הממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן, הוציאה היום (א') קביעה אזרחית, לפיה 5 הבנקים הגדולים - הפועלים , לאומי , דיסקונט , הבינלאומי ומזרחי-טפחות - העבירו ביניהם מידע בנושא העמלות.
קביעתה של קן באה לאחר שהמשא-ומתן בינה לבין הבנקים לגבי אפשרות גיבושו של צו מוסכם בנושא, תוך תשלום 290 מיליון שקל על-ידי הבנקים, לא הניב תוצאות.
ב-13 בינואר חשף "גלובס" כי קן הציעה ל-5 הבנקים הגדולים לשלם 290 מיליון שקל במסגרת צו מוסכם בין הבנקים לממונה, בנושא העברת מידע על עמלות בין הבנקים.
קן איימה אז על 5 הבנקים הגדולים כי אם לא יסכימו לשלם את הקנס תוצא נגדם קביעה אזרחית, שתהווה ראיה במשפט אזרחי וקלף מנצח למגישי הייצוגיות.
על-פי קביעת הממונה, מראשית שנות ה-90 ועד תחילת חקירת הרשות בעניין, נהגו מומחים בתחום העמלות ב-5 הבנקים להעביר ביניהם מידע לגבי עמלות שנגבות בהווה וכן התנהלות עתידית בעניין עמלות. מידע זה, שכלל נתונים שאינם פומביים, נלקח בחשבון בעת שהבנקים קבעו את מדיניותם בתחום העמלות, ואיפשר יישור קו בנושא העמלות תוך פגיעה בהליך התחרותי בין הבנקים.
הממונה קובעת כי נוכח ממצאי החקירה ולאור כשלי התחרות הנמשכים במערכת הבנקאות בישראל, המאופיינת בריכוזיות גבוהה, חסמי כניסה למתחרים וחסמי מעבר לצרכנים - העברות המידע בין הבנקים הן הסדר כובל אסור לפי חוק ההגבלים העסקיים.
לדברי קן, "הממצאים לגבי התנהלות 5 הבנקים הגדולים מדברים בעד עצמם. הקביעה משרתת את הציבור והכלכלה בכך שהיא מסירה לראשונה את המסך מעל העברות המידע בין הבנקים בתחום העמלות, ומאפשרת באופן תקדימי לכלל הלקוחות ומשקי-הבית שנפגעו כתוצאה מההסדר הכובל להשתמש בקביעה במסגרת תובענות בבית המשפט".
מדובר בקביעה אזרחית המהווה ראיה לכאורה לנקבע בה בכל הליך משפטי. משמעות הדבר היא שהציבור יוכל להשתמש בקביעה במסגרת תובענות נזק, כאשר לרשותם כלי ראייתי להוכחת עצם קיומו של ההסדר הכובל בין הבנקים.
הבנקים רשאים לערור על קביעה זו או על חלקה בפני בית הדין להגבלים עסקיים תוך 30 ימים.
מחקירת הרשות עולה כי שני גורמים מרכזיים הדריכו את הבנקים בקביעת גובה העמלות שמשלם הציבור: האחד - מדיניות של "יישור קו" לעמלות שגובים שאר הבנקים; והשני - המיקום היחסי של כל אחד מהם במדד יוקר העמלות שפרסם בנק ישראל.
החקירה חשפה את קיומם של הסדרים כובלים בין הבנקים, במסגרתם העבירו הבנקים בינם לבין עצמם מידע הנוגע לעמלות. המידע הועבר בעיקר בשיחות טלפון בין אנשי מחלקות העמלות של הבנקים, אשר היו אמונים על המחרת וגביית העמלות. המידע שהועבר בין הבנקים הבהיר את מה שהיה חלקי וחסר בתעריפונים שפרסמו לשימוש הלקוחות.
התעריפונים הפומביים תוארו על-ידי אנשי העמלות שנחקרו ככתובים ב"סינית" ואת התעריפון כולו כ"רק מי שכותב אותו מבין" וכדומה. את הפערים בין המידע שבתעריפונים לבין העמלות שנגבו בפועל בחיי המעשה השלימו הבנקים בהעברות מידע שנעשו בינם לבין עצמם. המידע שהועבר סייע לבנקים במדיניות "יישור הקו" וביישום אסטרטגיית המיקום היחסי במדד יוקר העמלות שפרסם בנק ישראל.
הממונה קובעת כי העברות המידע פגעו בהליך התחרותי בין הבנקים, והקימו חשש ממשי למניעת או הפחתת התחרות בין הבנקים באספקת שירותים בנקאיים למשקי-בית ועסקים קטנים. ראשית, העברות המידע הפחיתו אצל הבנקים את אי-הוודאות העסקית הכרוכה בשינויים השונים ברמת העמלות, היקפן ואופן גבייתן. באמצעות המידע שהועבר יכלו הבנקים לשרטט בינם לבין עצמם את הקו שינחה את מדיניות העמלות של כל אחד מהם. בנוסף, קם חשש ממשי כי העברת המידע השפיעה על היקף המידע שנגלה ללקוחות בתעריפונים, ובכך האמירו עוד חסמי המעבר בין הבנקים.
הממונה קובעת כי הבנקים יצרו מערכת של שקיפות עמלות בינם לבין עצמם, מבלי לתת ללקוחות מידע זהה, שהיה מאפשר להם לקבוע את רמת מחירי העמלות בבנקים השונים. לבסוף - העברת המידע, שסייעה לבנקים ביישור קו עם המתחרים ובקביעת רמות תעריפים דומות מאוד, הפחיתה את התמריצים של לקוחות הבנקים לחפש אחר בנק חלופי לזה בו הם מנהלים את חשבונותיהם באופן שוטף.
הממונה קובעת כי ממצאי החקירה מלמדים כי הבנקים אימצו לעצמם פרקטיקות באופן וולנטרי, שכל פועלן היה להעצים את כשלי התחרות, להקשות על מעבר לקוחות ולשלול מהציבור כלים לתחר בין הבנקים. כל זאת, לאורך תקופה ממושכת המשתרעת על פני שנים רבות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
