עורכי דין על רונית קן: "לא מחפשת 'להתנחמד'; הטלת הקנס על הבנקים זו החלטה אמיצה"

לפני כחודש התקיימה פגישה דרמטית לכאורה בין נציגי הבנקים הגדולים בארץ לנציגי רשות ההגבלים העסקיים בנושא העברת מידע על עמלות בין הבנקים. סביב שולחן המשא-ומתן ישבו נציגי הבנקים - לאומי, פועלים, דיסקונט, הבינלאומי ומזרחי-טפחות - כשלצידם באי-כוחם, ביניהם עורכי-הדין דליה טל, חגי דורון, צבי אגמון, מתן מרידור, רובי בכר, ניר כהן, דוד תדמור ותמי בן-דוד.

מול פמליית הבנקים ישבו, בהרכב מצומצם יותר, בכירי רשות ההגבלים העסקיים, ובראשם הממונה על ההגבלים, רונית קן, היועץ המשפטי של הרשות, עו"ד בועז גולן, והכלכלן הראשי שלה שלומי פריזן. השאלה שעמדה על הפרק הייתה האם אפשר להגיע לצו מוסכם כתחליף לקביעה אזרחית של הממונה, שלפיה הבנקים פעלו כהסדר כובל.

אלא שדרמה לא הייתה שם, משא-ומתן לא התנהל, ועל אף שהשאלה שעמדה על הפרק הייתה כבדת משקל, ונולדה לאחר חקירה ממושכת של כ-5 שנים ברשות ההגבלים העסקיים, לא נרשם בחדר הישיבות העמוס מתח גבוה. אפילו רמת המתח המינימלית המקובלת במפגשים מהסוג הזה נעדרה מהחדר. זו היתה אחת הפגישות הפחות פוריות שהתנהלו סביב הנושא הטעון. הסיבה לכך פשוטה: תוצאות הפגישה היו ידועות מהרגע שבו שטחה קן את דרישותיה בפני הנוכחים בחדר, ובעיקר לאחר שהציעה לבנקים הסדר כספי המסתכם ב-290 מיליון שקל כתחליף לקביעה אזרחית, כפי שנחשף לראשונה ב"גלובס".

הבנקים העלו טרוניות על כך שקן מנסה "לכסח" אותם, או מאותתת לתובעים הייצוגיים נגדם שהכסף הגדול בדרך אליהם. היה גם מי שהעלה אפשרות שלישית, מדאיגה יותר, שאין לנציגי הרשות מושג איך השוק מתנהל. לדברי עו"ד מקורב לתיק, "יכול להיות שאנשי הרשות אמרו לעצמם 'הבנקים חשופים לתביעות ייצוגיות במיליארדי שקלים, אז מה זה בשבילם 300 מיליון שקל כדי לקנות את הסיכוי שאנחנו לא נגיש תביעה נגדם?'

"מי שחושב כך, לא מבין איך נראית בקשה לתביעה ייצוגית, שהיא הליך מורכב ושלא כל-כך מהר בתי המשפט יפסקו נגד הבנקים 7 מיליארד שקל, לא מיליארד שקל וגם לא חצי מיליארד שקל. לכן, מי שעושה שיקול כזה טועה בהבנת השוק". כך או כך, הבנקים טענו שהסכום המוצע מופרז.

נציגי הבנקים העלו את הדברים בפני נציגי הרשות, אך קן לא מצמצה. "קן הקריאה את מה שהקריאה, הבנקים אמרו שהם חושבים שזה 'נורא', ו'לא הגיוני', ויותר לא היה על מה לדבר", מתאר אחד הנוכחים את הפגישה, שהסתיימה בלי קביעות מיוחדות ועם תחושה שתהום עמוקה מפרידה בין הצעתה של קן ובין רצון הבנקים.

וכך, בדרכה השקטה אך ההחלטית עשתה קן את הצעד הראשון לקראת קביעת הקנס הגבוה ביותר בתולדות הרשות להגבלים העסקיים או - בהנחה שהבנקים לא יסכימו לסכום שהוצע, כפי שמסתמן היום - לעבר הקביעה האזרחית המשמעותית שלפיה הבנקים פעלו כהסדר כובל.

החלטות אמיצות

קן, שמכהנת בתפקיד 3 שנים, מצליחה להפתיע את השוק פעם אחר פעם בהחלטות דרמטיות. היא לא מהססת לצאת נגד קונצרנים גדולים במשק, לשלוף קביעות לא פופולריות, ונתפסת גם כמי שיודעת לקבל החלטות. לכן, אף שהיא ממעטת להתראיין, כמעט אין יום ששמה לא מוזכר בתקשורת. "היא לא מפחדת לקבל החלטות אמיצות, לא פופולריות", אומר עו"ד מומחה להגבלים עסקיים. "הטלת הקנס על הבנקים זו החלטה אמיצה, בלי קשר לשאלה אם היא צודקת או לא. אי אפשר להאשים אותה בחוסר החלטיות או בחשש ממישהו. היא לא מחפשת 'להתנחמד' לאף אחד".

לפעמים, כך לדברי חלק מעורכי-הדין, קן קצת "החלטית מדי". ברגע שהיא קיבלה החלטה היא עומדת מול פרץ הביקורת ללא מורא, אך מנגד היא גם דוחה בעקשנות הצעות לפשרה, נעמדת על רגליה האחוריות ו"קשה להזיז אותה מעמדתה", כפי שתיאר בעבר עו"ד בכתבה ל"גלובס".

מינויה של קן לתפקיד בנובמבר 2005 עשה היסטוריה כפולה: היא האישה הראשונה שעמדה בראש הרשות להגבלים העסקיים והממונה הראשון שאינו משפטן. כשמדובר במינוי לאחד התפקידים המשפיעים במשק, חולף זמן קצר עד שהמבקרים מרימים את ראשם. מתחילת כהונתה נאלצה קן להתמודד עם ביקורת, לעיתים משולחת רסן, וגם היום זה עדיין כך.

למרות ההחלטות האמיצות שעשתה, שהגיעו לשיאן בתיק הבנקים, מבקריה של קן סבורים שהיא אינה סמכותית מספיק. לדברי עו"ד בכיר בתחום ההגבלים "היא מאבדת את הביטחון כשמדובר בעניינים הגבליים סבוכים מבחינה משפטית. כשמשפטן כיהן בתפקיד הוא היה 'שבוי' בידי הכלכלן, שהיה בעל משקל מכריע בהחלטות החשובות. והיום, כשיש כלכלנית בתפקיד, היא שבויה בידי המשפטן".

לדברי עו"ד אחר מהתחום, "דמות המפקד לא מורגשת ברשות. קן היא לא אינסטנציה מקצועית, אלא ניהולית, ולכן אין לה אג'נדה הגבלית סדורה. היא פחות אסטרטגית מקודמיה, הראייה שלה פחות רחבה, והאמביציה שלה יותר מתונה. קודמיה היו אנשים מאוד אסרטיביים, לטוב ולרע. היא יותר מצניעת לכת".

עורכי-דין המתמודדים מדי יום עם הרשות אומרים שלעיתים יש להם תחושה ש"הרשות תחת קן, היא בעצם הרשות תחת היועצים המקצועיים שלה. הצוות המקצועי קובע את האג'נדה והיא מנהלת את העניינים מלמעלה". הקנס על הבנקים רק ליבה את היצרים ופתח פתח נוסף למי שפחות מרוצה מקן להביע את דעתו.

לא משפטנית

קן כבר רגילה להתמודד עם ביקורת. בחירתה לתפקיד לוותה בטונים צורמים ובטענות חריפות בנוגע למידת כשירותה והתאמתה. את מינויה ליוו הפרסומים כי היא "נדחפה" לרשות על-ידי שר התמ"ת דאז, והיום ראש הממשלה, אהוד אולמרט, לאחר שוועדת האיתור בחנה 3 מועמדים אחרים. כך קן נאלצה להתמודד עם התדמית של מי שהגיעה לשם בחסד ולא בזכות.

עם כניסתה לתפקיד ניצב על שולחנה "תפוח-אדמה לוהט" - מיזוג דור-אלון וסונול. הממונה שלפניה, דרור שטרום, החליט לא לאשר את המיזוג. בעקבות ההחלטה על פיצול בז"ן, ביקשו דור-אלון וסונול מקן, לבחון שוב את ההחלטה, לאור שינוי הנסיבות. קן חזרה על החלטתו של שטרום, ו"חטפה" מבית-הדין להגבלים עסקיים, שהפך את החלטתה, ומיד אחר-כך גם מדודי ויסמן, בעל השליטה בדור-אלון, שטען בבוטות כי קן לא מקצועית וחסרת ניסיון. קן ספגה את הדברים די בשקט, אך באה על גמולה כשבית המשפט העליון הפך את החלטת בית-הדין להגבלים, וגיבה את החלטתה.

בפורומים שונים שבהם השתתפה השיבה קן לביקורת, העניינית לפחות, כי בתוך התהליך התחרותי שחקנים נפלטים מהשוק, נפגעים ממהלכים, מבנים של שוק משתנים, ולכן ברור שלא כולם יהיו מרוצים ממנה, והיא אף אינה מצפה לכך.

נקודת ה"תורפה" של קן, כפי שטוענים חלק ממבקריה - העובדה שאיננה משפטנית - דווקא נראית כיתרון בעיני אחרים. לדעתם, היותה כלכלנית הופך את החשיבה של הרשות לפרקטית יותר. "ההחלטות של קן מאופיינות היום בזה שיש ברשות ניסיון להגיע להסדר ולא ממהרים ללכת לבית משפט, וזה חשוב מאוד לעולם התחרות. הליכים משפטיים בענייני הגבלים הם עתירי זמן ומשאבים, ולא צריך למהר לפתוח בהם", אמר ל"גלובס" עו"ד יוסי לוי.

כנס חסר תקדים

אוהדיה ומבקריה מסכימים לפחות על דבר אחד: קן אינה האישה "השברירית למראה", השקטה והנעימה שיושבת בשקט בזמן שהקונצרנים ואנשי העסקים "משחקים" במשק. להיפך, היא עטתה את מדי השריף ששומר על הסדר בטבעיות רבה, ושלפה את האקדח נגד "פורעי הסדר" בלי היסוס. מערב פרוע? לא במשמרת שלה.

"אלה ששאלו, במידה של שוביניזם, 'מה שמו את הבחורה הזאת שם? מה היא מבינה?', גילו מהר מאוד אישה שהיא גם נעימת הליכות, וגם חריפה, שמבינה עניין מהר ונוקטת עמדה ברורה של איך זה צריך להיראות לגישתה. למרות שאני לא תמיד מסכים עם איך שהיא מבינה את הדברים או עם קביעותיה, ברור שהיא חריפה ועניינית", אומר עו"ד ניב סבר, ראש תחום הגבלים במשרד עוה"ד מ. פירון.

"ומה יצא לה מזה בתיק של הבנקים?" שואלים היום במשק, בעקבות איתותם של הבנקים שלא ישלמו את הקנס. במקרה כזה צפויה קן להכריז שהם פעלו כהסדר כובל, ומכאן עד להחזרת כסף על ידם לציבור, הדרך עוד ארוכה.

לדברי גורמים ברשות, שניים מהבנקים עדיין מנהלים משא-ומתן בנוגע לגובה הקנס ואולי אף יגיעו עימם לפשרה. מנגד, מומחים להגבלים עסקיים מעריכים שלא ניתן יהיה להגיע לפשרה בתיק, לפחות לא עם הבנקים לאומי, הפועלים ודיסקונט, שאמורים לשלם 80 מיליון שקל כל אחד על-פי ההצעה (הבינלאומי ישלם 30 מיליון שקל; ומזרחי-טפחות 20 מיליון שקל). בעיקר משום שגובה הקנס חסר תקדים.

"קן קפצה 9 קילומטרים גבוה ממה שצריך לקפוץ. החוכמה בדברים האלה היא להציע הצעות, שכשהניצע ישמע אותן זה לא להקיא ולא לבלוע. שזה יהיה קצת גבוה, אבל לא מספיק גבוה כדי שהוא יגיד מיד 'לא רוצה'. המספרים שהיא שלפה הם לא מספרים שיציבו את הבנקים בדילמה אם לאמץ אותם", אומר עו"ד מהתחום.

לדבריו, הבעיה טמונה בקלון שמלווה לסכום. "כיוון שעמדתם הנחרצת של הבנקים היא שלא היו דברים מעולם, הם לא ישלמו. אם המספרים לא היו יוצרים 'קלוניות מספרית' אזי אפשר היה לשקול אותם. אבל עוצמת המספרים היא כזאת שבאופן אובייקטיבי יוצרת סטיגמה ציבורית על הבנקים, כאילו שאכן אירעו אירועים מביכים ובלתי תקינים. הבנקים לא יכולים לספוג את זה. לא רק בגלל גובה הסכומים, אלא גם בגלל הקלון הציבורי".

לכן, אומרים גורמים בשוק "הצעתה של קן לתשלום קנס בגובה 290 מיליון שקל, היא לא הצעה בכלל". אם כך, מה המטרה שעומדת מאחורי הצעתה? האם קן מעדיפה שהבנקים יסרבו, והיא תוציא נגדם קביעה אזרחית? לקן הפתרונים, ולנו הערכות.

קלוניות מספרית

"אם המטרה הייתה ליצור פשרה, אז היא טיפסה על מגדל בבל. מרגע שזה הודלף לתקשורת, היא גם לא יכולה לחזור בה. מה היא תתפשר עכשיו על 20 מיליון שקל? כל סכום שהוא מתחת ל-200 מיליון זה בדיחה", אומר עו"ד שמצוי בפרטי התיק.

"אם המטרה שלה הייתה לשדר 'אני כוחנית', 'אני חזקה', אז היא לא טיפסה על עץ גבוה מדי, אלא היא עשתה את מה שהיא רצתה. אני מקווה שהאופציה השנייה נכונה, כי אם היא חשבה שזה סכום ריאלי, אז יש פה אי-הבנה קיצונית של המציאות, סוג של מגדל בבל שלא מחובר למציאות העסקית".

גורמים מקורבים לרשות מעריכים שקן לא תצטער אם הבנקים יחליטו לא לשלם את הקנס על-פי הצו המוסכם. היא הציגה סכום שסברה שהוא ראוי, על רקע הפגיעה בתחרות ובצרכנים, ואם הבנקים יחליטו לא לשלם, היא תפרוס את התשתית הראייתית המצויה בידה בפני הציבור ולשימושו.

מנקודת מבטה, אומרים גורמים בשוק, יש טעם של ממש בפרסום הדברים. גם אם זה אומר שבשנים הקרובות יתנהלו הליכים אזרחיים ממושכים בין הבנקים לציבור ובין הבנקים לרשות ההגבלים, אם הבנקים יחליטו לערער על קביעתה.

אלא שגם האופציה שהבנקים ישלמו את הקנס לא מתקבלת בברכה על-ידי כולם. לדברי עו"ד סבר, במצב כזה "מצד אחד, הוסר החבל מעל צווארם של תאגידים גדולים שמנצלים לרעה את כוחם, ומצד שני הצו המוסכם סותם את הגולל בפני התובעים הייצוגיים והציבור בכללותו. הסדר מהסוג הזה ישיב את ההוצאות היחסיות לתובע הייצוגי ולבא-כוחו, אבל הוא בטח לא ישיב את הנזק לציבור הרחב.

"הטענה של קן היא שציבור מאוד-מאוד רחב נפגע, כמעט כל בתי האב בישראל נפגעו. התשלום במקרה של קנס בצו מוסכם ילך לכיסו של האוצר. נכון שהמדינה מקבלת את הכסף חזרה ומחלקת אותו בין האזרחים, אבל זאת לא החזרה ישירה של הנזק למי שנשא בו. זה כמו לבוא ולומר שמס שמשולם יכול להיות תחליף לנזק שנגרם לכלל הציבור. זה לא יעלה על הדעת".

נראה כי מה שקן לא תעשה, היא לא נמצאת בקונצנזוס. הצרכנים חושבים שהיא תומכת בקונצרנים, ואנשי העסקים סבורים שהיא פוגעת בביזנס. חלק מעורכי-הדין בתחום חושבים שהיא לא אסרטיבית, ואחרים חושבים שהיא אסרטיבית מדי. סתירות כאלה, בתשובה לשאלה מיהי רונית קן, לא חסרות, אך כנראה זו אמירה בפני עצמה: אם מכאן ומכאן חושבים שאתה לא בסדר, כנראה אתה דווקא כן בסדר.