הצטרפות מדינת ישראל לארגון OECD האיצה את רשות המסים לקדם תוכנית לגביית מסים מישראלים המחזיקים בכספים בחשבונות בלתי מדווחים בבנקים בחו"ל. פוטנציאל הגבייה הוא עצום, אך קיימים מכשולים שונים בדרך להצלחת התוכנית. לפי ההערכות, ישראלים מחזיקים כספים בחו"ל בהיקף מאות מיליארדי שקלים. במקרים רבים, רשות המסים בישראל לא יודעת על הכספים המוחזקים בחשבונות בנק בחו"ל, בעיקר במקלטי מס ובמדינות השומרות באדיקות על סודיות בנקאית. אותם ישראלים, אשר אינם מדווחים על הכנסותיהם, סבורים כי לא ניתן יהיה לחשוף אותם, ולכן אין להם כל תמריץ לדווח לרשויות על הכנסותיהם.
התוכנית של רשות המסים כוללת שני צעדים מרכזיים: הראשון, הוא מבצע "גילוי מרצון" מיוחד, ובו תינתן אפשרות להגיע ולדווח על הכספים בתמורה לאי-העמדה לדין פלילי. הצעד השני, והמעניין יותר, הוא חתימה על הסכמים להעברת מידע עם מקלטי מס שונים, במטרה שהאחרונים יעבירו מידע על הישראלים הפועלים באמצעותם.
גילוי מרצון - עבר והווה
רשות המסים מאפשרת כיום לפנות אליה בהליך המכונה "גילוי מרצון". המטרה היא לעודד נישומים, עוסקים, יחידים ובעלי תפקידים בתאגידים, לרבות מייצגים שעברו עבירות על חוקי המסים, לתקן את דיווחיהם ולדווח נתוני אמת.
מדובר בהליך גילוי וולנטרי של כספים שלא דווחו כדין לרשויות המס. בתמורה לגילוי המידע, הנישום זוכה ליחס סלחני מרשות המסים, ובמיוחד לאי-העמדה לדין פלילי.
רשות המסים הגיעה למסקנה כי כדאי לשדרג את ההליך הקיים כדי לעודד ולהגיע לרשויות ולדווח על החשבונות הסודיים. בהתאם לתוכנית החדשה לגילוי מרצון, בנוסף לאי-העמדה לדין, רשות המסים מעניקה לנישומים הקלות בשיעור הריבית וההצמדה על הרווחים שהופקו בחשבונות האלה.
חנינת מס
עושה רושם שהליך הגילוי מרצון של רשות המסים, גם בגירסתו החדשה, אינו אטרקטיבי ואינו מעודד דיווח. נישום שהגיש בקשה לגילוי מרצון ישלם מס מלא על הכנסותיו בהתאם לדו"חות החדשים שהוא מגיש בעקבות ההליך. מדובר בעיקרון במס בשיעור 20%.
אני סבור שכדאי לקדם חקיקה מיוחדת לחנינת מס, אשר במסגרתה ייקבע בהוראת שעה כי מי שידווח על הכנסותיו מחו"ל יהיה כפוף לשיעור מס אטרקטיבי של 5% בלבד. תוכנית כזו תעודד דיווח על הכנסות בחו"ל ותזרים כסף רב לקופת המדינה. הכספים שיתקבלו מתוכנית החנינה יוכלו לממן את הקדמת הפחתת המסים המתוכננת על חברות ויחידים.
ניתן ללמוד מהניסיון של מדינות שונות שאימצו תוכניות לחנינת מס. כך, לדוגמה, תוכנית החנינה של ממשלת איטליה למעלימי מס הצליחה לאתר כ-95 מיליארד יורו שהוחבאו במקלטי מס בחו"ל. איטליה נחשבת כמובילה אירופית בתכניות חנינת מס, הודות לתנאים הנדיבים שהיא הציעה למעלימי המס ובראשם אנונימיות. באיטליה הטילו על המעלימים מס חד-פעמי של 5% - שיעור קטן יחסית לנהוג באירופה - שהניב לאוצר האיטלקי סכום של 5 מיליארד יורו. אגב, ארגון ה-OECD תומך בתוכניות לחנינת מס.
חשיפת חשבונות זרים
החלק המעניין ביותר בתוכנית החדשה של רשות המסים הוא הניסיון לחתום על הסכמים עם מקלטי מס להעברת מידע, בהתאם למודל מיוחד של ה-OECD. מדובר במקלטי מס ידועים, כמו איי הבתולה הבריטיים, ברמודה, בהאמס ועוד.
מנגנוני החלפת מידע בין מדינות בנושאי מס מעוגנים בדרך-כלל באמנות למניעת כפל מס, והם מאפשרים החלפת מידע אודות נישומים, בין היתר כדי למנוע השתמטות ממס או הימנעות ממס. רשות המסים אינה מעוניינת בחתימה על אמנות מס עם אותם מקלטי מס, אלא רק בהסכמים להעברת מידע.
הבעיה של רשות המסים היא לשכנע את אותם מקלטי מס לחתום על הסכמים עם מדינת ישראל. אין זה סביר כי מקלטי המס ימהרו לחתום איתנו על ההסכמים. למעשה, גם אם הסכמים כאלה ייחתמו - מידע רב עשוי שלא להגיע לישראל, שכן אין לאותם מקלטי מס כל אינטרס להעביר את המידע מסיבות שונות, כמו אובדן הכנסות ממסים, עלויות מינהלתיות וכד'.
מה עושים?
נכון להיום, רשות המסים בישראל מוגבלת במידע שהיא יכולה להשיג ביחס לכספים המוחזקים על-ידי ישראלים בחשבונות בנק בחו"ל. מצב זה עשוי להשתנות בקרוב, לאור ההצטרפות של מדינת ישראל לארגון ה-OECD, וכדאי להיערך לכך.
במטרה למנוע את החשיפה לדין הפלילי, וכן על מנת להקטין את התשלום לאוצר המדינה, יש לפנות לרשות המסים באמצעות עורך דין מומחה במסים. בדרך זאת ניתן לנטרל את החשש מפני העמדה לדין, ובמקרים מסוימים ניתן גם להגיע להסדרים מיטיבים ביחס לחבות המס במישור האזרחי, כולל הפחתת ריבית, הצמדה וקנסות.
היתרון בפנייה לרשות המסים במסגרת הליך לגילוי מרצון הוא באפשרות להלבין את הכספים ולאפשר שימוש חוקי בהם בישראל ובכל מקום אחר בעולם.
כתבות
ני"ע
