מה אתם רוצים מבג"ץ?

זה היה כל-כך צפוי. לוחמי הזכויות האינסטרומנטליסטים הללו. לאחרונה דחה בג"ץ את עתירת עמותת מחויבות, אשר ביקשה ממנו להגדיר את הערך של מהו "קיום בכבוד". האם בג"ץ אמר שהערך אינו חשוב? לא. אלא מה? שופטי בג"ץ היפנו את הכדור אל המחוקק. כן, אל אותו מחוקק שצריך בחברה הדמוקרטית שלנו למשול. בין השאר לקבוע ערך חברתי אמיתי של קיום בכבוד. "נכון, יאמרו פעילי הזכויות: "מחוקק נעדר משילות", ומה אז? נחכה? ובינתיים?

ובכן, אני אמנם מסכים עם המשוואה הזו, אבל עם זאת אני לא מקבל את זה, שמיד אחרי פסיקת בג"ץ קמים פעילי זכויות אדם, ומגנים את בג"ץ, בביטויים כמו "בג"ץ של העשירים!" או "לבג"ץ אין זכות קיום בכבוד" או "בג"ץ תאצ'ריסטי", כפי שראינו ב"מעריב", באתר של ynet, וכן בכלי תקשורת נוספים.

האם כבר שכחנו? - את פרשת גיוס בחורי הישיבות משנת 1999, כאשר בג"ץ התערב אז בערך לאומי וקרא בקול כי "יגויסו בחורי הישיבות לאלתר". ומה היה מאז? האם אנחנו רואים גיוסים רציניים כלשהם. נהפוך הוא. מספר בחורי הישיבות שלא משרתים בצה"ל, הגיע בתחילת דצמבר השנה לשיא של 45,639, וחוק טל אינו מיושם.

דוגמה נוספת היא החלטת בג"ץ בעניין שיטות החקירה של השב"כ, גם היא משנת 1999. האם פסיקת בג"ץ מיושמת הלכה למעשה? לא. זאת לפחות על-פי דוחות "בצלם".

בספרו המונומנטלי "התקווה החלולה" מסיק הפרופ' האמריקני ג'רלד רוזנברג, כי היכולת של בית-המשפט לקדם שינויים מוסדיים יסודיים היא נמוכה עד לא-קיימת. ואכן, בהעדר התאמה עם הנורמות החברתיות, התערבותו של בג"ץ עלולה ליצור נגדו אנטגוניזם וכן את הותרתו של פסק הדין חלול ובלתי-מיושם. הבעיה היא, שלאנטגוניזם זה יש השלכות על המרקם המבני והחברתי בחברה נתונה.

מוטב היה, כי בעיתות שבהן בג"ץ מנסה בצורה פוליטית זהירה, שלא לפגוע במעמדו וביוקרתו - ובמיוחד במקום שבו לא הסמכנו אותו פורמלית להחליט בקושיות ערכיות חשובות - מן הראוי היה כי נפנה את משאבינו ואת עוצמתנו למישור המחוקק. כדאי שנתבע ממנו לקבוע מהו ערך אמיתי של חיים בכבוד. זאת, במקביל לעיצוב מסגרת פעולה מקיפה אשר תפנה לציבור הרחב.

כל פעולה אחרת תהיה בבחינת ניסיון, עטוף בחליפה אליטיסטית, להרוויח פסיקה מבג"ץ בעניין קיום בכבוד, שלכל היותר תהיה כתובה אמנם בקורות החיים של ארגוני הזכויות, אך תפגע בהפנמתן של נורמות דמוקרטיות מהותיות.

ולסיום, אין מנוס מלציין, כי פעילות לקידום זכויות אדם אינה צריכה להתמקד בהכרח רק בזכויות עצמן, אלא גם בהובלה של שינויים מבניים, דוגמת ביזור ההליך הפוליטי. זאת, במטרה שהם יקטינו את כוחם של האינטרסים המתנגדים לזכויות אדם, ושייצרו אווירה חברתית אוהדת לנושא זכויות האדם. "

הכותב הוא ד"ר לממשל ולמשפט ציבורי במכללה האקדמית תל-אביב-יפו