ביום חמישי האחרון נהפך האנגר 11 שבנמל תל אביב לטריטוריה רוסית כמעט לגמרי.
אמנם המסיבה שהתקיימה במקום הוגדרה כ"מחוות ידידות של מארגני טורניר הכדורגל של Channel 1 Russia למארחיהם בישראל", אולם האבטחה הכבדה שארגן המיליארדר רומן אברמוביץ' התרכזה בעיקר ביוצאי ברית המועצות לשעבר ובנות זוגם. אל אלה נלוו רק מעט עסקני כדורגל מקומיים וסלבריטאים מזן צביקה פיק.
בפנים חיכו לאורחים - פוליטיקאים, אגב, לא הוזמנו - אלכוהול איכותי וחופשי, שנדלירים ענקיים ומתחם VIP. ב-22:30 עלו לבמה חברי ההרכב מטרופולין, ומכל השירים בעולם בחרו להתחיל עם השיר "נפילות קטנות". גם זו דרך להביע דעה על אחת המסיבות היותר מוזרות שנראו כאן בחודשים האחרונים. מסיבה שמזכירה יותר מהכול את מסיבות יום העצמאות הראשונה של מיליארדר רוסי אחר שמצאנו חן בעיניו, ארקדי גאידמק.
על כל פנים, חובבי הוודקה לא התרגשו: מבחינתם, שתי הלהקות המוצלחות מארץ המוצא היו שוות את ההתחככות. הן, ובעלי ההון, כמובן. ברוסית קוראים להם אוליגרכים, בעברית קוראים לזה "אולי תעברו לעברית, שאני אבין איזו עסקה אתם רוקמים עכשיו". רק העקשנים והמתמידים נשארו עד שתיים וחצי בלילה כדי לראות את "היהודים".
אתמול העסק הזה חזר על עצמו: שוב האנגר 11, שוב אברמוביץ', שוב הרבה רוסית, רק שהפעם ללהקת החימום קראו מיומנה, את ההופעה הראשית נתנה הזמרת האמריקנית פינק, גאידמק הפגין נוכחות וכך גם כמה כדורגלני עבר. בסך הכול ניתן להעריך את ההשקעה בשני הערבים במאות אלפי דולרים, המצטרפים ל-9 מיליון דולר (על פי דיווחים) שהשקיע אברמוביץ' בטורניר הכדורגל המתקיים זו השנה השלישית.
הפגנת הכח והכסף הזו דומה למותחן בלשי סטנדרטי הפועל על פי נוסחה: צור קשרים עם מיליארדר דומה לך (לב לבייב, שבינתיים נוטש אותנו ללונדון, מקום מושבו הקבוע של אברמוביץ'), טפח דמות מקומית וצור סביבה עניין אירופי (אברם גרנט כמאמן צ'לסי),
התעניין בנדל"ן לצרכי מגורים (לפני חודשיים דווח שאברמוביץ' מעוניין ברכישת בית בשכונת נווה צדק בתל אביב), וארגן מסיבות ענק בהאנגר שכבר כינס לתוכו נכסי צאן ברזל ישראלים כשלמה ארצי ושלום חנוך. אל תתפלאו אם בקרוב הוא יקים לנו כאן אקדמיה לכדורגל ששמה את נס טוברוק בכיס הקטן (ומי זוכר שארסנל עשו את זה בקרית אונו).
אבל למה אברמוביץ' בכלל צריך את זה? מה פתאום חשוב לו להגיע למדינה ים תיכונית קטנה, ולהפגין נוכחות? הרי הוא, איש המיליארדים, כבר קנה את מעמדו בבריטניה בעת שרכש את מועדון הפאר צ'לסי.
את הלגיטימיות שלו הוא השיג באירופה, והיא רלבנטית גם אצלנו. אז איזו תועלת מביאה לו התקשורת הישראלית שעוקבת אחריו בחיבה, ומדווחת על כל מסעדה שבה סעד וכל מועדון שבו בילה? מה המסר, שגם הוא יכול לקנות אותנו, לא רק גאידמק?
איכשהו נראה שהתשובה קצת אחרת: זה לא שהוא כל כך מתעניין בנו הישראלים, או במה שיש לנו להציע. כי האמת, אנחנו באמת מדינה קטנה במזרח התיכון שזקוקה לאבטחה כבדה על בסיס קבוע, ולא רק בערבים שבהם נערכות מסיבות יוקרה בהאנגרים.
מי שמעניינים את אברמוביץ' אלה האוליגרכים: על פי ההערכות מאות מהם כבר קנו פה בית עם נוף לים ושוער בכניסה. הוא רוצה להזכיר להם למי יש כיסים יותר עמוקים, מי יכול למנף הצלחה אירופית למעמד עולמי, מי מארגן טורנירים ומסיבות בקצב שאחרים מארגנים אחר הצהריים בג'ימבורי. בקיצור, מי מספר אחת.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.