אליהו הניח אקדח על השולחן

שלמה אליהו חובב שמות ידוע. היום הוא שם אקדח על השולחן כשבחר בשם שיש בו את ההתרסה הכי גדולה: נראה אותך סטנלי פישר לא מאשר לי למנות את קודמך, דוד קליין ליו"ר בנק לאומי. נראה אותך בנימין נתניהו בוחר באורי יוגב או במשה טרי או באיזי תפוחי על פני ד"ר קליין, הידוע ברחבי העולם. נראה אותך, דירקטוריון בנק לאומי, לא מאשר אותו ליו"ר. הבעיה היא שקליין כיו"ר משמעותה אחת: מתן היתר לאליהו לשלוט בלאומי.

דוד קליין וסטנלי פישר

קליין הוא מגדולי המבקרים של מדיניות פישר כנגיד בנק ישראל. הוא דיבר לא מעט על מדיניות ההזרמה של פישר, ריבית אפסית, רכישת דולרים ורכישת אג"ח, הוא הזהיר מפני הנזילות והסכנה להפיכתה לאינפלציה. העובדה הזו מחזקת עוד יותר את ההתרסה של אליהו. הוא עוד עלול לומר משהו כמו: אתה לא רוצה אותי בגלל שקליין מתנגד למדיניות שלך?

לפני כמה שבועות נפגשו איתן רף ושלמה אליהו בבית קפה תל אביבי. מי שצפה בהם ראה את רף מברר, מבקש ואת אליהו מדבר בשכנוע גדול. אליהו הסביר לרף שהוא לא יתמוך בו ליו"ר הבנק בסיבוב נוסף, לא כי יש לו משהו נגדו חלילה, הוא דווקא מודה לו שהביא את הבנק לאן שהביא, כולל זה שההשקעה של אליהו כבר הוחזרה מזמן והוא גם הרוויח, אבל הפעם לא. כי יש תוכניות ארוכות טווח.

דוד קליין

הקשר בין אליהו לקליין נמשך כמה שנים, כשסיים קליין את הקדנציה בבנק ישראל. האגדה מספרת שכאשר התמודדה קבוצת סרברוס גבריאל על בנק לאומי, חשב אליהו שיהיה נכון שהם יפנו אליו ויבקשו להתאחד איתו בהתמודדות על הבנק. האגדה מספרת שאיתן רף, יו"ר הבנק, המליץ למירקין ופיינברג, המנהלים של סרברוס, שייפגשו עם אליהו. לפגישה שהתקיימה במשרדו של אליהו בבית אליהו הביא אליהו איתו, מטעמו, כאיש הבנקאות שלו, את דוד קליין. האגדה מספרת שיותר מרבע שעה הסביר קליין למתמודדים האמריקנים שאין להם שום סיכוי לקבל היתר. האמריקנים הבינו מה שהבינו ולא צירפו את אליהו לקבוצה, גם אחרי שחודשים ארוכים לא מצאו שותף עצמאי. קליין נשאר עם אליהו.

יובל שטייניץ ושוקי אורן

שר האוצר, יובל שטייניץ, והחשב הכללי ויו"ר נכסים מ.י, שוקי אורן, לא בתמונה, כאילו. לא כרגע. בפועל החשב אחראי על פעילות ועדת המניות של לאומי בראשות מרגלית נוף, הוא יכול להתערב במה שקורה ויכול גם לא להתערב, לזרוק את כל התיק על בנק ישראל.

טכנית, בחירת המועמד של ועדת המניות ליו"ר הבנק היא "בהתייעצות" עם שר האוצר. אפשר להתייעץ ואפשר לקבל את דעת זה שמתייעצים איתו, ואפשר לומר: התייעצנו, תודה, אבל... שטייניץ יכול להתייעץ עם נתניהו, ויכול גם לא. תלוי כמה משרד ראש הממשלה יתעמר בו באותה עת. ואפשר ששיקול הדעת האישי עצמאי, או חשבונות עבר שלא נסגרו, של חברי ועדת המניות ושל הדירקטורים בלאומי, היא שתכריע את דמות היו"ר הבא ללאומי, הכל תחת הכותרת "טובת הבנק".

שלמה אליהו וסטנלי פישר

בהנחה שפישר יישאר עוד קדנציה, הוא יהיה זה שתפוח האדמה הלוהט ייפול לחיקו. הוא יהיה זה שיצטרך לטפל במיתוס: בנק ישראל לעולם לא ייתן לאליהו היתר שליטה כי...

אין מה לעשות - יום אחד צריך לסיים את הסיפור הזה, לכאן או לכאן. מה יש לבנק ישראל נגד אליהו? אם מותר לאליהו כבר שנים ארוכות להחזיק בכספי ציבור בחברת הביטוח שלו ובבנק איגוד, והציבור הזה לא נפגע ממנו, אז איזה תירוץ יש לבנק ישראל לא לאשר אותו בראש קבוצה לבנק לאומי?

ואם יש לבנק ישראל משהו נגדו, וזה לא עניין אישי או תדמיתי, רכילותי או דומה לזה, אם בנק ישראל מצא או מוצא משהו שאינו תקין בהתנהלותו, הוא חייב להודיע לציבור. הרי כספי הציבור יושבים אצל אליהו.

שקיפות היא שם המשחק שבנק ישראל חייב גם הוא לאמץ. לא עוד נדרוש משרי אריסון לפטר את דני דנקנר בלי לספר לו ולה למה. לא עוד נסחוב את אליהו, נוציא לו את הנשמה, לא ניתן לו היתר, אבל לא נספר לו ולציבור למה.