בפעם הבאה כשאחד מהילדים שלכם פוקד עליכם "שוקו!" ולא תוהה אם "אפשר שוקו בבקשה?", תנשמו עמוק ותחשבו על טוויטר ועל מגמת הקצרנות. עוד לפני הספירה, 3 מילים הספיקו כדי לספר סיפור - כמו "באתי, ראיתי, כבשתי" המפורסם של יוליוס קיסר, אבל היום סיפור יכול להיות גם מילה אחת: "אוכל/ת" או "משועממ/ת".
טוויטר ופלטפורמות דומות לה משתייכות לסוגת המיקרו-בלוגינג. לא פוסטים ארוכים בבלוג מתוחזק היטב, אלא משפטים של מילים בודדות שמשוגרים לקבוצת ה"עוקבים" שלכם - אנשים שאינם בהכרח חברים שלכם, אבל בחרו באופן חד-צדדי לקרוא את מה שיש לכם לומר. רק בדיעבד אתם יכולים להחליט שאינכם מעוניינים שהם יעקבו אחריהם.
מחקרים רבים בוצעו סביב התופעה, שיש לה זליגה גם לחיים האמיתיים. האחרון שבהם, שיפורסם החודש במלואו במגזין "Personal and Ubiquitous Computing", מצא כי המיקרו-בלוגרים עובדים קשה כדי להמציא עדכונים שיהיו מעניינים מספיק כדי לגרום לקהל שלהם להמשיך לעקוב ואף להגיב.
המחקר, שנערך על-ידי חוקרים ממכון הלסינקי לטכנולוגיות מידע ובדק 400 אלף מסרים בפלטפורמת ג'איקו (Jaiku) שדומה לטוויטר, גילה כי המעדכנים נמנעים מלחשוף רגשות אינטימיים - ולרוב מסתפקים בעדכונים מחיי היום יום.
כך עלה במחקר כי 5 הפוסטים התדירים ביותר הם נטולי תוכן אמיתי: "עובד/ת", "בית", "עבודה", "ארוחת צהריים" ו"ישנ/ה".
בצורת מלים
ג'איקו היא פלטפורמה שנרכשה על-ידי גוגל לפני כשנתיים ומקורה בפינלנד, שם גם בוצע המחקר. ייתכן כי אם נשוא הבדיקה היה דווקא שירות טוויטר הפופולרי בהרבה או פייסבוק מובייל, שמאפשר לעדכן סטטוסים מהמכשירים הסלולריים - התוצאות היו אחרות. בכל זאת, בטוויטר מבקרים כמעט 24 מיליון משתמשים ייחודיים בחודש - לעומת עשרות אלפים בלבד בג'איקו.
זו היתה יכולה להיות מחשבה הגיונית, אלא שמחקרים אחרים הנוגעים לטוויטר שבוצעו לאחרונה מראים כי גם שם לא תמיד מעניין. כך, המרכז ללימודי עיתונות באוניברסיטת אוקספורד, שחקר 1.5 מיליון טוויטים, בדק מה הן המילים הפופולריות ביותר. מילות הקישור כיכבו, כמו The, On ו-At. אבל גם לא מעט הטיות של המילה "עבודה" ושמות הפועל "ישן" או "הולך".
הזווית המעניינת ביותר במחקר היא ההשוואה לשפה האנגלית. האם באמת כולנו נדבר בקרוב ב"שוקו" או "ישן"? המילונאים של אוקספורד גילו מאותם 1.5 מיליון טוויטים רנדומליים כי 500 המילים הפופולריות ביותר אינן המילים המשומשות ביותר בשפה האנגלית ולא נתגלתה קורלציה מלאה.
כך, המילה "אני" היתה במקום השני במדרג בטוויטר, בעוד שבשפה האנגלית היא רק במקום העשירי בשיחה ממוצעת - מה שמראה יותר מכל על מה הפוקוס האמיתי בפלטפורמה המקוונת. בטוויט ממוצע, מתברר, יש 10.7 מילים במשפט, בעוד שבשימוש הכללי בשפה יש 22.1 מילים. במילים אחרות - אין צורך בעולם המקוון בכל-כך הרבה מילים.
עכשיו רק חסר מודל עסקי
קשה להאשים את המיקרו-בלוגרים. כל מי שמעדכן את חשבון הטוויטר שלו מוצא את עצמו לא פעם כותב ומוחק, מתלבט אם זה המסר הנכון שהוא רוצה להטביע במרחב הסייברספייס לדיראון עולם. וזו בדיוק הבעיה.
החוקרים מהלסינקי טוענים כי זה לא סתם "הובי", כיוון שתחזוק חשבון כזה שואב זמן שרבים לא יכולים להרשות לעצמם. לא פלא, אם כן, שמחצית מהתגובות המתקבלות מרוכזות רק אצל חלק קטן ביותר מבעלי החשבונות, ו-51% מהמשתמשים לא נכנסים למערכת אפילו פעם בחודש. הם הבינו את הפרינציפ, וזה הספיק להם.
נתונים אחרונים להשלמת התמונה: הארוורד ביזנס סקול גילה כי 10% מהחשבונות הפעילים ביותר בטוויטר מייצרים יותר מ-90% מהטוויטים. בוויקיפדיה, למשל, 10% האקטיביים ביותר מייצרים 30% מהתוכן. חברת Pear Analytics מצידה, טוענת כי 40.5% מהטוויטים הם קשקוש חסר פשר (ובקטגוריה הזו הם מחשיבים גם הודעה שיש בה לכאורה תוכן כמו "אני אוכלת ארוחת צהריים").
אז מה יצא לנו מכל המחקרים? טוויטר, ג'איקו ופייסבוק מובייל עוד מחפשות את עצמן. גם המשתמשים, אפילו המכורים שבהם, מתקשים לומר מה בדיוק קורה כאן.
עד שטוויטר תגלה מה היא רוצה להיות ומה הערך המוסף האמיתי שהיא נותנת למשתמשיה, החברה ממשיכה להכות בברזל החם, ובשבוע שעבר גייסה 50 מיליון דולר לפי שווי חללי של מיליארד דולר. ההערכות הן כי היא תמשיך לגייס בקרוב.
אז מיליוני משתמשים - יש; פופולריות - יש; מה שחסר הוא רק דברים פשוטים וארציים כמו מודל עסקי, הכנסות, תזרים מזומנים מפעילות ורווח.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.