הצעת חוק אכיפה סביבתית שיזם המשרד להגנת הסביבה, עברה אמש (ב') בכנסת בקריאה ראשונה. הצעת החוק מבקשת להחיל סמכויות פיקוח של המשרד גם על המדינה ומוסדותיה, בעיקר בכל הנוגע לצה"ל ולגופי הביטחון (להם ייקבע נוהל אכיפה נפרד). כמו כן, מבקשת הצעת החוק להרחיב את סמכויות המפקחים של המשרד, ובין היתר לקנות להם סמכות להיכנס למקומות השייכים למוסדות המדינה, ליטול דוגמאות ולערוך מדידות, לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה סביבתית ולערוך חקירות.
במילים אחרות, לא יתאפשר יותר לבסיסים צבאיים ומוסדות ממשלתיים לחסום פקחים של המשרד מלהיכנס לשטחם, בטענה לסודיות או נימוקים אחרים. כעת יוכלו הפקחים להיכנס לכל מוסד באשר הוא, ולבחון את ההתנהלות שלו בפרמטרים סביבתיים. יהיה קל יותר ככה לאתר גופים שעוברים על חוקי ותקנות הסביבה ולהענישם, כדי לשמור על הסדר הסביבתי במדינה.
במסיבת עיתונאים שקיים היום (ג') המשרד להגנת הסביבה טען השר, גלעד ארדן, כי צה"ל כבר מתחיל לשתף פעולה וכבר החל לחבר את בסיסיו בצפון הארץ לתשתיות הביוב בתקציב כולל של 22 מיליון שקל.
הסנקציות במסגרת חוק "המזהם ישלם" יוחרפו לקנסות של 200 אלף שקל עד 2.4 מיליון שקל על גוף שיזהם את הים, ושל 50-800 אלף שקל על גוף שיעבור על התקנות בנושא טיפול בחומרים מסוכנים.
כדי לתקף את אמידת הקנסות יצורף לצוות המשרד מפקח כלכלי, שיהיה כלכלן מקצועי שיבצע חקירות של תביעות כדי לכמת את דרישת הקנס. "נבקש להטיל פי 4 מגובה הקנס על רווחים שחברות יפיקו בזכות אי השקעה בהפחתת הזיהום בפרויקטים בביצוען", אמר יצחק בן דוד, סמנכ"ל אכיפה במשרד להגנת הסביבה.
השר ארדן התחייב כי מעתה הליך האכיפה המנהלי ייארך לא יותר מ-4.5 חודשים, וכי אם החברה העבריינית לא תסדיר את עבריתה בתוך שלושה חודשים, הטיפול בה יעבור מייד להליך פלילי. הליך האכיפה הלילי לא יארך לדברי ארדן יותר מ-7.5 חודשים. בנושא הזה השמיע בן דוד דברי ביקורת על הפרקליטות, ולפיה היא מעכבת לעתים טיפול בכתבי אישום או נוהגת בהם באופן לא מידתי לקולה.
במשרד מודים כי נושא התובעים החיצוניים המטפלים בתביעות נגד גופים עבריינים מהווה "גיבת היסטורית", כדברי היועצת המשפטית של המשרד, דלית דרור, אולם מבטיחים שעם שכירת חמישה תובעים חדשים ועד לשבוע הבא יקודם הטיפול בתיקים והסחבת, במסגרתה כ-15 תיקים חדשים עדיין לא טופלו וכ-40 מתעכבים, תצטצמצם משמעותית. למרות זאת במשרד טוענים כי הטיפול ביותר מ-70% מהתיקים שהתנהלו במשרד כבר הסתיים
"חקיקת חוק אכיפה סביבתית שמשרדי מוביל הוא חלק ממדיניות כוללת של המשרד להגנת הסביבה לגלות אפס סובלנות כלפי מזהמים", אמר השר להגנת הסביבה גלעד ארדן. "לדאבוני, אנו נתקלים לא אחת במקרים בהם גופים שונים של המדינה מתחמקים מקבלת אחריות על הזיהום שהם יוצרים, ולא מאפשרים למפקחי המשרד לעשות עבודתם נאמנה. אין גורם במדינה שעומד מעל לחוק, בטח בכל הקשור בשמירה על הסביבה של כולנו. לכן, אני רואה חשיבות רבה בסיום הליך החקיקה של חוק חשוב זה, שמסדיר את סמכויות מפקחי המשרד ומאפשר להם לבקר גם את פעילות המדינה ומוסדותיה", ציין ארדן.
לדבריו, בכל הנוגע לגופים ביטחוניים כמו הצבא, מפעלים ביטחוניים, המשטרה ושאר גופים בעלי אופי פעילות מבצעי ומודיעיני רגיש - פעילות האכיפה תתבצע לפי נוהל שייקבע, ושיסדיר את האכיפה כלפי גופים אלה. זאת, תוך התחשבות במאפייני פעילותם המיוחדים ובצורך לשמור על אבטחת מידע.
ברקע הדברים העובדה שב-1991 החלה לפעול במשרד להגנת הסביבה "המשטרה הירוקה". תפקידה הוא אכיפת חוקים, תקנות וצווים בנושא איכות הסביבה בישראל. כל זאת יחד עם גוף אוכף נוסף במשרד להגנת הסביבה שהוא "אגף ים וחופים", האמון על פיקוח ואכיפה של החוקים למניעת זיהום הים והחופים.
עובדי גופים אלה הם עובדי המשרד להגנת הסביבה, אשר השר להגנת הסביבה הסמיך אותם בסמכויות פיקוח ואכיפה לפי החוקים השונים. כאמור, למפקחים עובדי המשרד להגנת הסביבה סמכויות לפי מספר רב של חוקים, כאשר סוג הסמכויות ומהותן משתנה מחוק לחוק. הצעת חוק אכיפה סביבתית נועד לרכז את סמכויות הפיקוח והאכיפה תחת חוק אחד, תוך הרחבת הסמכויות הקיימות של מפקחי המשרד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
