במלה אחת: חמדנות

כל ההתייחסות של איגוד הטניס הישראלי למפגש הדייויס מול רוסיה היא פרובנציאלית ומקוממת. לראשונה בהיסטוריה תארח ישראל משחק דייויס בשלב כה גבוה (רבע גמר), וכל מה שמעניין את אנשי האיגוד זה איך לחלוב את המפגש ולתרגם אותו להכנסות לקופת האיגוד כי "מי יודע מתי נהיה בשלב הזה עוד פעם" או "ההכנסות יאפשרו לנו לממן פיתוח שחקנים צעירים".

ההחלטה אם לקיים את המפגש בהיכל נוקיה או ברמת השרון חייבת להיות של הקפטן אייל רן שיתייעץ עם השחקנים עצמם, בעיקר דודי סלע שעל פיו יישק דבר. השחקנים כבר הביעו את דעתם בנידון והם מתנגדים נחרצות להעביר את המשחק מהבית האמיתי ברמת השרון אל נוקיה.

חייבים להגיע למשחק הזה עם אמונה בניצחון - דבר שייעשה רק אם השחקנים יידעו שהם משחקים במקום האהוב עליהם - אחרת אפילו הסיכוי הסביר שיש לנו לנצח יאבד. כבר היו הפתעות יותר מרעישות בדייויס. בסך הכל מדובר בשיטת נוק-אאוט וכבר הוכח אינספור פעמים שהביתיות בדייויס מטשטשת הבדלי דירוג. אין בכלל ספק שמבחינה מקצועית עדיף לנבחרת לשחק ברמת השרון.

האולם לא רק שיקשה על השחקנים שלנו, אלא יתן יתרון אדיר לרוסים. לאלו יש יתרון אחד ברור ומוחלט אם המשחק ייערך באולם - יש להם פי מאה שעות משחק באולם, המשטח הדומיננטי במדינתם הקפואה. דבר שני, זה המשטח הכי גרוע של דודי סלע. באולם הכדור חותך את האוויר ביותר מהירות, קפיצת הכדור יותר מהירה בדרך כלל ואין את האלמנט של רוח ושמש, מה שנותן יתרון לשחקנים עם סרב חזק ומאיים דוגמת מראט סאפין. אני בטוח שאם יחליטו באיגוד להעביר את המשחק לנוקיה, ישלח סאפין בקבוק וודקה לסוכנו הישראלי ושחקן נבחרת הדייויס שלנו בעבר עמית נאור. המעבר לאולם יקל על סאפין להחזיק בהגשות שלו ,יקצר את הנקודות משמעותית ויחסוך לו את הסיוט של משחק בן חמש מערכות בחום ובלחות של יולי מול קהל פנאטי.

אני מאוד מקווה שיתעשתו שם באיגוד, או לחילופין שאייל רן והשחקנים יעמדו על רגליהם האחוריות ויעמדו על מימוש יתרון הביתיות האמיתית, גם על חשבון הרווח הכלכלי. האצטדיון ברמת השרון הוא ה"אוסישקין" של הנבחרת, ובמשחק צמוד יכול לעשות את ההבדל. אם יחליטו לוותר עליו זו תהיה טעות קשה.

הדיבורים האחרונים מחזירים אותי ל-1989. גם אז היינו במצב די דומה. היה לנו משחק עלייה מול צרפת של יאניק נואה והנרי לאקונט, שני שחקנים מאוד אטרקטיביים שהיו בעשירייה הראשונה בעולם. האיגוד לא שעה לבקשת השחקנים ורצה לעשות קופה, כשהוא מנצל גם העובדה שהמשחק שוחק בפברואר והיה סיכוי לגשם. המשחק הועבר ליד אליהו ושוחק על שטיח מהיר מאוד שהעניק יתרון ברור לצרפתים בעלי ההגשות החזקות. אמנם הבאנו 8,000-9,000 איש ביום הראשון, אבל האולם ביד אליהו לא התקרב לאווירת הביתיות של רמת השרון. הקהל יושב רחוק מדי, אבל יותר חשוב מזה - לא יצא לנו להתאמן על המשטח עד יומיים לפני המפגש בגלל פעילויות שונות בהיכל, מה שביטל את יתרון הביתיות אפילו עוד יותר. נאלצנו לנדוד עד מכון וינגייט לאימונים על משטח שונה לחלוטין. בפועל מה שקרה היה שהפסדנו את שני המשחקים ביום הראשון, וכתוצאה מכך באו פחות אנשים למשחק הזוגות בשבת שאותו גם הפסדנו. ביום ראשון כבר שיחקנו מול יציעים ריקים לפרוטוקול בלבד. וככה הפסדנו פעמיים - גם על המגרש וגם את הקופה שהאיגוד חשב שיעשה. אז נא ללמוד מהעבר.

להעביר משחק כה חשוב בשביל עוד כמה אלפי כרטיסים זה טירוף, במיוחד כשהמשחק ישוחק ביולי. החום הכבד ישפיע על סאפין המתבגר יותר מאשר על לוי וסלע שרגילים לחום, ולא פחות חשוב, גדלו באצטדיון ברמת השרון. צריך להפוך את המשטח ברמת השרון לאיטי ולקוות לחום תופת, זה הסיכוי הכי טוב לעבור את רוסיה.

תפקיד האיגוד הוא לדאוג לאינטרסים המקצועיים של הנבחרת ולהקשות על הנבחרת הרוסית, לחשוב חיובי ולא תבוסתני כי חצי הגמר בהישג יד. הם קיבלו מספיק כסף מאיגוד הטניס הבינלאומי על ההעפלה לרבע הגמר, לא צריך להיות חמדנים. השחקנים הם אלה שהביאו אותנו עד הלום, והאיגוד חייב להקשיב להם. זו תהיה התאבדות ספורטיבית להעביר את המשחק לנוקיה.

רוצה לקבל לתיבת המייל שלך את כל טוריו של גלעד בלום? הירשם עכשיו לניוזלטר והתראות ספורט