ירפה המבקר משרי אריסון ומיד

התנהלות אגף הפיקוח על הבנקים בפרשת בנק הפועלים כבר מטרידה ממש. הסירוב העיקש לנפק הסברים לציבור באשר לדרישותיו החריגות (ובראשן הדחת יו"ר הבנק, דני דנקנר), והנכונות המסתמנת לפשרה שבה דנקנר יועבר מתפקידו ויקבל "תעודת כשרות" שלפיה לא חטא בניהול לא תקין, רק מגבירה את סימני השאלה סביב התנהלות בנק ישראל.

למרות זאת, טוב יעשה מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, אם ידיר רגליו מהפרשה. גם בעלת השליטה בבנק, שרי אריסון, יודעת ש"דרך המלך" במקרים כזה היא לעתור לבג"ץ נגד המפקח והנגיד, ובית המשפט יבחן האם החלטתם "סבירה".

"מתחם הסבירות", כידוע, הוא רחב וכולל מגוון של החלטות שגוף ציבורי יכול לקבל במקרה נתון (גם החלטות הפוכות יכולות להיחשב סבירות). בג"ץ אינו בוחן האם ההחלטה מוצדקת ומה הוא היה מחליט לו היה במקומו של בעל הסמכות. במקביל, בוחן בג"ץ האם שקל הרגולטור שיקולים זרים והאם פעל בחוסר תום-לב. לכן ברור שזו האינסטנציה המתאימה ביותר לדון בטענותיה של אריסון. אלא שהמשוכה שתעמוד בפניה - הוכחת "תפירת התיקים" עליה דיברה או הוכחה שעמדת הפיקוח חורגת ממתחם הסבירות - גבוהה מאוד.

לכן כנראה בחרה אריסון בדרך שנראית קלה יותר לכאורה, והיא פנייה למבקר המדינה. בעוד שבבג"ץ עליה להוכיח את טענותיה, הרי שאצל המבקר די שתעלה את טענותיה או שתניח בדלי ראיות, והוא כבר יקיים בדיקה מטעמו.

ניתן אמנם למצוא עיגון משפטי המקנה למבקר את הסמכות לברר את התלונה, שכן בחוק קיים "סעיף סל" המסמיך את המבקר לבדוק "כל עניין אחר שיראה צורך בו" הנוגע לאחד הגופים המבוקרים. אבל אם בוחנים את חוק מבקר המדינה, המסקנה המתבקשת היא שתלונתה של אריסון אינה נושא שלינדנשטראוס צריך לעסוק בו, משום שסמכותו המרכזית של המבקר היא לבחון את המישור הניהולי, הכספי והמינהלתי בגופים ולא את תוכן ההחלטות שהם מקבלים מכוח סמכותם.

לינדנשטראוס היה צריך לדחות על הסף את תלונת אריסון, כפי שכנראה היה עושה קודמו בתפקיד, אליעזר גולדברג. אבל לינדנשטראוס קורץ מחומר אחר, השונה ב-180 מעלות מגולדברג. הוא אקטיביסט ולא מסוגל לסרב לטיפול בעניינים מתוקשרים, וזו כנראה סיבה נוספת מדוע אריסון פנתה אליו. כך היה על לינדנשטראוס להימנע מעיסוק בכמה מפרשות אולמרט. המבקר אינו אמור לבחון את כשרות התנהלות ראש הממשלה בתפקידיו הקודמים או בעסקאות נדל"ן. אם עולה חשש לפגיעה בטוהר המידות, זהו נושא לחקירת משטרה. הרי ממילא לינדנשטראוס העביר את ממצאיו ליועץ המשפטי מני מזוז, שבחלק מהמקרים העבירם למשטרה, אז לשם מה הכפילות?

לא לפרוטוקול

העיכוב במינויים של שני חברי כנסת ושר לוועדה לבחירת שופטים מעכבת בחירת שופטים לכל הערכאות. מאחר שהתקציב ואובמה ירדו מעל ראשו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כדאי שימצא את הזמן גם לאיוש הוועדה.