ההשכלה הטכנולוגית בישראל. לאחר כ-10 ימים הצליחה המחאה, בכפוף לתנאים רבים, להשיג שינוי תקציבי, וזאת עבור פעילותן והיערכותן לקראת שוק העבודה המשתנה. עם זאת, מקרה הארנונה הוא מעבר להחלטות ממשלה או סעיפים תקציביים. הוא מעבר להתכתשויות מילוליות או בקשות כלכליות. המקרה שלפנינו הוא פשוט סיפור קפקאי על חוסר צדק ועל חוסר שוויון שזועק לשמיים המתפרס על פני עשורים רבים.
המדיניות הממשלתית לחיזוק ההשכלה הטכנולוגית מחויבת לחול על כלל הנגזרות לרבות הסתכלות שוויונית מצד הממשלה כלפי המוסדות האקדמיים והטכנולוגיים. אחריותה של המדינה אינה מסתכמת רק בהחלטות ממשלה חלקיות, אלא צריכה לשדר בחדות כלפי מוסדות ההשכלה הגבוהה והציבור הרחב שחלופת ההשכלה האקדמית וחלופת ההשכלה הטכנולוגית הנן בעלות חשיבות שווה.
ההנדסאים והטכנאים מהווים היום כ-12.5% מסך הסטודנטים במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל ומתוקצבים, נכון לכתיבת שורות אלה, רק ב-1.7% מסך התקציב הקיים. לאחר שרוב הממשלות בשלושת העשורים האחרונים, תרמו לאי השוויון, על הממשלה הנוכחית לתקן את טעויות העבר ולא להעצימן.
השוואת שיעור מתן הפטור מארנונה למכללות הטכנולוגיות מחויב להיות שוויוני לשיעור מתן הפטור למכללות האקדמיות. משמעות העניין הנה כ-15 מיליון שקל בשנה בלבד, אשר יסירו טבעת חנק זו מעל צוואר המכללות הטכנולוגיות ובעיקר יתרמו להגברת אמון המכללות בכך שהממשלה מבינה את חשיבות ההשכלה הטכנולוגית ומתייחסת כלפי מכללותיו בהתאם.
משרד האוצר מדקלם שוב ושוב את חששו מ"השפעות רוחב", הנו חושש מדרישת פטור מגופים ציבוריים נוספים ומבחינתו היה מבטל את כלל הפטורים הקבועים בחוק. לאחר עבודת מחקר מקיפה בנושא, מתוך כל מישור מוסדות החינוך וההשכלה בישראל, המכללות הטכנולוגיות הן החוליה האחרונה, כאשר גם מתוכן המכללות הטכנולוגיות אשר מיועדות לאוכלוסייה החרדית, זכאיות לשיעור פטור ממס הארנונה.
שוק העבודה והתעשייה משוועים לכוח אדם מיומן ומעודכן. בקשתנו מהממשלה הינה להסיר רעשי רקע וחסמי תקציב מיותרים ולא הוגנים ולאפשר לנו לעסוק בעיקר ובמשימה לאומית, בפדגוגיה איכותית ובהכשרת הנדסאים לשוק העבודה בישראל.
■ הכותב הוא מרכז פורום המכללות הטכנולוגיות והמשנה למנכ"ל המכללה הטכנולוגיות באר-שבע.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.