אחד שהבטיח וגם מצליח לקיים

לפני שלוש שנים ושבוע אחד בדיוק ירש מישל פלאטיני, האגדה הצרפתית, את לנארט יוהאנסון כנשיא אופ"א. בשלוש השנים האלו הוא הצליח לבצע רפורמות כל כך קיצוניות בכדורגל האירופי, עד כדי כך שהוא עשוי להיזכר כנשיא המשפיע בכל הזמנים. לפני שסוקרים את הדרך שלו למעמד הזה, כדאי להזכיר איך הכל התחיל.

פלאטיני קרא נכון את הקלפים והצטרף ב-1998 לכוח המוביל בכדורגל העולמי - ספ בלאטר, שנבחר באותה שנה לנשיאות פיפ"א. אצל השוויצרי עבר פלאטיני את ההכשרה המובחרת ביותר לפוליטיקה של הספורט בבית הספר הגבוה לתככים. ב-2007 הוא הריח את הסיכוי שלו. הוא זיהה את החולשה של יוהאנסון ואת נקודת התורפה: כל אותן התאחדויות קטנות ובלתי מסופקות, רובן חברות חדשות יחסית באופ"א, מהגוש המזרחי לשעבר. בעזרת בלאטר, הוא הצליח לרתום אותן לעגלה שלו. הוא הבטיח להן שינוי של מפת הכדורגל שיעניק להן יותר הזדמנויות. ההפתעה היתה מושלמת: ברוב של 27 מול 25 קולות ניצח פלאטיני. תיאו צוונציגר, ראש ההתאחדות הגרמנית, פלט: "כל מי שקפץ בתשואות היו התאחדויות של מדינות עם מאה תושבים".

מלחמה בעשירים מכולם

השינויים של פלאטיני התחילו בליגת האלופות, שהפכה במהלך העשור לסוג של ליגה סגורה עבור קבוצות העילית של היבשת. הרפורמה שנכנסה לתוקף לראשונה העונה, הבטיחה לחמש נציגות של התאחדויות חלשות יותר מסלול קל מבעבר כדי להגיע לשלב הבתים. כך פתאום מצאה את עצמה מכבי חיפה בצ'מפיונס ליג.

הבטחת בחירות אחרת של פלאטיני קוימה אף היא. ביורו 2016 ישתתפו 24 נבחרות, קרוב למחצית מהנבחרות האירופיות. ריינהארד וואלסר, נשיא התאחדות הכדורגל בליכטנשטיין, התמוגג: "פלאטיני הבטיח לפני בחירתו שכל הנבחרות יקבלו הזדמנות שווה, וקיים".

אבל המומחיות הפוליטית של פלאטיני לא נזקפת לזכותו רק מול התאחדויות מזעריות כמו ליכטנשטיין. הצרפתי הבין מהר מאוד שמלחמה בעשירים מכולם (הליגה האנגלית) תיתן לו נקודות זכות אפילו אצל העשירים פחות. המיליארדים שנכנסים מזכויות שידור ואופן החלוקה השוויוני יחסית, נותן גם למועדונים קטנים באנגליה יתרון כלכלי ענק על עמיתיהם ביבשת. כמו בלאטר, פלאטיני תומך פומבית בכדורגל של פעם. "כדורגל תמיד היה מבוסס על זהות ויריבות, היום אין יריבות אם נשיא של מועדון כמו צ'לסי הוא לא אנגלי, אם המאמנים לא אנגלים, והשחקנים לא אנגלים. אני תמה למה צ'לסי משחקת באנגליה", אמר ל"פיינשל טיימס". וכל עוד פלאטיני נלחם באנגלים, הוא זוכה לתמיכה מקיר לקיר (מלבד הקיר של ריצ'ארד סקאדמור כמובן, מנכ"ל הפרמיירליג).

אבל דווקא מה שהיה אמור להיות המאבק הקשה מכולם של פלאטיני, הצליח די בקלות: צמצום כוחם של המועדונים הבכירים. במפתיע, ה-G14, שאיגד את כל המועדונים הגדולים ביותר ביבשת, הסכימו ל"דיל" שהציע פלאטיני בנושא הפיצויים עבור שחקנים בינלאומיים שעוזבים את הקבוצות עבור משחקי נבחרות. הסכומים בהם מדובר זניחים לשורה הראשונה של המועדונים, וגם הביטוח הממומן על ידי אופ"א לא ממש משנה להם. אבל לפחות נוצר עבורם תקדים, בו אופ"א מכירה בזכותם לפיצוי על אובדן השחקנים. לצורך זה הקציבה אופ"א עבור יורו 2008 סך של 43.5 מיליון אירו, ועבור יורו 2012 היא תחלק 54 מיליון אירו. בתמורה התפרק ה-G14, והמועדונים האירופיים יצרו נציגות חדשה ומאוזנת, ה-ECA בראשות קרל היינץ רומיניגה של באיירן מינכן.

לראשי המועדונים יש אינטרס משותף עם פלאטיני, להגביל את כוחם וכספם של המועדונים הגדולים - בעיקר האנגליים. היחידים שמשמיעים קולות התנגדות הם אנשי ריאל מדריד.

תוכנית החומש

יש לו קבלות, לפלאטיני. וגב חזק. לכן הוא יכול להרשות לעצמו להיכנס במועדונים הגדולים באמת, אלו עם חובות הענק. וכך לבצע בהצלחה את המהלך הגדול באמת שלו, זה שישים בצל את כל הקודמים - ה"פייננשל פייר-פליי" - שאמור למנוע החל מעונת 2013/14 מקבוצות עם חובות, או כאלו שלא מציגות איזון תפעולי, מלהשתתף במפעלים של אופ"א.

איך נולד הרעיון? "חצי ממועדוני אירופה מצויים בקשיים כספיים כאלו או אחרים, ורבע מהם עומדים בפני בעיות ענקיות", אמר פלאטיני בפרלמנט האירופי, "ברור שאם המצב יימשך לא יארך הזמן וגם מועדונים בכירים יעמדו בפני פשיטת רגל. רומן אברמוביץ' בא אליי ואמר לי שיש לעשות משהו בנידון", הסביר פלאטיני. כי אברמוביץ', האדם שהפך את השליטה הזרה במועדון בכיר לפופולארית, מבין שלעומת מי שיכול להיכנס עדיין למגרש המשחקים הזה, ולא משנה אם ממדינות המפרץ או מסין, הוא דגיג קטן ומפוחד. וכך הוא מצטרף לקואליציה עם המועדונים הקטנים, השמחים על מעט שפיות וקורט שוויון פיננסי.

גם הגרמנים, ההתאחדות הגדולה והעשירה בעולם, מוחאים כפיים. אחרי הכל הם מחכים להגבלות על יריביהם כבר שנים כדי להשיג יתרון מהתנהלותם הכלכלית המסודרת. אולי הנס, בנאום הראשון שלו כנשיא באיירן אחרי פרישתו מתפקיד המנכ"ל, הודיע שהוא מעודד מאופ"א. הנס דרש בנאומו איזון כלכלי כתנאי להשתתפות בגביעי אירופה, "ואז יהיו כל המועדונים בגובה העיניים של הבכירות".

הקואליציה הזאת עזרה לפלאטיני להפוך את האיומים לעניינים בוערים של ממש. ה-ECA מיהר לאשר את ההצעות שלו. צ'לסי ומנצ'סטר סיטי הזדרזו לציית ובעליהן מחקו הלוואות בסכומים כוללים של קרוב ל-700 מיליון ליש"ט. מנצ'סטר יונייטד תנסה גם היא להתגבר על החובות בעזרת הנפקת אג"חים לציבור. "הרעיון הוא שכדי להשתתף בתחרויות אסור לך לבזבז יותר מההכנסות שלך, אם למנצ'סטר יונייטד יש 300 מיליון והם מוציאים 400 מיליון - לא! ואם ליברפול מוציאים בשנה 60 מיליון לבנקים, זה הרבה כסף. קחו את המודל הגרמני. בגרמניה חובות פשוט לא מתקבלים. באנגליה כן. אנחנו רוצים להגן בכך על הביזנס. כי מי יקנה מועדון עם כל כך הרבה חובות?", הכריז פלאטיני.

נשאר לפלאטיני רק חבל דק אחד ללהטט עליו. בין הלויאליות שלו לבלאטר ותפקידו באירופה יש קונפליקט: בלאטר תומך ברעיון "6 פלוס 5" (6 שחקנים מקומיים ו-5 זרים בלבד בכל רגע נתון במשחקי כדורגל). והאיחוד האירופי, איתו לא מוכן הצרפתי להסתכסך, לא מוכן לשמוע על חוק מסוג זה, שמנוגד להנחות הייסוד שלו (חופש התנועה).

בלאטר ישרוד עוד קדנציה או שתיים בתפקיד שלו. מה שאומר שהכסא הבא של פלאטיני מחומם רק לכבודו. נשיא פיפ"א הבא, קבע כבר בלאטר, יהיה אירופי. מישל פלאטיני.