"רק שלוש מדינות בעולם המערבי אימצו את המודל ה'דו-ראשי' (TWIN PEAKS) לפיקוח על מוסדות פיננסים. הניסיון הקיים לגבי המודל הזה מוגבל יחסית, ולכן אימוצו כרוך בסיכון גדול יותר". כך אומר פרופ' אבי בן בסט, בתגובה להצעת החוק של ח''כ פאינה קירשנבאום ("ישראל ביתנו") בסוגיית שינוי מבנה הרגולציה בשוק ההון.
קירשנבאום מציעה לבטל את אגף הפיקוח על שוק ההון במשרד האוצר, ולאמץ את המודל "הדו-ראשי", שלפיו הפיקוח על שוק ההון יעשה על בסיס פונקציונאלי: רשות אחת תעסוק ביציבות במוסדות הפיננסית (בנק ישראל, לפי קירשנבאום), והשנייה תהיה מופקדת על הגנת הצרכן (הרשות לניירות ערך).
בן בסט, מבכירי המאקרו-כלכלנים בארץ ולשעבר מנכ"ל משרד האוצר, חיבר את המחקר המקיף ביותר סביב סוגיית מבנה הפיקוח הרצוי על שוק ההון הישראלי. לדבריו, שני הנושאים המרכזיים ביותר בכל הנוגע לשינוי מבנה הרגולציה הם איחוד רשויות הפיקוח, ושהאיחוד יעשה מחוץ למוסדות שבהם ממוקמות כיום רשויות הפיקוח. "קרי, מחוץ למשרד האוצר ומחוץ לבנק ישראל. כלומר יוקם גוף חדש ועצמאי - בכל הפרמטרים של עצמאות" מסביר בן בסט בשיחה עם "גלובס".
אנחנו לא הולנד
הדוגמה הבולטת למודל של איחוד רשויות תחת גוף אחד היא ה-FSA הבריטית, אשר אומץ כבר על ידי 30 מדינות. "מדינה קטנה כמו ישראל - עדיף שתתבסס על ניסיון רחב יותר של 30 מדינות, ולא על המודל הדו-ראשי שרק שלוש מדינות אימצו - הולנד, אירלנד ואוסטרליה", אומר בן בסט, שתומך במבנה ה-FSA.
בן בסט מדגיש כי אימוץ המודל הדו-ראשי לא ייצור מבנה דומה לזה הקיים בהולנד ובאירלנד, שכן רשות פיקוח אחת מבין השתיים אכן ממוקמת בבנק המרכזי, אך הבנקים המרכזיים של המדינות הללו אינם עוסקים יותר בניהול המדיניות המוניטארית (תפקידו של הבנק המרכז האירופי - א.פ). שתי המדינות הללו חברות באיחוד האירופי, ולמעשה הבנקים המרכזיים בהן נהפכו רשויות פיקוח. זאת, בניגוד למצב בישראל, שבו בנק ישראל הוא זה שמנהל את המדיניות המוניטארית (קובע את גובה הריבית במשק), ואם עליו גם לפקח על שוק ההון, הוא ימצא בניגוד עניינים.
הרגולציה על שוק ההון לפי בן בסט
גוף הפיקוח יהיה חדש ועצמאי
מודל איחוד הרשויות אומץ ב-30 מדינות, ולכן כרוך בפחות סיכון
הניסיון הקיים לגבי המודל ה"דו-ראשי" מוגבל יחסית - ולכן אימוצו כרוך בסיכון גדול יותר
ב-2 מ-3 מדינות שבהן אומץ המודל ה"דו-ראשי" הבנק המרכזי אינו מנהל מדיניות מוניטארית
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.