"אברהם הירשזון לא היה מעורב כלל בחברות של בנו, עופר. לא רק שעופר לא קיבל כספים מאביו - אלא גם העביר לו ולאחיו כספים", כך העיד היום (ד') רו"ח אשר זמיר, שטיפל בחברות של עופר הירשזון, בתיק של שר האוצר לשעבר הירשזון, המואשם בגניבת 2.5 מיליון שקל מהסתדרות העובדים הלאומית (הע"ל).
זמיר התייחס לטענת התביעה ולפרסומים כי הירשזון האב השתמש לכאורה בכספים שגנב מהע"ל, כדי לסייע לחברותיו של בנו המצויות בקשיים. בין היתר, פורסם כי האב נדרש לכסף כדי לסייע לחובות שבנו צבר הימורים. לדברי זמיר, הירשזון הבן היה נסער מאוד מטענות אלו ועל רקע זה גובש מסמך המתעד העברות כספים של עופר לאביו ולמשפחתו. "עופר היה מאוד נסער ורצה להראות שבמהלך כל התקופות הוא העביר כספים לאביו", העיד.
זמיר, שהעיד בחקירה לעו"ד אלירם בקל ממשרד וינרוט, המייצג את הירשזון, אמר כי העובדה שהירשזון האב היה יו"ר ועדת הכספים הקשתה על ניהול עסקיו של הירשזון הבן. "עצם היותו של עופר הבן של אברהם הירשזון רק היקשה עליו. כשהייתי צריך שומה לאחת החברות של עופר, אף אחד ברשות המסים לא היה מוכן לחתום. הסדר שהייתי יכול לסגור בחברה אחרת תוך מספר ימים, נסגר במקרה של עופר בתוך כמה חודשים והיה צורך להגיע עד לבכירים ביותר, בגלל שהירשזון היה יו"ר ועדת הכספים של הכנסת".
מתן בסתר
זמיר סיפר עוד כי בשנים 2000-2001 קיבל הירשזון הבן דמי ניהול בסכום מצטבר של 180 אלף שקל. לדבריו, כשהחברות שלו - כ-13 במספר - ציבוריות ופרטיות, נקלעו לקשיים בהיקף של מאות מיליוני שקלים - הוא גיבש עבורו הסדר מול הבנקים ו"עופר התעקש להחזיר הכל עד לפרוטה האחרונה".
בהתייחס לטענתו של התובע, עו"ד אלי שורץ, לפיה במסמכי ההסדר מול הבנקים מופיע סעיף האומר שלמרות פניות חוזרות ונשנות לחייב, הוא לא נענה להשבת הכסף, אמר זמיר: "זה סעיף סטנדרטי שהבנק אמר שלא היה יכול לוותר עליו. הבנק אמר לנו: 'אם נוריד את הסעיף הזה, לא יהיה הסדר'".
זמיר סיפר גם כי עופר תורם בסתר במשך שנים. "למרות שעופר רצה לשמור על כך בסוד כל השנים, הוא תורם כל השנים. בין השאר הוא מחזיק בית תמחוי בשכונת התקווה", ציין.
פרישה מוקדמת
"לו הירשזון היה פורש פרישה רגילה מוקדמת, כמבוטח בפנסיה תקציבית, הוא היה אמור לקבל סכום מהוון של 3.5 מיליון שקל". כך אמר הממונה על השכר באוצר לשעבר, שלום גרניט, שהעיד היום כעד הגנה בתיק של שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון.
גרניט העיד על חוות-הדעת שנתן בתיק לטובתו של הירשזון. התובע, עו"ד אלי שוורץ, העיר כי המנגנון האמור לא היה יכול להיות מופעל במקרה של הירשזון - הן מאחר שהירשזון קיבל בשנת 1996 100% פיצויי פיטורין, והן מאחר שהוא התפטר ולא פוטר. כן העיר כי לא היו עובדים נוספים בהע"ל שנהנו מתנאים כגון אלה.
בעניין זה העיר סניגורו של הירשזון, עו"ד יעקב וינרוט, כי יצחק רוסו, מנכ"ל הע"ל לשעבר שהורשע אף הוא בתיק, העיד כי דינם של בכירים בהע"ל היה שונה, וכי הם יכולים לקבל גם פיצויים וגם פנסיה.
עוד אמר גרניט כי זה "הזוי" לקבל רק 100% פיצויי פיטורין אחרי 31 שנות עבודה בארגון.
לפני כן העיד רו"ח יוסף צור, אף הוא עד הגנה מטעם הירשזון, כי הירשזון היה יכול להניח כי הסכומים שקיבל במזומן יירשמו בדו"חות של הע"ל. לשאלת התובע, צור הודה כי אם הארגון יודע כי מדי שנה יופרשו לטובת עבוד סכומים של 300 אלף שקל במשך כמה שנים - עליו להביא זאת לביטוי בדו"חות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.