יגאל גוזמן נבחר לנשיא לשכת רו"ח: "אחזיר את הלשכה למרכז העשייה הכלכלית במדינה"

"אפעל להחזיר את לשכת רואי החשבון למרכז העשייה הכלכלית של המדינה" - כך אמר נשיא לשכת רואי החשבון הנבחר, יגאל גוזמן, בעקבות זכייתו אתמול (ג') בבחירות ללשכה, על חודו של קול, בתום מערכת בחירות מהייצריות והסוערות ביותר שידעה לשכת רואי החשבון אי-פעם.

גוזמן מבטיח עם היבחרו כי יהיה "הנשיא של כולם - המשרדים הקטנים, הגדולים והבינוניים וכן החשבים וסמנכ"לי הכספים, מבקרי הפנים והמנכ"לים".

גוזמן ציין כי רואי החשבון מהווים עוגן מרכזי בשיח הכלכלי, המקצועי והחברתי במדינה, וקרא לרואי החשבון שאינם חברי לשכה להצטרף אליה ולחזק את כוחה.

גוזמן ניצח את יריבו, רו"ח עופר מנירב, בהפרש של 29 קולות בלבד, שהם כ-1% מתוך כ-3,100 מצביעים. עם זאת, בבחירות לוועד המרכזי של הלשכה הצליח מחנה מנירב להכניס 13 חברים מתוך 24, ואילו על מחנה גוזמן נמנים 7 חברים (ראו טבלה).

בנוסף, מחנה מנירב הצליח להכניס לוועד חברים ותיקים בעלי ניסיון רב-שנים בפעילות בלשכה, כגון אורנה צח, איריס שטרק, יזהר קנה, מנחם רהב, אדיר ענבר, אלינה פרנקל-רונן ויורם עדן. לעומת זאת, במחנה גוזמן בעל הניסיון היחיד מלבדו הוא רו"ח אלכס הילמן, לשעבר נשיא הלשכה.

ועד לעומתי?

לאור התוצאות והרוב המוחלט של כשני שלישים שהשיג מחנה מנירב בוועד המרכזי, אמרו גורמים במחנה זה כי גוזמן יתקשה לתפקד כנשיא. מה עוד שאנשי מחנה גוזמן בוועד - רובם ככולם, למעט הילמן - חסרי ניסיון בפעילות בלשכה. במחנה גוזמן לא חוששים ומסרו בתגובה כי "במחנה מנירב יש אנשים רציניים וענייניים, שיצביעו לפי העניין".

לדברי רו"ח הילמן, "חלק נכבד מהאנשים שנבחרו מקבוצת מנירב הם אנשים מאוד ענייניים ומקצועיים, שטובת הלשכה לנגד עיניהם, ואני מאמין שגם עופר מנירב - טובת הלשכה נגד עיניו. לדעתי, הוא גם ישתף פעולה עם גוזמן. אני מניח שזה ייקח קצת יותר זמן מאשר האחרים. כשיירגעו תרועות הפסטיבלים, אין לי ספק כי הקבוצתית תיעלם".

הילמן ציין כי כשנבחר לנשיא הלשכה הוא היה במצב זהה, משום שליריבו בהתמודדות, רולי הוגן, היה רוב בוועד המרכזי. "לקח לי בדיוק שבוע לדבר עם כל אחד מחברי הוועד ולהסיר את המחיצות הקבוצתיות, ושבוע אחרי זה התחלנו לתפקד במשותף לחלוטין", אמר.

הילמן ציין כי תוצאות הבחירות מאוד פוליטיות, ומלמדות כי שתי קבוצות חזקות עבדו למען החברים בקבוצה. לדבריו, הדוגמה הכי בולטת לקבוצתיות היא שנדב הכהן - חבר הוועד המרכזי וללא ספק האיש הכי מוכר ומקצועי - לא נבחר, כי הוא היה בלתי תלוי.

נשיא הלשכה היוצא, ראובן שיף, קרא לשני הצדדים "להניח את משקעי הקמפיין הסוער מאחוריהם ולהפנות את מרצם למען עשייה לטובת החברים, המקצוע והמשק". לדבריו, הוא ישמח לתרום מניסיונו כדי לסייע לנשיא הנבחר להמשיך ולקדם את הלשכה ומטרותיה.

מלחמה על כל קול

במהלך יום הבחירות אתמול העריך כל אחד מהצדדים כי הניצחון בידיו, אם כי היה ברור שהקרב יהיה צמוד. מחנה מנירב העריך את ניצחונו ביחס של 60% לעומת 40%. מחנה גוזמן העריך את ניצחונו שלו ביחס של 55% לעומת 45%. ואולם, איש כמעט לא חשב שהפער יהיה כה קטן.

הילמן העריך בשלב מסוים כי הפער יסתכם בקולות בודדים, ולכן משלב מסוים ביום הבחירות התחיל מחנה גוזמן להפעיל לחץ פרטני על רואי חשבון שיגיעו להצביע.

אסטרטגיה ברורה

העיתוי של יום הבחירות - ה-15 בחודש, יום הגשת דו"חות המע"מ וערב החג, בצירוף העובדה שההצבעה נעשתה במקום מרוחק כמו גני-התערוכה - לא הקלו על מצביעים להגיע לקלפיות. בשעות אחר-הצהריים החלה אופטימיות לחלחל במחנה גוזמן: בין היתר עם הגעת רואי חשבון ממשרד ארנסט אנד יאנג - קסלמן וקסלמן, המזוהים עם גוזמן.

אסטרטגיית הבחירות של מחנה גוזמן היתה ברורה: הם נתנו למחנה מנירב להשקיע משאבים בבחירות למרחב תל-אביב, בעוד שהם הזניחו כמעט לחלוטין את הבחירות במרחב זה וריכזו את כל המאמצים בבחירות הארציות לנשיאות ולוועד המרכזי.

ההערכה היתה כי מי שמגיע להצביע בבחירות לתל-אביב ביום ראשון - לא ימהר להגיע שוב ביום הבחירות הארצי אתמול. מה עוד שהניצחון הגורף בתל-אביב למחנה מנירב יצר שם אופוריה וגרם לתמריץ שלילי למצביעי מנירב להגיע שוב, מתוך מחשבה שממילא המחנה ינצח גם ברמה הארצית.

חן שרייבר, סמנכ"ל כספים של אייס, שנבחר לוועד המרכזי מטעם מחנה גוזמן, הקים מטה עצמאי שפעל במגזר סמנכ"לי הכספים, ופעילות המטה הביאה מאות סמנכ"לי כספים לקלפיות.

הרוח החיה במחנה גוזמן והפעיל המרכזי ביותר היה רו"ח מאיר וידל, סמנכ"ל הכספים של המרכז ללימודים אקדמיים, שנמנה כל השנים על מחנה מנירב וחבר לגוזמן כשהאחרון הצהיר על התמודדותו.