שר המשפטים נאמן ימנה תובע כללי במקביל ליועמ"ש

ההתלבטות שבה היה שרוי שר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן, בשאלה האם לפצל את סמכויות היועץ המשפטי לממשלה וליטול ממנו את תפקיד ראש התביעה הכללית, הסתיימה: נאמן החליט ליצור במשרד המשפטים פונקציה חדשה - "התובע הכללי" - שישמש הסמכות העליונה לכל גופי התביעה בישראל.

פרקליט המדינה ופרקליטות המדינה על מחוזותיה יהיו כפופים מקצועית לתובע הכללי, ולצדם יהיו כפופים לו גם התביעה המשטרתית ויחידות התביעה ברשות המסים, ברשות לאיסור הלבנת הון ועוד. זאת, בנוסף לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, שימשיך להיקרא כך ויהיה מופקד על מערך הייעוץ לחברי הממשלה, למשרדי הממשלה וליתר רשויות המדינה וכן על מחלקת החקיקה.

בלשכתו של נאמן מסרבים לאשר כי השר אמנם הגיע להחלטה בשאלה, המסעירה את בכירי המערכת המשפטית. ואולם, הסיבה לכך היא שנאמן טרם גיבש את כל הפרטים בתוכניתו, והוא מתכנן להציגם כמתווה שלם בתוך שבועות אחדים, לאחר שיגובש מסמך הכולל את פרטי ההפרדה בין תפקיד היועמ"ש לבין התובע הכללי.

תיקוני חקיקה

אחד השיקולים העיקריים המנחים את נאמן בגיבוש תוכניתו, הוא כיצד להפריד את הסמכות הפלילית מתפקיד היועץ, מבלי ליצור תחושה שמעמדו של היועמ"ש מתגמד בעיני הציבור או הממסד הפוליטי.

נאמן מתנגד לאופן שבו הוצג רעיון פיצול הסמכויות בהצעת החוק שגיבש עו"ד דן אבי-יצחק עבור קודמו בתפקיד, דניאל פרידמן, כאילו בעצם הפיצול ניטלות מהיועץ 50% מסמכויותיו. לדעת נאמן, הסמכות הפלילית מהווה לכל היותר רבע או שליש מסך הסמכויות שהיועמ"ש מחזיק בידיו. אפשר שמשיקולים ציבוריים או שיקולים של היתכנות פוליטית יודיע נאמן כי במקביל להפרדת הסמכויות, יישארו חוות-הדעת של היועמ"ש במעמד מחייב כלפי רשויות המדינה, כפי שהן כיום.

נאמן טרם החליט אם לעגן את יוזמתו לפיצול הסמכויות וליצירת הפונקציה החדשה של "תובע כללי" בחקיקה של ממש, או להסתפק בהחלטת ממשלה עקרונית ומפורטת. מעמדו של היועמ"ש לממשלה קבוע כיום בהחלטת ממשלה בלבד, אף שחוקים רבים מעניקים לו סמכויות ייחודיות, למשל בתחום ההעמדה לדין של שרים וראשי ממשלה. בכל מקרה יהיה צורך בתיקוני חקיקה נרחבים, שיעבירו סמכויות אלה לידיו של התובע הכללי.

דיון ציבורי

אם נאמן יבחר במהלך של חקיקה, לא ברור אם ניתן יהיה להשלימו עד תום כהונתו של היועץ המשפטי הנוכחי, מני מזוז, בסוף ינואר 2010. במקרה שנאמן ייווכח כי מדובר במהלך ממושך, הוא יודיע כי ועדת האיתור בראשות השופט בדימוס תיאודור אור, העוסקת במיון מועמדים לתפקיד היועץ, תמשיך בעבודתה לבחירת יועץ, שיהיה בשלב הראשון תפקיד בעל מבנה הזהה לזה של מזוז. זאת, תוך שהמועמדים מודעים לכך שבמהלך הכהונה ייערך שינוי ארגוני ומבני בתפקיד ובמשרד המשפטים כולו.

נאמן ממשיך בינתיים לקיים בלשכתו התייעצויות עם מומחי משפט מהאקדמיה, מהפוליטיקה ומהתקשורת, כדי לשמוע את חוות-דעתם בשאלת הפיצול, אף שכאמור הוא כבר קיבל החלטה עקרונית.

אחד הדיונים הללו מתקיים הערב (ה'). נאמן מייחס חשיבות רבה לקיום "דיון ציבורי" בסוגיה, קודם שיודיע על תוכניתו. ההיבט החשוב ביותר של אותו דיון ציבורי, בעיני שר המשפטים, הוא כיצד להציג את פיצול סמכויותיו של היועמ"ש לא כמהלך להקטנת שיעור קומתו, אלא כשינוי ארגוני יסודי ועמוק במערכת אכיפת החוק.

תמיכת ברק ביוזמה עשויה להפילה / פרשנות

באופן אירוני, דווקא התמיכה שהביע השבוע יו"ר מפלגת העבודה ושר הביטחון, אהוד ברק, ברעיון פיצול סמכויותיו של היועץ המשפטי לממשלה, עשויה לקבור את היוזמה ולהביא לדחייה ממושכת בפרסום הצעתו המפורטת של שר המשפטים יעקב נאמן בעניין, שעליה הוא שוקד בימים אלה.

ברק הודיע השבוע כי הוא תומך בהקמת ועדה ציבורית שתבחן את הרעיון. מבחינתו של נאמן, הכדור נמצא כעת בידיו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שאמור להודיע אם הוא מאמץ את הצעתו של ברק, ולהקים ועדה במתכונת של ועדת שמגר מ-1998, שתדון במבנה הרצוי של תפקיד היועץ המשפטי לממשלה ובשאלה אם ליצור לצדו סמכות פלילית עליונה, דוגמת "תובע כללי". אם נתניהו ייענה להצעה ויקים ועדה ציבורית שכזו, יראה בכך נאמן איתות כי ההצעה המפורטת שעליה הוא עמל איננה רלוונטית לעת הזו, ויגנוז את כוונתו לפרסמה אחרי החגים.

במסגרת ההתייעצויות שקיים נאמן בנושא זה בתוך משרד המשפטים, הוא נפגש גם עם היועץ המשפטי המכהן, מני מזוז, ועם פרקליט המדינה, משה לדור, ומשניהם שמע על התנגדותם הנחרצת לרעיון הפרדת סמכויות היועמ"ש. אלא שלגישתו, גישתם של השניים נובעת מתוך הסתכלות משפטית גרידא, בעוד שהוא מסתכל על תמונה רחבה יותר - המבנה הארגוני של משרד המשפטים ושל מערך התביעה בישראל כולו.

בנוסף, בלשכת נאמן נתקלו במספר בכירים במשרד המשפטים, שהעזו לא ליישר קו עם מזוז והביעו תמיכה ברעיון הפיצול. נאמן שאב גם עידוד מהתמיכה שהביעו ברעיון פרופ' מרדכי קרמניצר ופרופ' סוזי נבות, בדיון שהתקיים בנושא זה במכון הישראלי לדמוקרטיה לפני כחודש.

בהתאם לגישתו של שר המשפטים, אחד העקרונות המרכזיים בתוכנית הוא ההיתכנות הפוליטית שלה. משום כך שוררת בלשכתו מורת-רוח רבה מהתערבותו של שר הביטחון ברק בנושא, הטורפת את הקלפים בכל הנוגע להיבט הפוליטי של המהלך, אף שברק הביע תמיכה עקרונית ביוזמה.

הצעתו של ברק אמורה לעלות לדיון בישיבת הממשלה הקרובה או בזו שאחריה, למגינת-לבו של נאמן. בהתאם לתוצאות הדיון בממשלה יחליט שר המשפטים באיזה אופן לקדם, אם בכלל, את תוכניתו להפרדת סמכויות היועמ"ש.