גירעון (עודף) תקציבי

באוצר יציגו בימים הקרובים את הגירעון ל־2024, שעפ"י ההערכות יהיה נמוך מ־7% • אחת הסיבות לכך היא צעדים שביצעו ישראלים כדי להקדים את הגזירות: רכישות ומשיכת דיבידנדים

החשב הכללי באוצר מפרסם כי הגירעון התקציבי השנתי של ישראל הצטמק בנובמבר 2024, זה החודש השני ברציפות, והגיע ל-7.7% תוצר, שהם 150 מיליארד שקל - זאת לעומת חודש אוקטובר, בו עמד הגירעון על 7.9% תוצר • מתחילת השנה נרשם גירעון מצטבר של 116.6 מיליארד שקל

החל מינואר ועד העברת התקציב, המדינה תתנהל לפי תקציב המשכי, בו מותר לה להוציא בכל חודש 1/12 מההוצאה השנתית בשנה הקודמת • אם תקציב המדינה לא יעבור עד מרץ, הכנסת תתפזר, ונלך לבחירות • רוב גזירות המס מקודמות בכנסת בנפרד מהתקציב, כדי שיספיקו להיכנס לתוקף עד 1 בינואר

הדוח התקופתי של ארגון המדינות המפותחות מציג תחזית גירעון של 5.7% - הרבה מעל זו של משרד האוצר • בנוסף, צופים בארגון שלישראל ייקח זמן להתאושש מהשלכות המלחמה וכי הצמיחה תחזור לרמה של יותר מ-4% רק ב-2026

כלכלני הבנק צופים כי הצמיחה בשנה הבאה תעמוד על 3% בלבד - נמוך משמעותית מהערכות האוצר ובנק ישראל • ב־OECD אפילו פסימיים יותר • וגם: התרחיש שיכול להזניק את הכלכלה הישראלית ולשנות את יחסי הכוחות במזרח התיכון ובשוק הנפט

יוגב גרדוס, ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, דיבר בכנס ההשקעות של גלובס על אתגרי הגירעון ותקציב הביטחון בצל המלחמה • על הגזירות בתקציב אמר כי "מיסוי על הרווחים הלא מחולקים, זה הפוקוס המרכזי"

עפ"י הדוח של S&P, הגירעון בתקציב צפוי להגיע ל-9% מהתוצר בסוף 2024, ולהישאר ברמה גבוהה של 5%-6% מהתמ"ג עד 2027 • החברה, שהורידה את דירוג האשראי של ישראל ל-A בחודש שעבר עם תחזית שלילית, לא נקטה הפעם צעדי דירוג חדשים

בכנס אחריות עסקית של גלובס, החשכ"ל יהלי רוטנברג מסביר איך ישראל מתקדמת מבחינת קיימות אנרגטית, כיצד המלחמה תשפיע על הצמיחה ועל ניהול החוב הלאומי, וכמה חברות הדירוג הוגנות איתנו: "צריך להקשיב להערות שלהן, יש להן פרספקטיבה, אבל חלקן לוקחות תרחישים קיצוניים מדי"

קרב בין מפלגות על מדיניות "האפס השחור", לפיה הממשלה מחויבת שלא להיכנס כמעט לגירעון תקציבי, הוביל לפירוק הקואליציה בגרמניה ולפיטורי שר האוצר • בדרך לבחירות, הדעות חלוקות: מומחים טוענים כי המדיניות מזיקה, אך בסקר אחרון עולה כי רוב הציבור תומך בה

הגירעון התקציבי השנתי של ישראל הצטמק באוקטובר ל-7.9% תוצר, שהם כ-154 מיליארד שקל

בנייר עמדה שהגיש לוועדת נגל, הכלכלן הראשי באוצר, שמואל אברמזון, מזהיר מההשלכות הכלכליות הכבדות של ההגדלה הצפויה בתקציב הביטחון • כל תוספת של 10 מיליארד שקל לתקציב הביטחון תטיל נטל שנתי של כ-4,000 שקל על משק בית ממוצע • העלות למשקי הבית תורגש בשלושה ערוצים עיקריים: העלאות מסים, צמצום בשירותים הציבוריים ופגיעה בהכנסות כתוצאה מההאטה במשק

במאי השיקה רשות המסים את "חשבונית ישראל" שמחייבת אישור חשבונית מס בעסקאות של מעל ל-25 אלף שקל • הצפי היה לחיסכון של 100 מיליון שקל עד כה, אולם הסכום שנחסך גדול הרבה יותר • מנהל רשות המסים מעריך: תהיה תוספת של 1% בגירעון לסיכום שנת 2024 בשל הוצאות המלחמה

מסגרת תקציב 2024 תיפרץ בפעם השלישית ב־33 מיליארד שקל לכיסוי הוצאות המלחמה • בהתאם, הגירעון השנתי יעלה ל־7.7% תוצר • המלצות ועדת נגל עשויות להביא גם לפתיחת תקציב 2025

הערב יוצג תקציב המדינה לשנת 2025, שצפוי לכלול קיצוצים וגזירות בהיקף של 40 מיליארד שקל • בין המסים שיכללו נמצאים הטלת מס חדש על רווחים כלואים, הקפאת ריווח מדרגות מס וצמצום ההטבות לחיסכון הפנסיוני • אבל יש גזירה שעשויה להשאר בחוץ

בשנה האחרונה חל זינוק דרמטי בהון הנזיל שבידי הציבור, שחצה את רף 2 טריליון השקלים • בלידר שוקי הון טוענים שהסיבה היא המדיניות התקציבית המרחיבה של הממשלה במלחמה, ומזהירים שהמגמה עלולה להקפיץ את האינפלציה מחדש • אבל הכלכלנים חלוקים לגבי השאלה האם מדובר באינדיקטור שמנבא את המשבר הבא

ברקע ההסלמה בלבנון והמתיחות הגוברת עם איראן, מחלקת המחקר בחברת האם של סוכנות הדירוג S&P פירסמה דוח פסימי על המצב הכלכלי בישראל והאזור • לפי הדוח, התוצר בישראל יתכווץ השנה, והצמיחה תהיה שלילית • בחברה מעריכים כי ההתאוששות הכלכלית של לבנון תתרחש, אם המלחמה תסתיים, רק בעוד שנתיים