מינוי נשים - רק בזכות הכישורים

הרעיונות העולים בקרב ארגוני נשים וחברי-כנסת בימים אלה, להרחבת ייצוגן של נשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות, מעלים שוב לסדר היום את נושא ייצוגן של נשים בעמדות מפתח בכלכלה הישראלית. המציעים רוצים להעלות את מספרן של הנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות על-ידי קביעת מכסות לנשים, ובכך להבטיח מתן ביטוי הולם לייצוגן של נשים בדירקטוריונים.

החתירה להשגת השוויון לנשים חשובה בכל התחומים. אפליה היא דבר רע ויש להילחם נגדה. אולם לא מסיבה זו אני סבור שיש לשלב נשים בדירקטוריונים ובתפקידי ניהול אחרים. לערך השוויון יש בעיניי משמעות רבה, אך עיקרון השוויון עצמו הוא עיקרון אוניברסלי, שבהגדרתו נקבע כי יש לבחון בני-אדם בהתאם לכישוריהם בלבד, ללא קשר לדת, לגזע, ללאום או למין.

יש היום הרבה דירקטוריות מצוינות ומוכשרות, ואני בטוח שהן לא מונו לתפקידן רק בשל היותן נשים. מינוי נשים לדירקטוריון רק מכוח החוק ולא כפועל יוצא של כישוריהן, עלול להביא למינויים של נשים שאינן בעלות הכישורים והידע המתאימים למלא את תפקיד חבר הדירקטוריון.

החברה הישראלית בכלל ועולם העסקים בפרט, עברו אבולוציה משמעותית, ועם השנים גדל אחוז הנשים בעמדות בכירות. ממחקרים שפורסמו באחרונה עולה כי אחוז הנשים בדירקטוריונים בישראל אינו נמוך יחסית, ועומד על 16% מכלל חברי הדירקטוריון. רק במדינות סקנדינביה עולה שיעור הנשים במועצות המנהלים על שיעורן אצלנו.

במדינות אירופה המפותחות האחרות - בארה"ב, בקנדה, באוסטרליה ובניו-זילנד, שיעורן נמוך מזה שבישראל. גם מנתונים של רשם החברות לגבי איוש משרות דירקטור על-ידי נשים בחברות ממשלתיות לשנת 2009, עולה כי אחוז איושן גדל ב-7.5% לעומת תחילת השנה, ועלה כיום ל-43%.

גידול טבעי זה אכן רצוי ומבורך. אולם אני סבור כי בדומה לכל תפקיד, החלטת המינוי צריכה להיעשות על-פי שיקולים ענייניים של כשירות ומקצועיות ולא מתוך כפייה חוקתית כלשהי. זה לא נכון ולא מקצועי למנות אישה רק משום היותה אישה.

על מנת למלא היטב את תפקיד הדירקטור יש צורך במגוון התמחויות וכישורים כגון ניסיון במשברים, ניהול סיכונים, ידע, ראייה רחבה וחשיבה אסטרטגית. מי שמתאים לתפקיד הוא מי שיכול לענות על דרישות אלו, ולא משנה אם זה גבר או אישה. המינוי צריך להיעשות על סמך כישורים וטובת החברה ולא לשם תיקון אפליית נשים.

אני חושש מתקדימים כאלו שיהפכו את הדירקטוריונים של חברות עסקיות למורכבים, בחסות החוק, מנציגים של סקטורים שונים. כך למשל, יכול מחר ח"כ ערבי להגיש הצעה שלפחות אחד מהדירקטורים בכל חברה ציבורית יהיה ערבי, כי מדובר ב-20% מהאוכלוסייה. על-פי אותו היגיון, גם החרדים, המונים כ-15% מהאוכלוסייה, יכולים לתבוע ייצוג, וכך הלאה. ואז, אנה אנו באים מבחינה מקצועית?

הדבר החשוב ביותר במינוי דירקטורים למועצות המנהלים הוא כשירות ומקצועיות. כך אפשר יהיה להבטיח שהדירקטורים יפעלו לטובת החברה בצורה הטובה ביותר. מינוי בכפייה חוקתית עלול להביא לליקויים בקבלת המינויים ולפגיעה בפעולת הדירקטוריון.

הכותב הוא מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות