"גישה סביבתית חדשה בניהול משק המים בישראל תביא לחיסכון של מאות מיליוני מ"ק מים בשנה למשק המים, להקטנת הצורך בהתפלה בהיקף של מאות מיליוני מ"ק ולחיסכון של 2 מיליארד שקל למשק בשנה". כך קובע מסמך מדיניות חדש של קואליציית ארגונים סביבתיים. המסמך מתפרסם בדיוק שבוע לפני שעומד להתפרסם דו"ח ועדה החקירה הממלכתית לניהול משק המים בראשות פרופ' דן ביין.
המלצות המסמך יוגשו לשר התשתיות, עוזי לנדאו, מתוך כוונה להטמיע אותן בתוכנית האב הלאומית למשק המים, אותה מגבשת רשות המים, וכן "בתקווה כי ההמלצות יקבלו ביטוי בחקיקה שתאפשר את הגברת מעורבות החברה האזרחית בניהול משק המים", מציינים בקואליציה.
קואליציית ארגוני הסביבה הוקמה מתוך חשש למצבו ולעתידו של משק המים בארץ וחברים בה שמונה ארגוני סביבה: החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין, צלול, ידידי כדור הארץ מזה"ת, מגמה ירוקה, אל"ס, חיים וסביבה ושומרה. את המסמך ערכו עבור ארגוני הסביבה הכלכלנים הסביבתיים גדי רוזנטל (מנכ"ל כיוון, חברה לייעוץ כלכלי-סביבתי) ורמי ארז (ממכון פרת העוסק בתכנון אסטרטגי וייעוץ ארגוני).
להגביר את השפעת הציבור
המסמך מציע מדיניות מים סביבתית אלטרנטיבית לשנת היעד 2030, הכוללת בין היתר שינויים במבנה רשות המים, הקמת מועצת מים ציבורית, היקפי צריכה והיקפי התפלה נמוכים באופן משמעותי מאלה המופיעים בתחזיות רשות המים לעשרות השנים הבאות, תוספת משמעותית של כמות המים המושבת לנחלים ולטבע, הפחתה בצריכה הביתית, הקטנה משמעותית בהיקף ההתפלה ונושאים נוספים.
בנושא מבנה ניהול משק המים בישראל, מציעה הקואליציה להרחיב את הרכבה של מועצת רשות המים ולהוסיף לה ייצוג של גופים סביבתיים וחברתיים, כנציגי ציבור. "מהלך זה נחוץ כדי להגביר את השפעת הציבור על קבלת ההחלטות במשק המים", אומרים בקואליציה.
עוד מוצע, כי במקום מועצת המים, אשר לטענת הקואליציה התיקון בחוק משנת 2006 רוקן אותה מתוכן ומיכולת השפעה, תוקם מועצה ציבורית למשק המים, שתהיה גוף סטטוטורי, אשר סמכויותיו ותפקידיו יוגדרו בחוק. "המועצה הציבורית תעסוק במדיניות ארוכת טווח לניהול משק מים בר-קיימא, ובהגברת השקיפות והמעורבות הציבורית בתהליכי קבלת ההחלטות", מציינים חברי הקואליציה. בנוסף מציעים חברי הקואליציה, כי המועצה הציבורית לא תהיה מעורבת בניהול השוטף.
מהמסמך עולה, כי צריכת המים הצפויה ב-2030 (שפירים וקולחים) על פי הגישה הקיימת אמורה להיות 3,025 מלמ"ק. "באם תאומץ הגישה הסביבתית, הצריכה תעמוד על 2,660 מלמ"ק בלבד, כלומר יהיה הפרש של 365 מלמ"ק בשנה", טוענים בקואליציה.
בנושא הצריכה הביתית (פרטית, ציבורית, גינון, דלף ואיבודים) ממליצה הקואליציה לאמץ יעד של 83 מ"ק לנפש לשנה וזאת במקום יעד של 115 מ"ק לנפש בשנה כפי שמתכננת רשות המים, הצמצום יביא לחיסכון של 330 מלמ"ק בצריכה הביתית ב-2030.
בנושא השבת מים לטבע ולנחלים מציעה הקואליציה, כי לאור מצבם העגום של הנחלים ובתי הגידול הלחים, ולאור הפיגור הגדול בהשבת המים אליהם, יקבל נושא זה עדיפות גבוהה הרבה יותר. הצעת הקואליציה היא להקצות לנחלים ולבתי הגידול הלחים כמות של 180 מלמ"ק לשנה נטו, במקום 50 מלמ"ק, כפי שמתכננת רשות מים. הקצאה זו מיועדת לשמר ולשקם את הנחלים ובתי הגידול הלחים תוך התבססות על מי מקור טבעיים, בכמות באיכות ובמשטר זרימה הדומים לאלה שהיו בעבר. מעיינות תפוסים ישוחררו ובמקומות שבהם השאיבה הביאה לדלדול ולייבוש מעיינות, יופסקו הקידוחים.
לצמצם ההתפלה
באשר להתפלה, בניגוד לתוכניות העתידיות של רשות המים לפיתוח מתקני התפלה בהיקף של 1,120 מלמ"ק בשנת 2030, הקואליציה מציעה להסתפק בכמות של 720 מלמ"ק (התפלה וייבוא), הפרש של 400 מלמ"ק בשנה. "התכנון יעשה בראייה סביבתית תוך שימור מרבי של משאב הקרקע, צמצום פליטות גזי חממה והמענות מפגיעה בסביבה הימית", טוענים בקואליציה.
עוד עולה מהדו"ח, כי צריכת המים הצפויה בשנת 2030, שפירים וקולחים ביחד, אמורה להיות, על פי הגישה הקיימת, 3025 מלמ"ק, ואילו על פי הגישה הסביבתית של הקואלציה הסביבתית, 2660 מלמ"ק, כלומר הפרש של 365 מלמ"ק לשנה.
לדעת הקואליציה, נושא מניעת זיהום מקורות מים ושיקום מקורות מים מזוהמים צריך להיות אחד מהנדבכים המרכזיים של ממשלת ישראל לטיפול במשבר המים בטווח הקצר וכאמצעי מדיניות עקרי לטווח הארוך.
"על שר הבריאות לעדכן לאלתר את תקנות איכות מי השתייה, ולהתאימן לתקנים המקובלים בעולם המערבי. בנוסף, יש להגביר את ניטור המזהמים במאגרי מי התהום לצורך ההגנה על בריאות הציבור בהתאם להמלצות ועדת עדין משנת 2007", טוענים בקואליציה. וכן, "יש להקים פרקליטות ייעודית לנושאי הסביבה, כדוגמת פרקליטות מיסוי וכלכלה וכן בית דין מיוחד לנושאי סביבה", הם אומרים.
בנושא תאגידי מים וביוב, ממליצה הקואליציה לתקן את חוק תאגידי מים וביוב, להגביל את כמות התאגידים המוקמים; לבטל את השלב השני בחוק כך שלא תתאפשר הפרטה מלאה של משק המים והביוב העירוני.
הקואליציה ממליצה להגביר את שיתוף הפעולה הבינלאומי לטיפול ושיקום במקורות הזיהום באקוויפר ההר ובנהר הירדן, לצורך שמירה על מקורות המים המשותפים והרגישים לזיהום. עוד מוצע להקים ועדה לגישור מים, שייעודה פתרון סכסוכים אותם לא ניתן לפתור במסגרות קיימות.
כורח השעה
לדברי קואליציית ארגוני הסביבה, "המים, יותר אולי מכל משאב אחר, משפיעים ומעצבים את איכות חיינו: הם הכרחיים לקיומנו, הם הגורם המרכזי ליצירת מערכות אקולוגיות טבעיות עשירות וייחודיות בנחלים ובבתי הגידול הלחים והם גורם מרכזי בעיצוב נוף הארץ.
"אחרי עשרות שנים של פיתוח התיישבות משגשגת ומפעלי מים גדולים, אשר הביאו לשאיבות יתר אדירות ממדים מהמאגרים הטבעיים, נותרו המערכות הטבעיות, ובראשם הנחלים, פגועים והרוסים. המים בנחלי הארץ, אשר רק לפני עשרות שנים שפעו ושימשו בית גידול עשיר לחי ולצומח ומקום לשלווה ובילוי לאדם, נתפסו ובתוכם הוזרם ביוב.
בתי הגידול הלחים כמעט ונעלמו לחלוטין, ים המלח הולך וגווע, הכנרת הולכת ומתייבשת... משבר המים החמור הפוקד את ישראל, מעמיד בסכנה מוחשית את מקורות המים הטבעיים. היעדר חזון סביבתי הוא מהגורמים המרכזיים שהביאו אותנו למצב בו נמצא משק המים כיום ולכן גיבוש חזון, ממנו תיגזר מדיניות ארוכת טווח ותכנית פעולה, הוא כורח השעה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
