דר' אסף כהן, סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת, הוא הציר המרכזי שמוביל מהלך הפחתת תעריפי הקישוריות. כהן היה גם האיש שהוביל את הפחתת תעריפי הקישוריות ב-2005-2008, ולכן התעריפים כיום עומדים על 25.1 אג' לדקה לפני מע"מ. אתמול (ג') כהן המליץ על הפחתה בתעריפי הקישוריות ל-4.14 אג' בלבד - שיקוף של עלות פלוס רווח סביר.
משמעות ההחלטה: בשנתיים האחרונות שילם הציבור סכומים של מיליארדי שקלים לחברות הסלולר, בחסות משרד התקשורת. מצער שלא היתה הפחתה מתמשכת ב-2009, אבל עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא.
למה חיכיתם עד עכשיו?
"לא חיכינו. זה תהליך שלוקח הרבה זמן, מרגע כתיבת הבקשה ובחירת חברת ייעוץ, ועד סיום תהליך העבודה של החברה עצמה. זה לא שישבנו בחיבוק ידיים".
אבל ידעתם שההסדר האחרון נגמר במארס 2008?
"ידענו, אבל גם ידענו שבינואר 2009 יש ירידה של עוד 5% בגלל המעבר לחיוב על פי שנייה. ובאמת במהלך של 2009 בעצם התחלנו להיערך לעבודה הזו. היא לוקחת זמן".
למה החלטתם על הפחתה בקישוריות במכה אחת, בניגוד ל-2005-2008, אז הפחתתם בהדרגה כל שנה?
"הכי טוב להגיע מיד למחיר העלות. למעשה צריך הנמקות טובות בשביל להפחית בהדרגה. החשש הוא שאם מפחיתים במכה אחת, יציבות החברות יכולה להיפגע ולהשפיע בצורה מהותית על השירות למנויים. בדקתי את תוצאות המהלך הראשון, זה שהחברות עמדו בו. הן אמנם הרוויחו פחות, אבל זה לא גרם למשבר. בחנו את ההשלכות של הורדה במכה אחת וגילינו באופן יחסי שהחברות ערוכות יותר כעת. הרווחיות שלהן גדולה יותר, ולכן אנחנו לא חושבים שיש הצדקות להפחית תעריפים בהדרגה".
אבל קבעתם ירידה נוספת - ל-2.57 אג' ב-2014?
"ההפחתה שנעשתה עד כה הוכיחה שאנחנו מודעים לכך שהעלות היא 4.14 אג'. לא ראינו סיבה למה לא לרדת ישר למחיר עלות. בשנים הקרובות החברות צפויות לעבור התייעלות ולכן העלות אמורה להמשיך לרדת. כיום היא עומדת על 4.14 אג', וזה לא נכון לגבות עכשיו רק 2.57 אג'. אנחנו משנים את התעריף כל שנה בהתאם לירידת העלות."
לא רחוק מהאפס
הושפעתם מההפחתה באיחוד האירופי?
"באיחוד ברור לכולם שיש בעיה בשיחות הנכנסות ושצריך להוריד אותן לרמת עלות. זה דבר מאוד חשוב. ככה האיחוד האירופי רואה את זה וככה גם אנחנו רואים את זה. בשנים האחרונות רגולטורים שונים הורידו שם את דמי הקישוריות, אבל בקצב שלא נראה לאיחוד האירופאי מספק. לאחרונה הם בנו או בדקו מחדש את השיטות, ועכשיו הם ממליצים על שיטת תמחור יותר דרסטית, ושוקלים אם ליישם אותה. המטרה שלהם היא לעבור לבדיקת עלויות טהורה, שהעלות שלה מאוד נמוכה. NERA בחרה לא ללכת בשיטה הזאת, אלא בשיטה המקובלת עד היום. משום שהעלויות בארץ נמוכות מבאירופה ומשום שאנחנו מקבלים מחירים נמוכים בשיטה הקיימת, לא חשבנו שצריך ליישם את השיטה החדשה שהאירופים מנסים ליישם עכשיו".
למה לא את הקישוריות להפחית עד אפס?
"בקישוריות אפס תמיד יש מרוויחים ומפסידים. צריך תנועה סימטרית לחלוטין בין כולם ולהניח שיש עלויות. ברגע שהעלות יותר מאפס אבל אני קובע קישוריות אפס, יהיו כאלה שירוויחו מההחלטה הזאת וכאלה שיפסידו. וזה לאו דווקא גדולים מרווחים וקטנים מפסידים. לכן, כשמגיעים לרמת עלויות נמוכה כמו שאנחנו שוקלים לעשות עכשיו, אין הבדל גדול בין זה לבין אפס. חוץ מזה, קשה לכפות על חברה לתת שירות חינם כשברור שהוא עולה כסף, גם אם מדובר על מונופול".
החברות טוענות שביקשו לשתף אותן בתהליך. לא היה מקום לשת"פ הדוק יותר?
"גם ב-2004 עלו טענות דומות של החברות, ואנחנו נוהגים היום גם שנהגנו אז. צריך לבדוק אם זה מונופול, אם להתערב ואיך, וגם מהי בכלל העלות. לדעתנו, הכי יעיל לשים את הדברים על השולחן ולשמוע מה יש לחברות לומר על כל הדברים האלה, ואכן כך נהגנו".
"יותר ידברו מהנייח"
המרוויחים הגדולים יהיו חברות הטלפוניה הנייחת?
"כיום נקבע מחיר גבוה לשיחה מטלפון נייח לסלולרי. פער המחירים לא מצדיק את זה שאתה תסתכל בזיכרון, תבדוק מה המספר ותרים את הנייח. זו טרחה. אבל אם המחירים מנייח לנייד יירדו בצורה משמעותית, ייתכן שיותר אנשים מהבית ידברו מקו נייח. השיקולים באיזה טלפון להשתמש לא יושפעו מעיוותי מחיר. לגבי תחליפים בכלל בין נייח לנייד, אנחנו יודעים שככל שהזמן חולף יותר אנשים, ובעיקר צעירים, מוותרים על הנייח. עם זאת, ייתכן שהסיבה היא שיש לכולם אינטרנט, אז יכול להיות שחלקם ילכו על שירות VOB (טלפוניה אינטרנטית). יהיה מעניין לראות מה קורה ומה בדיוק יהיו ההשפעות בשוק. גם לגדולים ממני קשה לחזות".
האם ישנה רווחיות עודפת אצל החברות הישראליות בהשוואה לחברות בעולם?
"רצינו לבדוק מה קרה לרווחיות החברות בין 2004-2009 כדי להחליט אם להפחית במכה אחת או בהדרגה. בהשוואה לאירופה וצפון אמריקה שיעורי הרווחיות של חברות הסלולר גבוהה יחסית. לא עשינו עבודה מהסוג שמנסה לבדוק מה זה רווחיות עודפת או לא עודפת. אנחנו מראים שהרווחיות היום גבוהה מאוד בסטנדרטים בינלאומיים, הרבה יותר מאשר ב-2004. לכן הפחתה במכה אחת אפשרית, ואין חשש שיציבות חברות הסלולר למשל תיפגע".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.