ד"ר דפנה פפר, מרצה בתוכנית MBA במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה.
רק לפני חודש וחצי עסקנו באינטנסיביות בשיאים החדשים שנשברו בבורסה בת"א. במקביל עסקנו גם בגאות שפקדה חלק משוקי המערב ואת ההתאוששות במדדי הוול סטריט. תוך זמן קצר התהפכו השווקים מאופוריה לדפרסיה.
המשבר האירופי מתמקד בשלב זה במדינות בעלות משק קטן בהיקפו כמו יוון, אירלנד ופורטוגל - זאת בהנחה שספרד תצא בכוחות עצמה מבעיותיה. כאשר המשקים המרכזים בגוש האירו גרמניה וצרפת מציגים חוזק אפשר להעריך שתוך זמן לא רב גוש האירו ירד מהכותרות. על הנזק מדינות הגוש יתגברו כיוון שכל עוד איחוד הגוש הינו ערך עליון, הנזק הכלכלי מוגבל יחסית.
המעבר המהיר לפסימיות בשווקים גרם לפרשנים לצאת בכותרות צרכניות על: פירוק והתמוטטות גוש האירו, סוף העולם הפיננסי קרב ובא. ממש "התחזיות" לפיהם 1929 (השפל הכלכלי בארה"ב בוול סטריט) עומד אוטוטו בפתח.
אותם כלכלנים שכחו שיפן שרדה למעלה מעשור במיתון וחוסר יציבות פוליטית, שהעולם עבר משברים קשים והצליח לעמוד בהם. נכון שהמשבר הנוכחי חמור שכן הוא כולל בעיות חדשות יחסית בנוף המשברים כמו: מינוף פיננסי חריג, ניסיון לפיתרון באמצעות שימוש בנזילות כספית אינסופית. צרפו לכך את החששות של סין עלולה להיכנס לבעיות והנה לנו "תפריט" להיסטריה.
רק שבסין יש שלטון שמפקח על המתרחש ואי אפשר להתעלם מכך. תמוה שבמצב כלכלי קשה מתעלמים מרבית הפרשנים מסימני התאוששות שהחלו להופיע בכלכלה האמריקאית. מיותר גם להתעלם מסימני המנהיגות שמתחילים להוכיח המנהיגים האירופאים. גם אם סימנים אלה נתונים בקרב פרשנים במחלוקת עדיין המנהיגות היא צעד שמלמד על שינוי התחלתי חיובי.
הנבואה ניתנה לשוטים
הירידות במדדי המניות בארץ ובעולם החזירו את מדד המעו"ף לרמתו מתחילת 2010. מדובר בירידה חדה ומהירה תוך זמן קצר. כמובן שאי אפשר לבדל את הבורסה בת"א מאחיותיה ברחבי העולם. ברור שאם הזעזועים בעולם ימשכו פרק זמן ארוך ההשפעה על מדדי ת"א תהיה שלילית.
מתעוררת השאלה האם הירידה הנוכחית היא בסיס אפשרי לעלייה מחודשת או לתיקון טכני שישנה מגמה בטווח הקצר. הנבואה ניתנה לשוטים שכן איש אינו יכול לתזמן את הבסיסים לירידות או לעליות במניות. על בסיס טכני קשה כרגע לדבר שכן גם התחזיות הטכניות סובלות כיום מחולשה בסיסית של נטייה מוגזמת לכיוון פסימי כפי שהיה להזכירנו בעת הגאות עד תחילת חודש אפריל.
בהנחה שעונת הזעזועים באירופה ובכלכלות המערב הולכת לרדת בהדרגה, ירידה של כ-15% מהשיאים שנקבעו באפריל מתחילה להוות בסיס לאיסוף אפשרי של מניות בתחומים כמו: צריכה, מזון, תרופות, כימיקאלים, תקשורת וסוללרי ( כי"ל, סופרסל, שטראוס עלית, טבע, קטרפילר מייסיס ונוספות).
מדובר בבסיס לאיסוף הדרגתי ומתמשך במטרה לבנות תיק השקעות סביר מתוך אמונה שתתחיל ההתאוששות. כדאי לזכור שסוף העולם הפיננסי משמעותו גם סוף העולם הכלכלי המתוקן אותו אנו מכירים עד היום.
כדאי לזכור שכלכלות כיפן, דרום קוריאה, ברזיל ונוספות שרדו משברים כלכליים חמורים ושרדו חלקם עברו במהירות יחסית לצמיחה. מדינות נוספות עברו "שנים מבוזבזות" של "כלכלה אבודה" ושרדו. המשבר באירופה עשוי לדעוך בהדרגה שכן אנו חוזים בשתי תופעות חשובות המעודדות שינוי חיובי: מנהיגות פוליטית כלכלית שמחליטה סוף סוף לנקוט עמדה, שימוש אגרסיבי בנזילות מוניטארית במטרה "להטביע" את הצרות.
השימוש המוניטארי בארה"ב החל לחלחל בכלכלה האמריקאית ומצא את ביטויו במדדי הוול סטריט שעלו בשיעור ניכר עד לפני שבועיים. כמובן שסימני ההתאוששות בארה"ב לא ישפיעו על הפרשנים אשר מנבאים כיום את התמוטטות גוש האירו כיוון שפסימיות יתר היא תופעה מוכרת היטב בקרב פרשנים בדיוק כמו אופטימיות יתר.
כדאי לשקול בזמן שכולם אחוזי תזזית ופחד להתחיל לפעול הפוך מהכלל. אמרתי שאין יכולת תזמון לשינויי מגמה ואולם חשיבה שונה מהכלל היא דבר מבורך למשקיע שקול.
נראה שבמספר לא מועט של מניות נוצרת הזדמנות רכישה ובתנאי שהזדמנות תעשה במנות קצובות ולא בהתלהבות יתר. עדיין נדרשת זהירות ומעקב אחר המתרחש אך אפשר להשתחרר מתחושת העדר והפאניקה שאופפת את שוקי המניות.
ד"ר דפנה פפר, מרצה בתוכנית MBA במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.