תרחיש אפשרי: "מעריב" נסגר, מאות עיתונאים נפלטים לשוק - ורמות השכר והאתיקה בעיתונות צונחות מתחת לקווים האדומים

מול כל מספידיו, "מעריב" עדיין בועט: בחודשים האחרונים, לצד הקיצוצים החדשים, ניכר שנעשה ניסיון בעיתון לחשוב בכיוונים חדשים, ובין היתר הוחלט על הרחבתו של מוסף סגנון שיֵצא על פי התכנון בכל יום. לצורך כך הביאו גלעזר ויובל את ליאת תימור, שתשמש כעורכתהעל של המוספים, והכוונה היא להוציא בכל יום מוסף סגנון המתמקד בתחום אחר של תרבות הפנאי. לנו נראה כי שינויים גדולים עוד צפויים ב"מעריב".

עורכים נוספים טוענים כי למרות המצב הפיננסי הקשה, החממה העיתונאית לא נפגעה, וכי במהלך העבודה השוטפת נשמרת אווירה טובה וחיובית ובעיקר סלחנית כלפי עורכים וכתבים צעירים שנמצאים בראשית דרכם.

לטענת רבים, מאז מונו לתפקיד גלעזר ויובל הוכיחו כי המערכת יקרה ללבם וכי הם עושים פעולות רבות במטרה לשפר את העיתון ולחזק את מעמדו. לדבריהם, אין ספק כי ניכר שיפור רב בתוכני העיתון וברמתו, אולם הקשיים הכלכליים מכבידים על ביצוע מהפכה של ממש.

אחרים טוענים כי העובדה שגלעזר כה מעורב בנושא הקיצוצים מעידה דווקא לחיוב על האכפתיות שלו ועל רצונו לנסות לשקם את העיתון ולהצעיד אותו קדימה - דבר שניתן לעשות, לפי גורמים רבים, רק באמצעות הקיצוץ המדובר.

אין מה לצמצם

ובכל זאת לא קל בזמן המאבק: מאות העובדים של העיתון, על כל שלוחותיו, נמצאים בימים אלה באי-ודאות. דיווחים מהמסדרונות מדברים על אווירה של ייאוש, שקשורה גם לפרסומים החיצוניים. לדברי גורמים בעיתון, רבים מחפשים את דרכם החוצה.

עורכת לשעבר שמצאה את עצמה בחוץ באחד הגלים האחרונים טוענת שהעיתון הגיע לקו פרשת המים: "אין יותר איך לצמצם את העיתון. אנחנו כבר מתחת למינימום של מצבת עובדים סבירה, ואין כבר יכולת אמיתית לנהל לטווח הארוך. המון בעלי פונקציות חשובות עזבו, ולא הגיעו מחליפים. אני מדברת על זה שכבר קשה להוציא עיתון ברמה השוטפת, ובכלל לא על דברים מעבר, למשל לעשות עיתונות איכותית וטובה. אין לזה תהודה מספקת, אבל העיתון באמת על סף קריסה. מבחינת התנאים לעובדים, אין ספק שיש הרעה משמעותית וזה מורגש בכל פינה. ללא ספק להיות עובד 'מעריב' זה לא דבר משמח בתקופה הזאת".

גם בהרכב העובדים חלו שינויים רבים, והיום רבים מן העורכים וחלק מהכתבים הם צעירים מתחת לגיל 30 שניתן להעסיק בזול יותר. לצד היתרונות של העסקת צעירים שמעודכנים ומחוברים, רבים טוענים כי תהליך הצערת העיתון נעשה בצורה מהירה מדי ופגע בעומק וביכולת של העיתון לייצר אג'נדה מסוימת.

"לפני כמה שנים ממוצע הגילאים של העובדים היה תחילת-אמצע שנות השלושים, היתה הקפדה על המילה הכתובה, על הטיפול בטקסטים והרצינות שבה התייחסו לחומרים. עם השנים החל תהליך שבו הגיעו עורכים יותר ויותר צעירים, ועכשיו עברנו ממש לסטודנטים שבמקרה הטוב זה הג'וב הראשון שלהם בעולם התקשורת, ובמקרה הרע זו פשוט עוד עבודה בשבילם כדי לממן את התואר", אומרת אחת העורכות.

כתב בעיתון טוען שמגמת הצערת העובדים דווקא מבורכת, אבל שהדבר היה צריך להיעשות במידה ובפרופורציה מתאימה. "לא ייתכן שבמשמרת בדסק לא יהיו לפחות שניים-שלושה עורכים מנוסים ומבוגרים עם מטען עיתונאי והיסטורי גדול יותר. העורכים הצעירים שמגיעים בשנים האחרונות לעיתון לא מזוהים עם המוצר והם עובדים ללא שום סנטימנטים זה בסך הכול קרש קפיצה עבורם בתקשורת".

כתב בעיתון מסביר שכמעט בכל גלי הקיצוצים העיתונאים והעורכים הוותיקים היו אלה ששילמו את המחיר. לדבריו, "לי, בתור עיתונאי צעיר, יש הדרת כבוד כלפי עיתונאים ותיקים, ויצא לי לא מעט להתייעץ אתם. תמיד הפתיע אותי איך המערכת מעיפה את הוותיקים והמנוסים בלי למצמץ ומחליפה אותם בילדים צעירים שיש גבול מאוד ברור עד להיכן מגיע הניסיון שלהם והתודעה ההיסטורית. מאז ש'מעריב', והאמת שגם שאר העיתונים עשו את זה, העיתון הרבה פחות עמוק בנושאים של תודעה ועיצוב דעת קהל".

זה יהיה נורא

למרות כל הקיצוצים והאווירה הלא פשוטה סביב העיתון, כל המרואיינים בכתבה מביעים צער עמוק על מה שעשוי לקרות לעיתון שלמרות עליית "ישראל היום", הוא עדיין המתחרה הגדול של "ידיעות אחרונות" החולש על התקשורת הישראלית המודפסת.

העיתונאי יהודה נוריאל, שעבד בעיתון שנים רבות ועבר ל"ידיעות", אומר ש"זה יהיה נורא אם העיתון ייסגר. זה כואב גם ברמה האישית וגם ברמה הציבורית. ברמת השוק כבר יש הרגשה שהוא לא נספר, וזה עצוב מאוד".

עורך בכיר באגף החדשות מסכים עם נוריאל וטוען כי "אם מעריב ייפול, התקשורת הישראלית תאבד שחקן גדול ומשמעותי. אני יודע שברמת השוק כבר מתייחסים אליו כחצי ברמינן, אבל אם הוא ייסגר זו תהיה מכה לא רק לענף, אלא לדמוקרטיה הישראלית. ייעלם קול מרכזי שמשקף הרבה כותבים. כל האנשים שמבקרים היום את העיתון ויורדים עליו בכל הזדמנות לא מבינים את גודל האבדה שעשויה להתרחש".

יש גם קולות הטוענים כי מדובר בירייה ברגל של העיתונות. "לדעתי, גל הקיצוצים בעיתונים נובע גם מהסיקור המוגזם והמגמתי של משבר 'מעריב'. העיתונאים למעשה דופקים את עצמם. ברגע שהם כותבים כמה המשבר שם קשה הם בעצם נותנים לגיטימציה לבעלי העיתונים לקצץ גם אצלם. העיתונאים משכנעים את עצמם שהמצב גרוע בפרינט ושזה לגיטימי להוריד משכורות ולפטר, בזמן שאני לא ממש בטוח שההיקפים שבהם הדבר נעשה בכל העיתונים היו הכרחיים", טוען גורם ב"מעריב".

עורך נוסף ב"מעריב" טוען "אין ספק שיש בעיה ב'מעריב' והקולגות שלנו יודעים לכתוב כתבות כשהם מזהים סיפור טוב, אבל ההחלטה כמה מקום להקדיש לזה ובאיזה גודל לשים את הכותרות נראית מגמתית. אין לי בעיה כשעיתון הוא לוחמני וציני ולא מהסס להעביר ביקורת, אבל קשה להתעלם מהעובדה ש'מעריב' זוכה להרבה יותר תשומת לב מהמון עסקים בסדר גודל דומה שנמצאים בקשיים לא פחות חמורים. אצלנו כל פיפס הופך אצל המתחרים לכותרות ענק".

"אני לא תמימה, ואני יודעת שחלק מהעיתונאים הם כלי שרת בידם של המו"לים, אבל לפעמים אני נדהמת מרמת חוסר הפרגון והשמחה לאיד נוכח הבעיות של 'מעריב'", אומרת עובדת לשעבר. "מדובר בעיתון השלישי בתפוצתו במדינה, וחשבתי שינהגו ביתר סולדריות. זה לא תחרות של סופר מול סופר זה עיתון שהוא חלק מהתעשייה. הרי ברגע שייפלטו החוצה מאות עיתונאים ועורכים, זה יעשה רע לשוק כולו, ומקצוע העיתונאי ירד עוד דרגה אחת כלפי מטה".

חשוב לציין ש'מעריב' עובר בסך הכול, למרות הקיצוצים, תקופה של שיפור באגפים שונים של העיתון. מוספים שונים משתדרגים, הגרפיקה עברה קפיצת מדרגה בכל חלקי העיתון, ועמוד השער נראה קצת יותר טוב. בין כל העובדים הזולים, מעריב מעסיק מספר כותבים טובים מאוד ועורכים טובים.

ב"מעריב" ישנם כיום 1,500 עובדים, מתוכם רבים בתחום התוכן. אין ספק שקיצוץ משמעותי נוסף יפלוט לשוק הצפוף מאות עובדים שיגרמו, בהתחשב בביקוש ובהיצע, לירידת משכורות ותנאים בכלי התקשורת השונים. "אין ספק שקריסה אפשרית תביא לבעיות לא פשוטות בתחום רמת המשכורות והתנאים הנלווים", מעריך גורם בשוק התקשורת. "כבר היום אפשר לראות שמרבית המקומונים הגיעו לקווים אדומים מבחינת המשכורות של הכתבים והעורכים הזוטרים, ואני מקווה שלא נגיע לזה גם בעיתונות המודפסת הארצית".

גילוי נאות: הכותב עבד בעבר בעיתון "מעריב".

הכתבה המלאה - במגזין "פירמה" שיופץ ביום שלישי