בית המשפט המחוזי בירושלים גזר היום (ד') עונשים קלים של עבודות שירות על שני חלפני כספים, שהודו במסגרת עסקת טיעון בהלבנת הון בהיקף של עשרות מיליוני שקלים באמצעות חשבונות בבנק פג"י. השופט נעם סולברג מתח ביקורת חריפה ביותר על המשטרה וגורמי האכיפה האחרים, וקבע כי היו פגמים חמורים בהתנהלותם, ובין היתר כי המשטרה שיקרה. לדבריו, החשדות הכבדים שפורסמו נגד הנאשמים הופרכו בדיעבד; הליכי החקירה נגד הנאשמים פגעו בהם ברמה העולה על הנדרש והעדים הושפלו בחקירה.
החלפנים, ישראל שור ואליעזר שוודר, והחברה שהפעילו, ENS CREDIT, הואשמו באי-דיווח על כ-120 מיליון שקל שהפקידו בחשבונות בבנק פג"י. לגבי שתי פקידות בבנק, הינדה הקלמן ושרה רודנסקי, נטען כי סייעו לנאשמים ולא מנעו את אי-הדיווח.
על שור נגזרו 5 חודשי עבודות שירות, קנס כספי של 50 אלף שקל וחילוט 100 אלף שקל, למרות שהפרקליטות דרשה שנה מאסר בפועל; על שוודר נגזרו 4 חודשים עבודות שירות וקנס של 50 אלף שקל, למרות שהפרקליטות דרשה 6 חודשי עבודות שירות; על החברה נגזר קנס של 100 אלף שקל וחילוט של 400 אלף שקל. בנוסף החליט השופט שלא להרשיע את שתי הפקידות וחייב אותן בעבודות שירות של 300 שעות ביד שרה. נקבע כי לא היה בכוונתן להעלים ולהסתיר מידע בעניין.
יחס משפיל
השופט סולברג קבע העבירות אינן מהחמורות שבעבירות הלבנת הון, כיוון שלא מדובר בהון שחור שהושג במעשי עבירה ופשיעה. הוא ציין כי הנאשמים, ששיתפו פעולה עם החוקרים, עברו עינוי דין במשך 4 שנים שבין פרסום החקירה ומעצרם ועד פסק הדין.
השופט קבע כי גורמי החקירה דימו בתחילה כי מדובר בעבירות חמורות הרבה יותר ממה שהסתבר בדיעבד. הוא מתח ביקורת על האופן בו פירסמה המשטרה את המעצר, שכלל תיאור חמור אודות מעשיו של שור, שהיה כביכול חלק ממערך הלבנת הון שחור שמקורו בבכירי העולם התחתון. זאת, "כשלרשויות יש אינטרס מוצהר להראות קבל עם ועולם שנעשית פעילות אכיפה. עם זאת, הפיצוח" אומר השופט, "איננו פאר היצירה, כאשר הפרסום הראוותני והפוגעני בדרך שנעשה, מעורר מחשבות נוגות".
לדברי השופט, "נראה שאלמלא המידע המודיעיני על פעילות חמורה של הלבנת הון מצד הנאשמים, מידע שבעיקרו הופרך בדיעבד, לא היו צעדי האכיפה שננקטו נגד הנאשמים שונים מאלה שננקטו כלפי אלפי חלפנים, שנמנעו מרישום ודיווח. אין הצדקה להחמיר עם הנאשמים יותר מחלפנים אחרים שלא נחקרו ולא הועמדו לדין מבלי להירשם ומבלי לדווח".
השופט ביקר בחריפות את הליכי החקירה וקבע כי הם פגעו בנאשמים במידה העולה על הנדרש. "כ-10 חוקרים חפשו בביתו של שור באמצע הלילה כ-4 שעות, כבלו אותו באזיקים, למרות ששיתף פעולה עימם, ומנעו ממנו שינה קרוב ל-40 שעות", ציין. לדבריו, המשטרה גם שיקרה כדי למנוע משור פגישה עם עורך דינו, וטענה כי הוא נחקר באותה שעה, למרות שבאותה עת הוא ישב בחדר החקירות ופניו אל הקיר, לפי הוראות חוקריו. השופט ציין כי גם משוודר מנעו השוטרים פגישה עם עו"ד וגידפו אותו.
השופט מתח ביקורת גם על האופן שבו נהגו החוקרים בעדים וקבע שהעדים עברו יחס משפיל ופוגע, וכי החוקרים נהגו בהם במגמתיות, בנוקשות יתר, שמו תשובות בפיהם ואף הילכו עליהם אימים. זאת, באמצעות לחץ, צעקות, שימוש בביטויים פוגעניים, איומים כי לא ישובו לבתיהם, וכי יהרסו את משפחתם, אם לא יספקו תשובות המניחות את דעת החוקרים.
את שור ייצגו עוה"ד ד"ר יעקב וינרוט, י. וולנרמן וע. גזית; את שוובר ואת החברה - עוה"ד ז. חן, י. סרטל ויהושע רזניק. את פקידת הבנק הינדה הקלמן ייצוגו עורכי הדין אלון רון, שמואל לשם ונמרוד ורדי. פ. 344/04).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.