פתאום מתגעגעים למדינת רווחה

ימים יפים עוברים על המעסיקים הגדולים במשק. מאז אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה את הצעתו של עמיר פרץ להעלות את שכר המינימום, מנגינות יוצאות מפיהם. פואטיקה ממש. דיברנו השבוע עם בעלי מפעלים, מנהלים בכירים וראשי ארגונים כלכליים.

הם מודים בכנות שזוג צעיר לא יכול להתקיים בכבוד ברמות השכר הנמוכות בארץ, הם מדברים על השקעה בחינוך, על סבסוד מעונות יום ועל שיפור התחבורה הציבורית. אפילו על דיור ציבורי הם מדברים כעת, במיוחד אחרי שסטנלי פישר האריך השבוע את המסע המפרך לרכישת דירה בארץ הקודש. הם תומכים בהכל, חוץ מהעלאת שכר המינימום. "מס הכנסה שלילי" זה הבון-טון היום.

כי למה לשלם יותר אם המדינה יכולה לעשות זאת מכיסה.

אותם מעסיקים שהטיפו במשך שנים לצמצום הוצאות הממשלה, להקטנת התלות בקצבאות ולהפחתת רמות המיסוי, מדברים כעת על המחויבות של המדינה לאזרחיה. אלה אותם מעסיקים שלא פצו פה כשמדינת הרווחה הלכה ונעלמה, התחלפה במדינה של עמותות, של גאידמקים. אותם מעסיקים מדברים עכשיו בשפה אחרת - לעזאזל היד הנעלמה, ביי-ביי אמריקה, Viva La France.

זה כמובן לא מסתדר עם העובדה שרק לפני שבוע פנה אל ראש הממשלה נציגם הבכיר של המעסיקים, שרגא ברוש, והפציר בו לא לעצור את מתווה הפחתת המסים במשק. המתווה הזה, אגב, זכה לביקורת מצד ארגון ה-OECD, שסבור כי רמת המס בישראל כבר הגיעה ליעד סביר - כמו במערב אירופה הנערצת לפתע. הפחתת מס נוספת פירושה פחות תקציבים לחינוך ולרווחה - אותם תקציבים שהמעסיקים מבקשים לנתב עכשיו כחלופה להעלאת שכר המינימום. מבולבלים? גם אנחנו.

גם משרד האוצר מבולבל בימים אלה. במשך שנתיים הוא מונע את הרחבת מס ההכנסה השלילי כדי לאלץ את הכנסת לאשר את הרחבתה של תוכנית ויסקונסין, למרות שברור היה שבמתכונתה היא לא תעבור. והנה, אם רק יגבר מעט הלחץ, באוצר צפויים פתאום להתיר את הקשר המוזר בין התוכניות. בכלל מוזר כיצד אותו משרד שמנסה לצמצם בכל מחיר את שיעור מקבלי הקצבאות בישראל, דוגל במודל שיצמיד ל-30% מהעובדים במשק קצבה מיוחדת. האוצר, שמתגאה בחוסר התערבותו בשוק, שמגמגם כשמדברים על שכר המנהלים, מתנדב בלהיטות לשלוח את היד לכיס כדי שהמעסיקים לא יצטרכו חלילה להעלות את המינימום אל המינימום הראוי.

מס הכנסה שלילי הוא קצבה לכל דבר. מצד אחד היא מעודדת מובטלים לצאת לעבוד, ומצד שני מעניקה תמריץ שלילי לאלה שכבר עובדים בשכר מינימום. הם יהיו תלויים בקצבה, והמוטיבציה שלהם לדרוש שכר גבוה יותר תיפגע.

גם למעסיקים לא תהיה מוטיבציה לשלם יותר, ומספרם הגבוה ממילא של מקבלי שכר המינימום בישראל רק ילך ויגדל. מס הכנסה שלילי לא רק מנציח את מודל הקצבאות, הוא גם מנציח ואף מעצים את המגמה שמחלקת את שוק העבודה לשניים: אדונים בשכר גבוה, ומשרתים בשכר משפיל.

האוצר למען האכיפה

"הפעילות העיקרית בה נדרש למקד את מאמצי הממשלה בהקשר לשכר מינימום היא אכיפת החוק הקיים, קרי מניעת התופעה שבה מועסקים מקבלים שכר הנמוך מזה המגיע להם על פי החוק" - כך כתבו במשרד האוצר בערר שהגישו לממשלה נגד העלאת שכר המינימום. כלומר במקום להתרכז בהעלאת השכר צריך קודם לאכוף את השכר הקיים, שממילא לא נאכף במקומות עבודה רבים.

"בהתאם לכך", הוסיפו באוצר, "הממשלה תגברה באופן משמעותי את היקף כוח האדם באגף להסדרה ואכיפת חוקי עבודה במשרד התמ"ת, ופועלת לשיפור וייעול הפיקוח על עבודה מתוך מטרה לאכוף את שכר המינימום הקיים בצורה אפקטיבית".

אתם הבנתם את זה? הממשלה פועלת, הממשלה מתגברת, הממשלה אוכפת. לא תשמעו מילה על כך שבמשרד התמ"ת ירקו דם כדי להגדיל את מספר פקחי העבודה שלהם מ-19 בלבד, ל-100 בסך הכל. וגם את זה השיגו בתמ"ת רק אחרי שהתקבל התנאי של האוצר, לפיו רוב הפקחים החדשים יהיו סטודנטים.

חלילה לא עובדי מדינה. את מה שבמשרד האוצר לא רצו שתשמעו, חשף השבוע בכיר לשעבר באוצר, יורם גבאי: "כל חוקי העבודה בישראל בקושי נאכפים, משום שהמדיניות האסטרטגית של האוצר, שאני הייתי חלק ממנו, היתה לתת פחות או יותר לשוק לפעול לבד, ובשוליים לאכוף. זה משגה גדול מאוד, ישנן נורמות פסולות בישראל בנושאים האלה". במשרד האוצר אמרו בתגובה כי ההאשמות של גבאי מופרכות. אפשר היה לחוש שנעלבו שם ברחוב קפלן בירושלים.

מילא אחד משלנו תוקע סכין בגב, אבל ככה להגיד את האמת בפנים? לא יפה.