אומריקס משיבה לתביעת המדינה: "נוקטת עמדה צבועה"

חברת התרופות אומריקס ביופרמצבטיקה מישראל, החברות הקשורות אליה בארה"ב ובבלגיה ורוברט טאוב, מייסדה של אומריקס ומי ששימש כיו"ר וכמנכ"ל שלה, הגישו היום (ב') כתבי הגנה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בתגובה לתביעה בסך כחצי מיליארד שקל שהגישה המדינה נגד החברה ונגד טאוב באופן אישי, בטענה כי גזלו את זכויות המדינה בתכשיר הדבק הביולוגי למניעת דימומים (קרישה).

הנתבעים דוחים את טענות המדינה כי התכשיר לעידוד ריפוי מהיר בניתוח או פציעה, הומצא על-ידי עובד המדינה, פרופ' אוריאל מרטינוביץ' מהמרכז הרפואי שיבא בתל-השומר ולכן הזכויות עליו שייכות לה. באמצעות באמצעות משה בלטר, אהוד גוט, לימור סובול ורענן בר זוהר ממשרד בלטר גוט אלוני ושות', מכחישה אומריקס בכתב ההגנה את טענות המדינה, כי מוצר הדבק הביולוגי שלה מבוססים על רעיונותיו החדשניים של פרופ' מרטינוביץ'.

"רשויות הפטנטים באירופה ובארצות-הברית (כמו גם במדינות נוספות) קבעו כבר לפני למעלה מעשור שהרעיונות אותן המדינה מייחסת למרטינוביץ, אינם חדשניים ואינם אמצאתיים, אלא כלולים כבר בפטנטים קודמים", נטען בכתב ההגנה של אומריקס. עוד טוענת החברה כי "מרטינוביץ עצמו אישר את הקביעה הזו של רשויות הפטנטים, בתצהיר עליו חתם ושבו נאמר שאין לו תרומה כלשהי לפטנטים". בנוסף, טוענת אומריקס כי "לו המדינה הייתה מבצעת בדיקה יסודית של העובדות, בטרם נחפזה להגיש תביעת סרק בסכום דמיוני, הייתה מגלה כי בהתאם לקביעות רשויות הפטנטים באירופה ובארה"ב, האמצאה כשירת הפטנט הנה אך ורק בנוגע לתהליך הייצור הייחודי של הדבק הביולוגי של אומריקס, שהומצא ופותח בלעדית על ידי חברת אוקטפארמה ולא על ידי מרטינוביץ'".

כמו כן, מערערת אומריקס בכתב ההגנה על סכום הפיצוי שמבקשת המדינה. לדבריה, "לסכום התביעה אין כל בסיס והוא נובע רק מהעובדה שהמדינה פטורה מתשלום אגרת משפט". רוברט טאוב, מייסדה של אומריקס, באמצעות עוה"ד יונתן אגמון והגר ראב"ד ממשרד סורוקר אגמון ושות', דוחה אף הוא את טענות המדינה ביחס לזכויות על התכשיר הרפואי.

בדומה לטענות אומריקס טוען גם טאוב כי "לפרופ' מרטינוביץ' לא היו יד ורגל בהליך הפיתוח של תכשיר הדבק הביולוגי והוא רק ביצע בעבור אומריקס ואוקטהפארמה ניסויים שונים בדבק". לטענת טאוב, "שירותי הייעוץ והניסויים שערך מרטינוביץ' לא נעשו בעת שירותו כעובד מדינה ולא נבעו מעבודתו בשיבא". עוד נטען בכתב ההגנה שהגיש טאוב כי "בעשור האחרון הצהירה המדינה שהיא מוותרת על זכויות באמצעות של עובדיה מלפני שנת 2000 ולפיכך, בכל מקרה, הזכויות בתכשיר אינן שייכות לה". לדברי טאוב, "המדינה נוקטת עמדה צבועה בבואה לדרוש מאומריקס ומטאוב פיצוי, מכיוון שגם אם היתה נעשית פנייה אל המדינה להקציב כספים למחקר ופיתוח של המוצר, היא הייתה מזניחה את הפרויקט ולא מגיעה לעולם לשלב הייצור המסחרי, כפי שנהגה בעבר".

בנוסף, טוען טאוב, כי תביעת המדינה אינו מגלה עילת תביעה אישית נגדו. "המדינה מבקשת לייחס לטאוב אחריות הנובעת מפעולות שביצע עבור אומריקס ובשמה בהיותו אורגן של החברה, אך מסך ההתאגדות המפריד בין טאוב לבין אומריקס אוסר ייחוסם של מעשיה של החברה לטאוב", טוען המנהל לשעבר בכתב הגנתו.

התביעה בסך חצי מיליארד שקל נגד אומריקס וטאוב הוגשה על ידי מדינת ישראל בדצמבר 2009, בטענה שגזלו את זכויות המדינה בתכשיר הדבק הביולוגי. אומריקס נמכרה לפני כשנה לקונצרן "ג'ונסון אנד ג'ונסון" תמורת 438 מיליון דולר אך המדינה לא צירפה את ג'ונסון אנד ג'ונסון כנתבעת.