רוני חזקיהו, המפקח על הבנקים בבנק ישראל, קורא לבנקים לרסן את הוצאות השכר של העובדים, מזהיר כי המשבר הכלכלי הגלובלי טרם הסתיים ובמקביל מתריע מפני התפתחות בועת נדל"ן במשק, תוך שהוא מדגיש כי בנק ישראל ינקוט בצעדים כדי למנוע התנפחות בועה זו.
בסקירת המפקח על הבנקים לשנת 2009, שנערכה היום (ג') במשרדי בנק ישראל בירושלים, דיבר חזקיהו על היציבות במערכת הבנקאית והשיפור ברווחיהם בשנת 2009, אולם הדגיש כי עליהם "לחתור להגברת היעילות התפעולית באמצעות חקירת פונקציית ההוצאה וצמצום ההוצאות התפעוליות". במילים אחרות, חזקיהו מאותת לבנקים כי עליהם לצמצם בהוצאות השכר של העובדים.
"המערכת הבנקאית צריכה להתייעל", אמר חזקיהו, תוך שהוא מציג את יחס היעילות של הבנקים בישראל לעומת מדינות אחרות בעולם. יחס היעילות של הבנקים בישראל עומד על 1.54%, לעומת 1.66% בעולם ו-1.73% בארה"ב. בהתייחסו ליציבות הבנקים הזכיר חזקיהו, בין היתר, את יחס המינוף (הון עצמי לסך הנכסים), כאשר בפרמטר זה נמצאים הבנקים בישראל במקום טוב יותר יחסית לעולם. יחס המינוף בישראל עומד על כ-6.5%, גבוה מהממוצע העולמי וממדינות כגון נורבגיה, אנגליה, קנדה וסין.
אך לצד המילים החמות על המערכת הבנקאית, חזקיהו הזהיר כי אין להיכנס לשאננות שכן המשבר הכלכלי העולמי טרם הסתיים ובהמשך עלולים לצוץ קשיים נוספים.
"המשבר הגלובלי עדיין לא נגמר", אמר חזקיהו. "פעם זה בארה"ב ופעם זה באירופה. אנו רואים בעיות בנושא הריאלי וההפתעות עוד יכולות להגיע; המערכת הבנקאית צריכה להיערך לכך. יש גם סיכונים המתפתחים במשק הישראלי ואנו מצפים שהמערכת הבנקאית תמשיך לשמור על זהירות בכל הקשור ללקיחת סיכונים בשנה הקרובה ובשנים לאחר מכן".
החשש הנדל"ני: חדלות פירעון אצל חלק מנוטלי המשכנתאות
הנושא המעניין ביותר בכנס של הפיקוח על הבנקים היה, איך לא, שוק הנדל"ן הרותח, או ליתר דיוק שוק המשכנתאות עליו אמון בנק ישראל. לאחר עלייה של 21% במחירי הדירות בשנה האחרונה (וזינוק של יותר מ-40% מאז החל גל העליות הגדול באמצע 2007), אשר לוותה בגידול חד של 52% בהיקף המשכנתאות במחצית הראשונה של השנה, חזקיהו חושש כי עם העלאות הריבית הנוספות הצפויות בהמשך, יגדל גובה ההחזר החודשי של משקי הבית על המשכנתאות שנטלו והדבר ייצור אצל חלקם "קושי להמשיך ולפרוע את ההלוואות כסדרם", כדבריו.
חזקיהו דיבר על מדיניות "מאקרו-יציבותית", כלומר חיזוק המערכת הפיננסית לקראת משברים עתידיים. הוא הזכיר את המשבר בארה"ב, שם נכנסו המוסדות הפיננסיים כגופים בריאים אך נקלעו במהלך המשבר לפשיטות רגל. מעניין לראות כי הדוגמה ליישום שנבחרה על ידי חזקיהו בהקשר זה הינה שוק הדיור בישראל.
"ראינו ביקושים עצומים לצד היצע מאוד מוגבל, וכל זה נפל על ריבית מאוד נמוכה", אמר חזקיהו. "ירידת הריבית הביאה לגידול בהלוואות. זה הביא לעליית מחירי הדירות. במצב שבו ניקלע לבעיה במשק, הדבר יכול להשפיע על המערכת הפיננסית וזה יחמיר את הבעיה במשק. זה בדיוק הדבר שאנו רוצים למנוע ולכן אנו לא יכולים להישאר אדישים לנושא הזה. אנו רוצים לפעול לפני שתתפתח בועה".
בבנק ישראל מציינים כי אחד המנועים העיקריים לעליית מחירי הדירות הוא הגידול ברכישת דירות להשקעה. בדו"ח הפיקוח על הבנקים לשנת 2009 נכתב, כי משקלם של השכירים ממעמד הביניים בקרב משקיעי הנדל"ן עלה והגיע ל-61% במחצית הראשונה של 2009. השכר החציוני בקבוצה זו עמד על כ-11 אלף שקל ברוטו.
"אנשים היום לוקחים מינוף גבוה"
נתוני בנק ישראל מסבירים את חששות הבנק וממחישים את הגידול בנטל החוב של נוטלי המשכנתאות. כך, למשל, גובה ההחזר החודשי של המשכנתא ביחס לשכר הממוצע במשק זינק מ-23.4% בשנת 2004 ל-26% ברבעון הראשון של 2010. גובה ההחזר החודשי הממוצע של משכנתא בישראל עלתה מ-1,641 שקל בשנת 2004 ל-2,164 שקל ברבעון הראשון של 2010.
מ-2007 זינק גובה ההחזר החודשי בכמעט 16%, למרות הירידה בריבית בתקופה זו. במילים פשוטות: העלייה החדה במחירי הדירות ובהיקפי נטילת המשכנתאות הגבירה את הסיכון של משקי הבית.
נתון מעניין נוסף הנמצא בדו"ח המפקח על הבנקים, שפורסם היום, קשור לגובה המשכנתא הממוצעת, אשר הגיעה לכ-411 אלף שקל ברבעון הראשון של השנה, לעומת 370 אלף שקל בשנת 2009 ו-273 אלף שקל בשנת 2004. מאז שנת 2007 חלה עלייה עקבית בהיקף המשכנתא הממוצע שנוטלים רוכשי הדירות, עלייה של 36%.
"לא היה כדבר הזה", אמר חזקיהו בהתייחסו לנושא המשכנתאות. "אפורי השיער שבינינו זוכרים איך זה היה בעבר. פעם לקחת משכנתא צמודה ל-25 שנה והלכת הביתה ושילמת את המשכנתא מהמשכורת שלך. מה יש לנו היום? אנשים לוקחים מינוף גבוה, משכנתאות בריביות משתנות ולמעשה מממנים בריבית נמוכה קצרה את הטווח הארוך. זה 80% מהמשכנתאות היום".
בנק ישראל העלה אתמול את הריבית במשק ב-0.25% ל-1.75% בשל העלייה במחירי הדירות, לאחר שחזקיהו הורה לאחרונה לבנקים להחזיק הפרשה נוספת לחובות מסופקים בשיעור של 0.75% לפחות בגין יתרת משכנתאות שחולקו בשיעור מינוף הגבוה מ-60%. מהלך זה אמור לרסן את הביקוש ולתרום לקירור שוק הנדל"ן למגורים. בנוסף, הוא הגביל את פעילות קבוצות הרכישה על ידי מגבלות אשראי לקבוצות.
"אנחנו יכולים לפעול בצד ביקוש ולכן פעלנו לרסן את הביקוש", אמר חזקיהו. "ראינו שהנגיד משיקוליו לא מעלה את הריבית ולכן פעלנו ועשינו סוג של העלאת ריבית בלי להעלות את הריבית. ההשפעה תיקח זמן כי ההוראה נכנסה רק ב-1 ביולי. כל הדברים האלה צריכים למתן את העליות במחירי הדירות ולפעול למניעת בועת נדל"ן".
חזקיהו הוסיף, בתשובה לשאלת "גלובס" אודות המינופים בשוק המשכנתאות: "חלה עלייה ניכרת במינופים של נוטלי המשכנתאות. המינוף הממוצע עלה מ-40% לפני 5 שנים לכ-60% היום. יש היום גם מינופים של 70% ו-80% וזה לא היה פעם. הדברים האלה מדאיגים אותנו. עם זאת, המינופים כאן עדיין נמוכים בהשוואה לעולם ולכן אין בעיה ביציבות הבנקים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
