האוצר והתמ"ת: רשת ביטחון להשקעת מוסדיים בהון סיכון

משרד האוצר ומשרד התמ''ת בוחנים פרישת רשת ביטחון במאות מיליוני שקלים לגופים מוסדיים שישקיעו בקרנות הון סיכון ישראליות - כך נודע ל"גלובס". המהלך נעשה כדי לקדם את תעשיית ההיי-טק המקומית באמצעות הפיכתה להשקעה מבחינת הגופים המוסדיים.

בשנים האחרונות נפקדו הגופים המוסדיים הישראליים משוק קרנות ההון סיכון הישראליות, באופן שלדברי יוזמי המהלך מהווה כשל שוק. כעת באוצר מתכוונים לפתור זאת באמצעות יצירת מנגנון השתתפות של המדינה בהפסדים מהשקעה בקרנות ההון סיכון, שיהווה רשת ביטחון ליצירת השקעות בתחום ההייטק. במקרה של תשואות חיוביות - ילך כל הרווח לגופים המוסדיים.

"מדובר על סכום דרמטי, אך לבטח לא ניקח את 100% של הסיכון", הבהיר היום גורם המעורב ביוזמה. "הרשת תתקיים מהיום הראשון ועד סוף חיי הקרן. המטרה היא לחדש את הדיאלוג בין עולם ההון סיכון לבין העולם המוסדי". ככל הידוע יוזמי המהלך כבר שוחחו בנושא עם כמה מהגורמים המוסדיים, שהביעו עניין בהמשך המהלך במטרה להגיע לתוצאות אופרטיביות.

השקעה אפסית

על פי הנתונים, פחות מ-5% מהכסף המושקע בקרנות הון סיכון הישראליות הוא כסף ישראלי. כ-95% הוא כסף זר שמגיע ברובו המכריע מגופים מוסדיים אמריקנים. המוסדיים הישראלים, המנהלים יחדיו מאות מיליארדי שקלים, לא מהווים גורם במימון קרנות ההשקעה בהון סיכון בישראל ולמעשה רק שברירי אחוז (כ-0.2% - כמיליארד וחצי שקל) מסך הנכסים שהם מנהלים מגיע לקרנות אלו. זאת אף שתעשיות אלו קיימות בשוק כבר כ-20 שנה.

קרנות הון סיכון מגייסות כמיליארד דולר בשנה (כ-3.5-4 מיליארד שקל), אך בשנתיים האחרונות, בעקבות המשבר הכלכלי החמור, חלה ירידה חדה בהשקעות, בעיקר עקב התכווצותם של הגופים המוסדיים האמריקנים. על-פי ההערכות הפסימיות, כספי קרנות הון סיכון נחתכו בחצי.

הצוות שבוחן את הנושא, בראשות מנכ''ל משרד האוצר, חיים שני, איש היי-טק בעצמו, סבור כי הירידה הזו תשפיע על כל התעשיית ההיי-טק הישראלית וכי ההישענות של תעשיית הידע בכסף זר מוגזמת וחושפת את הקטר המרכזי של המשק הישראלי לסיכון גדול ומיותר.

הסיבות לניתוק בין תעשיית ההון סיכון לבין עולם המוסדי הן רבות: סיכון גדול לירידה בערך ההשקעה בטווח הקצר, דבר שאינו מתאים למוסדיים לנוכח "מלחמת התשואות" החודשית; ניסיון עבר - משבר בועת ההיי-טק השאיר טעם מר בקרב המוסדיים; היעדר תמריץ להשקעה מסוג זה ותשואה שלא מפצה על הסיכון.

בצוות מודאגים מהעובדה שגופים ישראליים אינם נכנסים לוואקום שנוצר הם הפסקת משקיע זר. "לא ייתכן כי כספי הפנסיה של אזרחי ישראל ילכו להשקעות של קרקע באסיה עוד לפני שהקבלן קיבל בכלל רשות לבנייה, ולא יגיעו להיי-טק הישראלי", הסביר אותו גורם בכיר.