הריבית בישראל: איך היא נקבעת - וכיצד זה משפיע על הכיס שלנו?

בכל יום שני שלפני יום חמישי האחרון בכל חודש, המשק הישראלי נדרך. סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, מודיע על איזו רמה תעמוד בחודש הקרוב הריבית במשק המקומי, והאם זו יורדת או עולה.

לא סתם קיימת דריכות רבה בשוק ההון ובמשק בכללותו לקראת החלטת הריבית החודשית של בנק ישראל. גובה הריבית בארץ ובעולם משחק תפקיד מרכזי בהתנהגות שוקי ההון בעולם ובתפקוד הכלכלה הגלובלית. לכן, במדורים הקרובים נסביר מהי בכלל הריבית, וכיצד היא משפיעה על חיינו ובמיוחד על כיסנו.

מדוע צריך לקבוע ריבית:

אנשים, חברות עסקיות וממשלות צריכים לעתים ללוות כסף ממוסדות פיננסיים כמו בנקים. זה עובד גם הפוך, כלומר, אם, למשל, מצאנו את עצמכם במקרה עם יותר כסף ממה שאנחנו צריכים בהווה, אתם יכולים להלוות אותו לבנק (למשל, לסגור אותו בפק"מ), כדי לקבל סכום גדול יותר בעתיד. אפשר לעשות זאת גם על ידי מתן הלוואה למישהו, או על ידי קניית מניות.

בתמורה לוויתור על הכסף בהווה, המלווים (למשל, אתם, או הבנק) מצפים לקבל משאבים גדולים יותר בעתיד, באמצעות קבלת ריבית על ההלוואה שנתתם או דיבידנד ורווחי הון על המניות שרכשתם.

פעולות אלו - של לקיחת הלוואה או של רכישת מניות - מבוססות על שער הריבית במשק. שער הריבית הוא שער ההמרה בין משאבים בהווה לבין משאבים בעתיד. במילים אחרות, שער הריבית קובע כמה שקלים יקבל המלווה בעתיד עבור כל שקל שהוא נותן בהווה.

לדוגמה, אם שער הריבית במשק הישראלי הוא 1.25% (לשנה), מלווה שהעניק הלוואה של 100 שקלים למשך שנה אחת, צפוי לקבל בסוף אותה שנה 101.25 שקלים.

מהי ריבית:

הריבית היא מחיר השימוש בכסף. כפי שראינו בדוגמה לעיל, הלווה שלקח הלוואה של 100 שקלים היה צריך לשלם לאחר שנה 1.25 שקלים נוספים בגין השימוש שעשה בהלוואה.

לכן, גובה הריבית כולל מרכיב של פיצוי בגין שחיקת ערך הכסף, כדי שאותם 100 שקלים שנלקחו כהלוואה לא יישארו 100 שקלים בסוף השנה.

מי קובע את גובה הריבית:

בנק ישראל, בראשות הנגיד סטנלי פישר, הוא שקובע את רמת הריבית במשק הישראלי ומפרסם את החלטתו בכל חודש.

ההחלטה על גובה הריבית מתקבלת בבנק ישראל על בסיס כמה גורמים:

1. ציפיות האינפלציה.

אינפלציה היא תהליך של עליית מחירים במשק (למשל, כשדירה בת ארבעה חדרים או מסך פלזמה עולים יותר מבעבר). כשיש אינפלציה, הצרכן משלם יותר לאורך זמן כדי לרכוש אותם מוצרים ושירותים שהוא רגיל לצרוך.

כשבנק ישראל מעריך כי שיעור האינפלציה השנתי עומד להיות גבוה מציפיות הממשלה ומהערכותיו שלו, הוא משתמש בריבית בתור אמצעי לרסן את האינפלציה. איך זה פועל? ריבית גבוהה יותר יוצרת מעגל: יותר קשה לרכוש מוצרים ושירותים, ולכן הביקוש להם יורד, וכפועל יוצא - גם המחירים יורדים.

2. שער החליפין של השקל אל מול הדולר האמריקני.

בימים אלו, כשהשקל מתחזק אל מול הדולר, העלאת ריבית מחזקת אותו עוד יותר כי הריבית שנקבל עבור כל שקל שנשקיע במטבע המקומי תהיה גבוהה יותר.

3. מצב הכלכלה הגלובלית ושערי הריבית בעולם

במיוחד חשובה הריבית בארה"ב (על פערי הריביות בין ישראל לארה"ב - במדורים הבאים).

כיצד נוגע גובה הריבית לכיס שלנו:

הריבית שקובע בנק ישראל בכל חודש היא הבסיס לגובה ריביות אחרות שבהן נוקבים הבנקים המסחריים, שבהם אנו מנהלים את חשבונות העו"ש שלנו.

בישראל, וגם במדינות אחרות, קיימת "ריבית פריים" (Prime). ריבית הפריים היא הריבית הבסיסית שנקבעת על ידי בנק ישראל בהתאם לשיעור הריבית שנקבע בהחלטותיו החודשיות. ריבית הפריים תמיד גבוהה מהריבית שקובע בנק ישראל, ובשנים האחרונות התייצב הפער בין השתיים על 1.5%, מכאן שריבית הפריים הנוכחית במשק הישראלי היא 2.75%.

ריבית הפריים היא הריבית שממנה נגזרת הריבית בה הבנקים המסחריים מלווים ללקוחותיהם (דוגמת מתן אשראי או רכישת משכנתאות) או הריבית שאלו נותנים לנו על כסף שאנו מפקידים בפיקדונות למיניהם.

שאלות למדור: sfat-hashuk@globes.co.il