"הכלכלה הגלובלית לא תקבל חברות שמחמירות בעיית האקלים"

‎לפני שבועיים הוגשה לבית המשפט המחוזי בת"א בקשה לאישור תובענה ייצוגית ב-4.2 מיליארד שקל כנגד סלקום ופלאפון. הטענה הייתה שהן לא מבטחות עצמן מפני אפשרות של גרימת נזקים בריאותיים לציבור בגין קרינה סלולארית, ובכך הן מפרות את חובתן כלפי לקוחותיהן. הרציונל הוא שאם מחקרים יוכיחו בעתיד שקרינה סלולארית גורמת לסרטן או לנזק בריאותי מהותי אחר, שתי החברות יהיו צפויות לגל של תביעות בסכומי עתק. אם הן לא מבטחות עצמן בנושא הסיכונים הסביבתיים שלהן, לא יהיה להן איך לשלם לתובעים. זה מה שמטריד את התובעים.

זו רק דוגמה אחת לאופן שבו אי ניהול סיכונים סביבתיים יכול לפגוע בביצועיה הכספיים של חברה עסקית. משקיעי סלקום בוודאי לא היו רוצים לראות את החברה נפרדת בשנים הקרובות ממיליארדי שקלים רק בגלל שהיא רוצה לחסוך מעצמה היום תשלום ביטוח של מאות מיליוני שקלים.

‏היום כבר אין ויכוח על כך שמפגעים סביבתיים (זיהומי אוויר, מים, קרקע, קרינה, רעש, ריח, חשיפה לחומרים מסוכנים, פסולות וכיו"ב) מהווים גורם סיכון עסקי מהמרכזיים שיש. ברשימת עשרת הסיכונים העסקיים הכלליים לשנת 2009, המתפרסמת כל שנה על ידי ארנסט אנד יאנג העולמית, ניתן למצוא את נושא ההחמרה ברגולציה סביבתית במקום הרביעי, קפיצה של חמישה מקומות מהמקום השמיני בשנת 2008.

בשנים האחרונות הבינו מוסדות פיננסיים בעולם כי על מנת להבטיח עצמם מפני הפסדים עליהם לאמץ מתודולוגיות של ניהול סיכונים סביבתיים כחלק מהמדיניות הכללית של ניהול סיכוני האשראי, סיכוני הביטוח או סיכוני ההשקעות. וכך, "נושא הדיווח על סיכונים סביבתיים כסיכונים פיננסיים הוסדר תחת התארגנות בינלאומית בשם Carbon Disclosure Project‏ (CDP), ארגון בינלאומי לא למטרות רווח, שהוקם בשנת 2000", אומרת נגה לבציון-נדן, מנכ"לית ‏Greeneye‏, נציגת ה-‏CDP‏ בישראל.

לדבריה, "בארגון חברים 534 משקיעים מוסדיים מכל רחבי העולם, המנהלים נכסים בסך 64 טריליון דולר. במסגרת חברותם בארגון, המשקיעים דורשים מהחברות דיווח על פליטות גזי החממה כתוצאה מפעילותן, ועל הסיכונים הפיננסיים הנגזרים מטיפולן בתחום זה. כיום, כ-2,500 מהחברות הגדולות בעולם מדווחות במסגרת ה-‏CDP‏ למשקיעים המוסדיים שחתמו על דרישת הדיווח", מציינת לבציון-נדן.

הארגון, שמציין כבר עשור לקיומו, מנסה כעת לעשות גם את צעדיו הראשונים במדינת ה'סמוך' וה'יהיה בסדר', ישראל. לחברת טבע הארגון פונה כבר שלוש שנים ברציפות בבקשה שתשיב על השאלונים שלו, ונתקל בסירוב. כעת יפנה הארגון לא רק אל טבע, אלא כפי שדיווחנו אתמול, לרשימה של 25 חברות ישראליות המופיעות במדד ה-FTSE All World. כעת יבקש מכל רשימת החברות לדווח על הסיכונים הסביבתיים שלהן.

נכסים בגודל התמ"ג העולמי

במסגרת כנס "סביבה 2020" שיתקיים מחר (ג'), בשיתוף "גלובס", יציג פול דיקנסון, הוגה ומנהל ה-CDP, לציבור המשקיעים הישראלים את הרעיון שבבסיס הארגון. בראיון ל"גלובס", הוא מסביר על השיטה, ושולח אזהרה מרומזת לכיוון טבע.

מה ה-CDP מאפשר למשקיעים לעשות?

דיקנסון: "המשקיעים מצרפים את שמם לבקשת המידע שה-CDP מפנה לחברות. בגלל שאנחנו משקיעים בנכסים בהיקף של 64 טריליון דולר, בדומה לגודל התמ"ג העולמי, חברות גדולות ברחבי העולם משיבות על השאלונים המפורטים שלנו. המשקיעים עושים בנתונים הללו שימוש כדי להבין מי מהחברות צפויות להרוויח מהעולם החדש שסוחר באופן הולך וגובר בפליטות גזי החממה, ומי מהן הולכות לספוג קנסות כבדים בגלל התנהלות לא אחראית".

למה ה-CDP בוחן רק את נושא פליטות גזי החממה של החברות ולא פרמטרים סביבתיים חשובים כמו גרימת זיהום לאוויר, לקרקע ולמקורות המים?

"הסיבה לכך היא שבעיית הזיהומים היא לוקלית, ודורשת טיפול בהתאם, בעוד שנושא שינוי האקלים הוא גלובלי. הכלכלה הגלובלית לא יכולה לקבל חברות שמחמירות את בעיית האקלים".

מה היתרונות עבור החברות שמדווחות ל-CDP?

"עצם העובדה שהחברות נדרשות לבדוק פרמטרים שונים בהתנהלות הסביבתית שלהן, גורמת להן להיות מודעות לאופן ההתנהלות ומעצם כך גם לנהל אותה טוב יותר. ברגע שהם מנהלות טוב יותר את ההתנהלות הסביבתית שלהן הן למעשה מפחיתות גם את הסיכונים הפיננסיים שלהן, כי סיכונים סביבתיים כרוכים היום בסנקציות כלכליות מהותיות. זה למעשה מאפשר להן לחזק את מעמדן מול המשקיעים".

* איך אתם יכולים לדעת שהדיווחים אמינים?

"חלק הולך וגדל של החברות המדווחות מזמינות ביקורת של גוף חיצוני בלתי תלוי שיאשר את הממצאים שהן מעבירות לנו. החברות גם מבינות שאם לא ידווחו לנו אמת, וזה הרי יתגלה במוקדם או במאוחר, המשקיעים יצביעו ברגליים. חוסר אמינות הוא חוסר אמינות. בכל נושא. זה יכול מאוד להרתיע את המשקיעים, והחברות מבינות את זה".

* מניסיונך, כמה זמן ייקח לחברות הישראליות לאמץ את נוהג הדיווח ל-CDP?

"ישראל היא מדינה מאוד מתקדמת מבחינה טכנולוגית, עם יכולת טובה לזהות הזדמנויות גלובליות. אני מעריך שהתאגידים והמשקיעים המקומיים המובילים יאמצו מהר מאוד את פרקטיקת הדיווח ל-CDP".

* איך אתם משכנעים חברות לדווח ולהשיב על השאלונים שלכם?

"בגלל שאנחנו מייצגים את מרבית בעלי המניות הגדולים בעולם של החברות הגדולות, יש לנו עליהן השפעה רבה, והן מרגישות מחויבות לדווח באמצעות השאלונים שלנו. אני מאוד מודאג מחברות שמתעלמות מכמות כל כך משמעותית מהמשקיעים שלהן".

* יש לך הסבר לכך שחברת טבע מסרבת כבר שלוש שנים למלא את שאלוני ה-CDP?

"אני לא יכול להסביר את זה, אבל זה בהחלט מדאיג שהיא מתעלמת ככה ממשקיעים כל כך מהותיים שלה, ומעלה סימני שאלה". מחברת טבע נמסר בתגובה, כי "החברה לא מדווחת לאף גורם בינלאומי אם כי יש לה מחויבות גדולה לנושא. בדוח האחריות החברתית שטבע הכינה היא מתייחסת לכך כולל נתונים בנושאי איכות הסביבה.

החברות הישראליות במדד ה-FTSE All World שנדרשות לדווח

אפריקה ישראל, אלווריון, בנק הפועלים, בנק לאומי, בזק, רבוע כחול, סלקום, כלל ביטוח, דלק רכב, קבוצת דלק, דסק"ש, אלביט הדמיה, גיוון אימג'ינג, אי.די.בי, כי"ל, חברה לישראל, כור, מכתשים אגן, מגדל, נייס, אסם, פרטנר, פז, פריגו, וטבע.