סגן שר האוצר: "שטייניץ עוד ייחשב לאחד משרי האוצר הטובים בישראל; התקשורת עשתה לו עוול נורא"

סגן שר האוצר, יצחק כהן, מהווה מעין אוקסימורון מתהלך: חרדי ואב ל-10 וגם מומחה לפיננסים ובוגר חיל האוויר; בכיר באוצר שמתגורר בפריפריה; סגן שר אך ביצועיסט ומעורב בכל נושא; ש"סניק מושבע שדבק במשמעת פיסקאלית. אולי המאפיינים הייחודיים של כהן, יחד עם הרקורד המוכח שלו זכה אחרי קדנציה ראשונה מוצלחת מאוד כסגן שר האוצר בתקופת סילבן שלום, הם אלו שהביאו את בכירי האוצר לכנות את כהן "איציק התותח". החיבה לא מגיעה רק מהפקידים, אלא גם משר האוצר יובל שטייניץ, אשר רואה בו שותף לדרך ובכמה נושאים גם מורה. אחרי שלושה חודשים וחצי אינטנסיביים במיוחד, כהן מדבר לראשונה על מה שעבר בתקופה האחרונה, אך בעיקר על מה שהוא והאוצר מתכוונים לעשות בעתיד.

"מדינת ישראל קמה על בסיס המנדט הבריטי לפני 61 שנה וגם המבנה הארגוני שלה הוקם באותה צורה", הוא אומר ומוסיף: "צריך לבדוק את מבנה השלטון במדינת ישראל. הדבר הראשון שמתבקש הוא קיצוץ בכל משרדי הממשלה, בלי יוצא מהכלל".

העם נגד מע"מ

*אתה נתפס על-ידי הפקידים כמנהיג כלכלי, ומצד שני אתה איש ש"ס, מפלגה שבאופן עקרוני מתנגדת לצעדי האוצר, לדוגמה, בנושא הטלת מע"מ על פירות וירקות. איך אתה מתנהל עם הניגוד התמידי הזה?

"קודם כל, אסור לי לשכוח מי שלח אותי לכאן ומי מתווה לי בסופו של יום את ההחלטות בנושאים עקרוניים: ש"ס התנגדה למע"מ על פירות וירקות. אבל אם אתה שואל אותי מההיבט האוצרי, אני אומר שהיה פה פספוס של הסברה, מכיוון ששני הקצוות של התוכנית הזאת - החקלאים והלקוחות הסופיים - הם לא במשחק בכלל. החקלאים סובלים ממחירים מאוד נמוכים, והלקוחות הסופיים שבאים לבסטה קונים פירות וירקות במחירים הרבה-הרבה יותר גבוהים. יש פערי תיווך ענקיים באמצע: הספקים, המתווכים, סוחרי הירקות, הסיטונאים הגדולים. הם נמצאים בתווך והם המרוויחים הגדולים.

"היה אפשר לפצות את החקלאים בקצה אחד של המשוואה וגם את הלקוח הסופי, האזרח, בקצה השני. שוב, אסור לי לשכוח מי שלח אותי לפה. אני שליח שלהם ומבחינה חברתית-תפיסתית העניין הזה עלול לגרום נזק לשכבות החלשות, ולכל דבר שעלול לגרום נזק לשכבות החלשות ש"ס מתנגדת באופן קבוע, ואני יישרתי קו עם ההחלטה שלה".

*ומה עם תוכנית אורות לתעסוקה (ויסקונסין)? גם כאן האוצר מוביל וש"ס מנסה לטרפד בכל הכוח.

"אם יתוקנו כל הכשלים שהתגלו בחבלי הלידה של התוכנית, במודלים ובפיילוטים, אני חושב שהיא תוכנית טובה. אבל חייבים קודם כל לטפל בנושא הגילאים, וצריך לשנות את המנטאליות: צריך לזכור היטב שהתוכנית הזאת באה לתת מענה ולא באה להקשות. המלחמה היא באבטלה ולא במובטלים. אחרי שיתוקנו הכשלים - והם מתוקנים על-פי המלצות של מי שהיה אחראי על התוכנית, אני חושב שזה בסדר".

*נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, קרא לפני שבועיים למגזר החרדי לצאת לעבוד. עדיין אחוזי ההשתתפות שלכם בשוק העבודה כה נמוכים, מדוע?

"הוא לא בקי בנתונים ופשוט זרק את זה. יש ערך עליון בציבור החרדי: הלימוד. מי שלא לומד, כן הצטרף למעגל העבודה. אלה שכבר לא לומדים, אתה רואה אותם באקדמיה, בהיי-טק, והם מאוד מבוקשים. לאחרונה שמעתי את אלי הורוביץ (יו''ר טבע, א.פ.) שאמר שכוח העבודה החרדי, אצלו בטבע, הוא הכי מעולה שיש לו שם. זה נכון מכיוון שמדובר בציבור שלומד 14 שעות ביום. אבל חשוב לציין שהדברים חייבים לבוא מתוך המגזר עצמו. אי אפשר לכפות על המגזר שום דבר, מכיוון שהוא מונהג על-ידי גדולי ישראל".

*אחוזי העוני בקרב המגזר הם עדיין הכי גבוהים.

"רואים דבר נפלא - משפחות שמסתפקות במועט, ומבחינה לימודית וחברתית והתא המשפחתי, הן מהטובות ומהיפות שיש לעם ישראל. כן, יש שם עוני, מכיוון שמסתפקים במועט ומבינים שהלימוד הוא ערך עליון. אם אברך לומד, והמלגה שהוא מקבל מהמדינה היא בסביבות 800 שקל לחודש, ועם הבטחת ההכנסה הוא מגיע לסכומים זעומים, ועם כל זה הוא מקים בית לתפארת וחינוך ילדים לתפארת - זה עוני שלא גורם למשברים חברתיים".

איום מרומז לחיים כץ

אחד הנושאים המרכזיים שהפקיד שר האוצר, יובל שטייניץ, בידי כהן, הוא שוק ההון. אחרי שבקדנציה הראשונה שלו כסגן שר האוצר הפגין ידע וכישרון יוצאי דופן בתחום ויישם את הרפורמה בקרנות הפנסיה הוותיקות, כהן קיבל שוב את המנדט באחד התחומים הקריטיים ביותר במשרד האוצר.

השבוע, התחוללה סערה בגזרה שלו, בעקבות הצעת החוק של ח"כ חיים כץ, יו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת וגם יו"ר ועד עובדי תע"א, לשינוי בחוקי הפיקוח על שירותים פיננסיים, כך שיועברו לידיו סמכויות נרחבות מוועדת הכספים לוועדת העבודה והרווחה שבראשותו, ובפועל הוא שיפקח על כל הנושאים שבהם מטפל אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, הנמצא באחריותו של סגן השר כהן. המהלך גרם לתסיסה כמעט בכל המגזרים בשוק ההון המקומי על רקע החששות כי כץ יהפוך למעין מפקח-על בשוק ההון וייטיב עם המגזרים התומכים בו. מתברר כי כץ, ברגע שהניח את ההצעה, זכה ליריב חדש.

*חיים כץ מנסה להעביר את כל נושא אגף שוק ההון באוצר לטיפול הוועדה שבראשותו. האם האוצר מסכים למהלך?

"האוצר לא מסכים למהלך, חד-משמעית. חיים כץ הוא חבר שלי, אבל הסברתי לו שאנחנו נתנגד. הוא חייב להבין שיש פה משרד אוצר, אגף שוק ההון, ושקרנות הפנסיה עברו משבר אדיר שרק בכוחות אדירים הצלחנו להוציא אותן ממנו ולהבטיח למיליון איש המשך קבלת פנסיה. הממשלה השקיעה כבר כ-80 מיליארד שקל בעניין הזה, ועכשיו להתחיל להזרים עוד מיליארד שקל, כל פעם לתיקון כזה או אחר, המערכת פשוט תקרוס ולא יהיה לזה שום ערך ובסוף התוצאה תהיה הרת אסון. חיים כץ צריך להבין שיש גבולות, ואני חושב שאפשר להסביר לו את זה. ואם חיים כץ לא ישתף פעולה ולא ישלב ידיים, נצטרך לבחון מה עושים הלאה".

*זה נשמע כמו איום.

יכול להיות שנצטרך לבקש מראש הממשלה להחזיר את כל הטיפול בנושא שוק ההון לוועדת הכספים".

הנושא השני שעליו הופקד כהן הוא שיקום רשות המסים, שעדיין לא מצליחה להתאושש ולהשתחרר מפרשת השחיתות המתוקשרת שהסעירה אותה לפני כשלוש שנים. בינתיים, השמועות על החלפה עתידית של מנהל הרשות, יהודה נסרדישי, אשר נותר כמועמד יחיד לתפקיד, לא מפסיקות להטריד את הנהלת הרשות.

*השמועות על החלפת נסרדישי לא נרגעות. מה יש לך להגיד בנושא?

"נסרדישי מונה למנהל בתקופה מאוד-מאוד קשה של הרשות, ועשה מלאכת קודש. בתקופת הצונאמי הוא עמד בפרץ ועשה עבודה יוצאת מן הכלל ומגיעה לו כל ההערכה. נכון שיש קשיים אובייקטיביים, נכון שבשדרה המרכזית של רשות המסים חסרות המון פונקציות ואנחנו נצטרך לשקוד ולמלא את החסר, וזה בדיוק מה שאנחנו עושים עכשיו.

"אני מלא הערכה לנסרדישי. ישנן שמועות עקשניות לגבי החלפתו, אך לא נהוג ולא מקובל לנהל מעל גבי התקשורת דיונים מהסוג הזה, כי אז זו פגיעה באנשים מאוד יקרים, שעושים שירות נפש ומלאכת קודש. בכל המערכות יש שינויים פרסונליים - מנכ"ל משרד האוצר מתחלף, המפקח על שוק ההון מתחלף, וזה לא יוצר דרמה כמו שכל הזמן מנסים לדבר על יהודה נסרדישי. כרגע, זה לא עומד על הפרק".

"עשו לשטייניץ עוול נורא"

*איפה המשק הישראלי עומד היום? אנחנו אחרי "הגרוע מכל"?

"אסור להיתפס עכשיו לפרמטרים שמתפרסמים לאחרונה, כמו הגידול בגבייה. אבל אנחנו בהחלט רואים בלימה וגם, בזהירות המתבקשת, תחילתה של צמיחה. אני חושב שזה חיובי מבחינת התוצאה, ובמיוחד מנקודת המוצא שבה התחלנו. התוכניות אושרו, התקציב אושר, חוק ההסדרים, התוכנית הכלכלית. הנתונים האחרונים די מעודדים ואין שום ספק שאנחנו כבר, שוב בזהירות המתבקשת, בסופו של המשבר ובתחילתה של תקופה חדשה. אסור לקפוא על השמרים, צריך להיות מאוד-מאוד זהירים, ולהמשיך לפעול באינטנסיביות להוציא את התוכניות מן הכוח אל הפועל".

*אפרופו צמיחה, אנחנו רואים מדיניות מוניטרית מאוד אקטיבית: ריבית אפסית ורכישות דולרים מאוד מסיביות של בנק ישראל. הן אפקטיביות?

"אני לא רוצה להתערב במדיניות המוניטרית של הנגיד, אך אני חושב שכדאי לבחון עוד כמה דברים מסביב; לבדוק מה באמת הפרמטרים העיקריים שמשפיעים על שוק המט"ח, ובמיוחד על הדולר. הדברים נמצאים בבדיקה, גם שלנו וגם של בנק ישראל".

*אפשר להמשיך לקנות דולרים לנצח?

"הנגיד בקולו עצמו אמר השבוע שזה לא יימשך לנצח".

*מה למדת מהמשבר מול ערוץ 10?

"הרפורמה בתקשורת תפתור את הבעיות האלה בעתיד. שר האוצר עשה צעדים מאוד יעילים בנושא, אך יכול להיות שבתחילת הדרך קצת הגזימו (הרגולטורים, א.פ.) ויש פה כשל אדיר".

*אתה כל הזמן מזכיר את שטייניץ ומשבח אותו. למה אתה מגונן עליו?

"עשו לו עוול נורא בהתחלה, בעיקר התקשורת. השר יובל שטייניץ עוד ייחשב כאחד משרי האוצר הטובים במדינת ישראל, תזכור את זה".

"שטייניץ יכריע בסוגיית המחליף של ענתבי"

סגן השר יצחק כהן הוא האחראי על אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר. ולא בפעם הראשונה. במסגרת זו הוא עסוק מאוד בימים אלו בשתי סוגיות חשובות - התפקוד היומיומי של האגף, וחשוב לא פחות, הוא מעורב באופן פעיל מאוד בהליך למציאת מחליף לממונה על הביטוח ידין ענתבי, שצפוי לפרוש מתפקידו בתקופה הקרובה.

*מי יכריע בסוגיית המחליף לענתבי, אתה או שטייניץ?

"שטייניץ. הוא השר והאחריות היא שלו. אני רק אמליץ לפניו".

*יש כבר מועמד מוביל לתפקיד?

"יש לנו מועמדים בתוך האגף שהם מאוד רציניים, מאוד מקצועיים, מאוד טובים, ויש גם מועמדים בשוק ההון".

*גם בעבר נבדקו מועמדים מהשוק, אך גם שני קודמיו של ענתבי והוא עצמו, נבחרו מתוך האגף. מה עדיף מבחינתך - מועמד מבחוץ או מבפנים?

"לכל דבר יש יתרונות וחסרונות. היתרונות של מועמד מבחוץ, שהוא בא עם תחושה לגבי מה שמתרחש בגופים הפיננסיים ומה קורה בעולם שבו הוא חי. היתרון של אחד שבא מבפנים הוא שדווקא בתקופה משברית הוא שומר על רצף".

*אחת מספינות הדגל של רפורמת בכר הייתה הייעוץ הפנסיוני בבנקים. נכון להיום אין דבר כזה. איפה טעיתם, ומה עושים כדי לפתור זאת?

"בעקבות חילופי השלטון בזמנו לא המשיכו את הקמת התשתיות של רפורמת בכר. חילופי השלטון גרמו להקפאת התהליכים וזה חבל מאוד. איך שנכנסתי לתפקידי אמרתי שאנחנו נקים את המסלקה".

*הקמת המסלקה תיקח כמה שנים, מה עושים עד אז?

"זה לא ייקח שנים. זה ייקח מעט מאוד זמן, מכיוון שנתתי הוראה מפורשת להיכנס לפעילות אינטנסיבית בעניין. זה יפתור את הבעיה".

לאחרונה שכך במקצת ויכוח אדיר ורווי אמוציות שהתקיים עד לפני חודשים, על המבנה הרצוי בעתיד לפיקוח על המערכת הפיננסית בישראל, כשבנק ישראל הבהיר כי רצוי שהפיקוח על שוק ההון הביטוח והחיסכון יוצא מהאוצר ויאוחד עם הפיקוח על הבנקים ואף יועבר לידיו.

*יש מודל אידיאלי לדעתך למבנה הרגולציה בשוק ההון?

"המבנה הישראלי הוא הטוב ביותר בעולם. תמיד בוחנים את הדברים במבחן התוצאה ובשעת משבר. אני בטוח שאם היית בודק את מבנה הרגולציה בארצות-הברית לפני המשבר, היית אומר שזה המבנה ה'בסט'. אותו דבר בבריטניה. בא משבר, ומוכיח שהוא לא שווה כלום. ברוך השם שלא השתכנענו ולא נסחפנו לשינוי רגולטורי, כל אחד בתחומו, מפני שכל אחד חי בעולם שלו. שוק ההון חי בעולמו שלו, הבנקים חיים בעולמות שלהם, ני"ע בעולם שלהם, וצריכים להיות ביניהם כל הזמן אינטגרציה וכל הזמן שיתוף פעולה".