מי רוצה לנפץ את הבועה בבורסה?

1. הבנקאי מזהיר

המונולוג הבא לא מומלץ למשקיע שרוצה לישון טוב בלילה. הדובר: בנקאי באחד הבנקים הגדולים, אדם עם ניסיון של שנים רבות בשוק ההון.

"לא בכדי סטנלי פישר מעלה את הריבית. יש עודף כסף ובבורסה מתפתחת בועה של נכסים הוניים. בשוק החוב, המצב הרבה יותר חמור, ההפסד של המשקיעים ודאי והתשואות אינן משקפות דבר. החוב הקונצרני מונפק ברמות תשואה לא סבירות ומי שקונה יפסיד", הוא אומר.

"מה עם מנהלי ההשקעות?" שאלנו. "האם האנשים החכמים שמנהלים את הכסף שלנו בקרנות הנאמנות וקופות הגמל (וגובים דמי ניהול שמנים ומנופחים) לא רואים מה שאתה רואה?"

הבנקאי גיחך. "מנהלי השקעות מסתכלים ימינה ושמאלה לראות מה העמיתים שלהם עושים, הם מפחדים לטעות. הם לא מסוגלים להסתכל למשקיעים בעיניים ולהגיד להם את האמת: "זה הזמן להוריד את רמת הסיכון ולשבת על מזומן".

2. מנהל ההשקעות מוטרד

הלכנו לשאול מנהל השקעות. אדם שקול ומנוסה האחראי לניהול כמה עשרות מיליארדים. ואלו הדברים שיש לו להגיד: "הריבית אפסית, ולכן אין היום חלופה למניות. האם נוח לי עם זה? הבטן שלי ממש לא מרגישה טוב. מה יקרה? בטווח הקצר כנראה השוק ימשיך לעלות.

בטווח הארוך, ייפתחו תשואות האג"ח ואחר כך המניות יסבלו". למי שאינו מצוי בז'רגון של שוק ההון, נתרגם לעברית. במונח "תשואות האג"ח ייפתחו" הכוונה היא שהמחירים של אגרות החוב יירדו ולכן מי שקונה עכשיו צפוי להפסיד.

3. המומחה שותק

הבורסה בשיא והחגיגה בעיצומה. מחירי המניות חזרו לרמתם ערב המשבר והאג"ח הקונצרניות מטפסות. כולם חוגגים, אבל זו חגיגה של שוטים. בשוקי ההון יש כלל אצבע: כשהריבית עולה, המניות יורדות. זה עניין כמעט מתמטי, כשהריבית עולה גם התשואה על הנכסים חסרי הסיכון עולה ונוצרת חלופה למניות. בשלב הבא, המשקיע במניות יגיד, מדוע להשקיע בנכס מסוכן כמניה אם אפשר לקבל תשואה נאה באג"ח ובסיכון נמוך יותר? אולי ייקח זמן, אבל בסוף יתחילו הירידות.

מתי זה יקרה? אין לנו מושג אבל זה יקרה. בנק ישראל מטפטף לאט לאט את העלאת הריבית, ומתישהו זה יתחיל להשפיע על מחירי המניות. כשזה יקרה, יבואו כל מנהלי ההשקעות, היועצים והמומחים ויסבירו לנו שהכתובת היתה על הקיר, שהסיכון היה מופרז, שהמשקיעים לא נזהרו.

ואיפה הם עכשיו, כל המומחים? למה הם לא מזהירים את הציבור? מדוע לא נשמע קולם והם אינם צועקים "משוגעים, צאו מהשוק". נראה שכולם נסעו לנופש "הכל כלול" באנטליה.

ועכשיו ברצינות. לאף אחד אין אינטרס לעצור את החגיגה. לא למנהלי קרנות הנאמנות המקבלים את כספי הציבור, לא לבנקים החותכים עמלות מכל פעולה שהלקוח מבצע, לא למנהלי החברות היכולים להנפיק חוב ובזול וגם לא למדינת ישראל, המקטינה כך את עלויות גיוס החוב שלה.

4. רמת הסיכון עולה

העליות עמעמו לחלוטין את תחושת הסיכון. אם חשבנו שמי שנכווה ברותחין ייזהר בצוננים, טעינו. בואו ונביט על קופות הגמל (והמצב בביטוחי מנהלים וקרנות הפנסיה לא שונה מהותית): שיעור המניות ותעודות הסל המנייתיות בתיק הנכסים עלה בפברואר (נתוני מארס טרם התפרסמו) ל-24% בהשוואה ל-21% בספטמבר.

שיעור ההשקעות ללא בטוחה מספקת או בדירוג נמוך מ-BBB עלה מ-5% ל-6.5%. כך ששיעור נכסי הסיכון בתיק הגיע לשיעור של יותר מ-30%. זהו נתון דומה ליולי 2008, ערב המפולת. אלו, אגב, נתונים ממוצעים, בפועל הסיכון גבוה יותר - 11 מתוך 16 הקופות הגדולות המנהלות יותר ממיליארד שקל מדווחות על שיעור נכסי סיכון של יותר מ-32% וחלקן מתקרב ל-40%.

ומה עושים מנהלי ההשקעות של קופות הגמל, אלו שמנהלים את כספינו בתבונה ובשום שכל? כמובן, את הדבר המתבקש וההגיוני, מגדילים את הסיכון. כאילו לא היה משבר מעולם.

5. המכה תגיע מהאג"ח

הכסף הגדול באמת, 60% מהתיק של קופות הגמל, מושקע באג"ח ממשלתיות(28.4%) ובאג"ח קונצרניות (31.2%). משם תגיע המכה האמיתית, לא מהמניות, אלא משוק האג"ח ה"סולידי".

התשואות היום נמוכות מאוד, תולדה של הריבית הנמוכה. כשפישר ימשיך להעלות את הריבית, תשואות האג"ח הממשלתיות יגיבו ויעלו, ואחריהן יגיע תורן של תשואות האג"ח הקונצרניות. וכשעקום התשואות יזוז, הוא ידרוס תחתיו את המשקיעים ואת החוסכים.