1. קשה להגדיר את סדרת הגמר בין הסלטיקס ללייקרס כאירוע שהיה בו כדורסל איכותי. משחק מספר 6 למשל, שהחל כ"משחק האליפות" של הסלטיקס, נגמר ב-22 הפרש ללייקרס (89-67) והסתיים פחות או יותר ברבע השני; כל ששת המשחקים בסדרה לא הגיעו למצב של הכרעה בפוזשן אחרון או אפילו קרוב לזה; ובמהלך כל הסדרה נדירים המקרים שבהם עבר היתרון מקבוצה לקבוצה תוך כדי משחק.
גם כאן היינו עדים לתופעה שבה שתי קבוצות משקיעות הרבה יותר אנרגיה בנטרול היריב. כמות הנקודות שהלייקרס קלעו בסדרה הזאת נפלה ב-14% ביחס למה שהשיגו עד עכשיו בפלייאוף (ירדו מ-105 ל-91), והסלטיקס נפלו בכמעט 10% (מ-96 ל-88). מהסיבות האלו בדיוק אפשר להבין את הלך הרוח "הירוד" אצל פרשני הכדורסל בארה"ב שסיקרו את הסדרה הזאת.
אז האם זו היתה סדרה גרועה? בסופו של דבר הציבור הוא זה שקובע. ודווקא אחת מסדרות הגמר "הכי חלשות מבחינת כדורסל" הפכו לאירוע הכי מסעיר מבחינת ה-NBA מזה עשור. משחקים 3-4-5 היו השבוע שלוש התוכניות הכי נצפות בארה"ב, עם קרוב ל-20 מיליון צופים בממוצע. העובדה שקבוצות לא הצליחו לייצר מומנטום בין משחקים גרמה אמנם לכך שהכדורסל היה חלש יחסית, אבל בנתה בהדרגה את המתח לקראת משחק שביעי.
את העובדה שהסדרה הגיעה למשחק 7 ומכריע אסור לקחת כמובן מאליו. ב-16 השנים האחרונות רק פעם אחת הגיעה סדרת הגמר למשחק שביעי (ב-2005 בין סן אנטוניו לדטרויט). "תתכוננו למשחק מספר 7. זה הדבר היחיד שהלייקרס והסלטיקס יכולים לעשות עבור אוהדי הכדורסל כדי להשכיח את הפלייאוף הזה", סיכם מיץ' לורנס מה"ניו יורק דיילי ניוז" את איכות הכדורסל שהוצגה עד עכשיו.
2. נראה שככל שעובר הזמן נעלמים איי השנאה האחרונים לקובי בראיינט. אפשר לראות את זה דווקא בסדרת הגמר הנוכחית שבה קובי מתקשה לתת הופעות יוצאות דופן. קחו אפילו את משחק 6 אתמול - קובי סיים משחק סולידי יחסית במונחים שלו עם 26 נקודות, 11 ריבאונדים ו-3 אסיסטים, ובמונחים של תרומה לניצחון היו לפחות 3 פרמטרים אחרים משמעותיים יותר ממנו. אבל עדיין, כשב"לוס אנג'לס טיימס" העמידו את השאלה מה היה הגורם החשוב ביותר לניצחון, לא היו ספקות - 33% מהאנשים טענו שקובי הוא האקס-פקטור.
וזה במשחק בו פאו גאסול נתן משחק עצום שהתקרב לטריפל-דאבל (17 נקודות, 13 ריב', 9 אסיסטים ו-3 חסימות), ואפילו הגנת הלייקרס שעצרה את הסלטיקס על 67 נקודות (הנתון השני הכי נמוך לסדרת גמר אחרי שיוטה נעצה בידי הבולס על 57 נקודות ב-1998) ניתנה כתשובה אפשרית; או הספסל של הלייקרס שעד הרבע השלישי עמד על 24-0 מול הספסל של הסלטיקס.
כמה הקונצנזוס סביב בראיינט הוא גדול, אפשר לראות גם מהכבוד שהוא מקבל מהשחקנים בליגה: ה"ספורטס אילוסטרייטד" ביקש מכלל השחקנים בליגה לבחור את השחקן שהיו נותנים לו לקחת את הזריקה האחרונה במשחק. 76% בחרו בבראיינט. הבחירה השנייה ברשימה היה צ'ונסי בילאפס עם 3%.
בראיינט יעמוד הלילה בפני האפשרות לזכות באליפות חמישית בקריירה. והוא עוד לא בן 32.
3. כמה הייפ יש סביב משחק מספר 7 אפשר לראות לפי מחירי הכרטיסים שכבר החלו לעלות בשוק האינטרנט: כבר היום מוצעים כרטיסים למכירה ב"סטייפלס סנטר" במחירים שמגיעים עד ל-13.5 אלף דולר לכרטיס בודד.
אבל מי שיכול לרשום את הבונוס הכספי הגדול ביותר מזכייה באליפות הוא דווקא מאמן הלייקרס, פיל ג'קסון. בעוד שה-NBA לא מתירה לקבוצות להעניק לשחקנים בונוסים עבור הישגים (לצורך פיקוח על תקרת השכר), על מאמנים אין כל הגבלה. ג'קסון, שמרוויח העונה 12 מיליון דולר (המאמן היקר בליגה), מחזיק לפי ה-ESPN בחוזהו סעיף שמבטיח לו בונוס של 2 מיליון דולר עבור זכייה העונה באליפות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
