למלחמה הזו לא ציפו בערוץ 10. ירון לונדון ומוטי קירשנבאום, שניים מהעוגנים המרכזיים של חברת החדשות, נכנסו לעימות חזיתי ומתוקשר מול הנהלת הערוץ ומול המנכ"ל יוסי ורשבסקי, נוכח הדרישה לקיצוץ בשכרם - בין 130 ל-150 אלף שקל כל אחד, משכורת חודשית מוערכת.
תוצאת ההתנגשות הייתה מיידית, מופגנת וכוחנית: ביום חמישי, 1 בינואר, השניים לא עלו לשידור במשבצת הקבועה שלהם בין 7 ל-8 בערב, ואת מקומם תפס רפי רשף. מאז הושגה פשרה בין הצדדים, השניים חזרו לשדר ביום ראשון השבוע, ולאחר מכן חזרו לא לשדר, הפעם בשל שיקולים אחרים, לפי הנהלת הערוץ. וזאת דווקא בימים שמערכת החדשות משדרת כמעט ללא הפסקה, עם נוכחות סביב השעון של השדרנים ושל הפרשנים.
חוזי עתק
מבלי להתייחס לשאלה מי צודק, ההנהלה או הטאלנטים הוותיקים, הציפה ההתנגשות את אחת הסוגיות הטעונות ביותר בשוק, ובוודאי את אחת הסודיות בהן: חוזי העתק שלהם זוכים כוכבי החדשות הטלוויזיוניים, והשאלה אם הם שווים את הכסף הגדול. במילים אחרות, האם ניתן למצוא קורלציה בין שכר של טאלנט לבין הרייטינג שהוא מביא - נתון שמשפיע באופן ישיר על ההכנסה ממשבצת השידור שלו - או לערך מוסף אחר שהוא נוסך עליו, עיתונאי או מיצובי הנובע מעצם נוכחותו על המסך?
את הערך הרייטינגי ניתן לאמוד בקלות בעזרת הנתונים היבשים שלהם זוכות התוכניות (ראו טבלה).
את הערך המוסף האחר, הרבה יותר קשה לאמוד. לונדון את קירשנבאום, למשל, עוזרים לייצר - מעבר לרייטינג של בין 7% ל-8% ותוכנית רווחית למדי שעלות הפקתה זולה ביותר (פרט לשכרם) - גם תדמית עיתונאית רצינית ומעמיקה לחברת החדשות של ערוץ 10. "אני חושב שחלק מצפייה של אנשים בערוץ היא תדמיתית וערכית ולא רק נקודתית", אומר גורם בשוק. "יש עניין של המיצוב הכללי, אבל ברור לגמרי שאין תמיד קשר ישיר בין התדמית לבין השכר של הטאלנט ולבין הערך האמיתי שלו".
"התוכנית לונדון וקירשנבאום לא קיימת בלי המגישים שלה; הם התוכנית, והם היום מותג השווה יותר מסכום חלקיו", אומר גורם אחר בשוק. "אבל גם הם יודעים שהם לא יכולים לקבל סכום כזה בשום ערוץ טלוויזיה אחר, או בשום דבר שהם יעשו בנפרד. זה מחדד את ההבדל בין מגישי חדשות לבין בעלי תוכניות שהערך שלהם הוא הרבה יותר גבוה ממגישי חדשות שמרוויחים עוד הרבה יותר מהם".
"תפקידו של מגיש החדשות מינורי"
ואכן, גורמים בשוק מכוונים לפעמים הקודמות שבהן נושא שכר הטאלנטים תפס כותרות - בזמן שמגישי החדשות יעקב אילון ומיקי חיימוביץ' עברו מערוץ 2 לערוץ 10, תמורת חוזי עתק.
"מהדורות החדשות לא מבוססת על המגיש", טוען גורם בכיר באחת מחברות החדשות. "החלק שלו מינורי, והנוכחות שלו על המסך היא כעשר שניות בין כתבה לכתבה שאורכן כשתיים-שלוש דקות. המגיש נמצא על המסך עד 5% מזמן השידור. זה מסביר מדוע כאשר היו חילופי מגישים שהיו מאוד דרמטיים, הרייטינג לא עשה כלום".
לדבריו, לא ניתן לבודד משתנים כמו התחרות, משך התקופה שבו פועל הערוץ, ולכן לא ניתן לבדוק את הרייטינג. "הדוגמה הבולטת הייתה כשיעקב אילון עזב את חדשות ערוץ 2. העזיבה תוארה כדרמטית, ובפועל הרייטינג לא ממש השתנה, גם כשהגיע גדי סוקניק, שזו הייתה הפעם הראשונה שלו להגיש מהדורה, לא היה שינוי ברייטינג, וההבדל בינו לבין אילון מבחינת ההגשה הוא עצום, ממש אנטיתזה.
"כשמיקי עזבה את חדשות ערוץ 2 זה אמנם הגיע לעמודים הראשיים בעיתונים, בטח ובטח כשבמקומה מונתה מבזקנית צעירה, חסרת ניסיון ולא מוכרת בזמנו, אבל לרייטינג לא קרה כלום. גם כשחיים יבין עזב את 'מבט' הרייטינג נשאר נמוך באותה רמה. לכן אין כל הבדל, חוץ מהיוקרה".
לטענת גורם אחר, "בתחרות כמו בתחרות, שניים רבים - ערוץ 2 וערוץ 10 - והשלישי זוכה, הטאלנטים. אחרי שנים של כמעט מונופול הגיעו ערוץ 10 ובעלי המניות שלו, והם שינו את הסטטוס-קוו שהיה בשוק. הם שינו את כללי המשחק והציעו סכומים שנראו אז כדמיוניים הן לטאלנטים הבידוריים והן לחדשותיים. זו הייתה תקופת השיא לכוכבים הטלוויזיוניים, אז בעצם הוגדר באמת מושג הטאלנט".
"קצת התפרענו יחסית להכנסות"
ובכל זאת, נדמה שיש תמימות דעים כי שכר הטאלנטים בערוצי החדשות גדול על מידותיהם. "יש הגזמה בשכר של הטאלנטים של החדשות", אומר גורם בענף. "טאלנט צריך לקבל הרבה כסף וחוזה יפה, אך אני חושב שקצת התפרענו יחסית להכנסות. לא יכול להיות שערוץ כמו 10, שמפסיד מדי שנה עשרות מיליוני דולרים, ישלם לטאלנט 150 אלף שקל לחודש. עם 80 אלף שקל אי-אפשר ללכת למכולת? שכר הטאלנטים בישראל גבוה מדי, הוא לא מותאם להכנסות, כל הרף צריך לרדת ב-25%-35%".
מחברת החדשות של ערוץ 10 נמסר בתגובה: "לשמחתנו, כל העובדים, המפיקים והמגישים נרתמו למלחמת ההישרדות שאנו נאלצים לנהל בימים אלה, והסכימו לקיצוצים. אין זה עניין של מה בכך, ואנו מעריכים זאת מאוד. בנוגע לשכר המגישים, אין לנו עניין להתייחס לדברים".
מרשות השידור נמסר: "השכר ברשות השידור הוא פונקציה של צורת העסקה. מדובר בשני סוגי העסקה השונים אחד מהשני, אחד על בסיס קבלני ואחד על בסיס חוזה אישי. מי שמועסק על בסיס חוזה אישי, הרשות היא זו המשלמת עבורו תנאים סוציאליים, כולל ביטוח פנסיוני, קרן השתלמות וכדו', בעוד שעובד על בסיס חוזה קבלני חייב להפריש באופן עצמאי את הזכויות הללו, לרבות ביטוח לאומי. לגבי השכר הספציפי אין בכוונתנו להתייחס מטעמים של צנעת הפרט".
בחברת החדשות של ערוץ 2 סירבו להתייחס לדברים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
