קחו דוגמה מוורן באפט

אפתח ואומר כבר בפתח דבריי, כי אני תומך בהמלצות ועדת ששינסקי. יש בהן היגיון כלכלי ויש בהן מוסר. תפקידה של מדינה נאורה הוא לשלב בין תמיכה ביוזמות פרטיות ובכוחות השוק ובין התערבות למנוע כשלי שוק ולקידום צדק חברתי.

ישראל התחילה כמדינה סוציאליסטית, הגיעה לצמיחה גבוהה מאוד והייתה בין החברות השוויוניות בעולם. בתהליך זה דיכאה המדינה את היוזמה הפרטית. בתהליך הליברליזציה נתנה ישראל את הזריקה המתאימה לכוחות השוק, אבל לצערנו, בתהליך הצמיחה הישראלי, במיוחד ב-20 השנה האחרונות, הפכנו למדינה אי-שוויונית וענייה ביותר - הן בעולם המערבי, והן גם בארגון המדינות המתפתחות, המכיל מדינות עולם שלישי.

לכן, מדיניותה של ממשלת ישראל בעשור הבא מחייבת שינוי דרך משמעותי לכיוון צמיחה בת-קיימא שתתקן את עוולות המדיניות שהביאו אותנו עד הלום.

יש לבצע רפורמות מרחיקות-לכת בשיטת השלטון ובביורוקרטיה שיהפכו את ישראל ממדינה שמובילה בסטארט-אפים ומתרכזת בת"א, למדינה שבונה מפעלים בנגב, בגליל ובירושלים ויוצרת תעסוקה לכל העם.

הרפורמות חייבות לכלול גם העלאה משמעותית בשכר המורים כדי לשפר את הכוח החינוכי.

צעד חשוב נוסף הוא ביטול התמריצים הקיימים כיום לאי-עבודה עבור האוכלוסייה החרדית, והורדת המחסומים והאפליה המקשים על האוכלוסייה הערבית להיכנס לשוק העבודה; שתי אוכלוסיות, שמהוות מרכיבים הולכים וגדלים בכוח העבודה הפוטנציאלי. הממשלה חייבת לגבש מדיניות ברורה בכל התחומים הללו, ולגבותה במיסוי מתאים ובעידוד הגורמים היצרניים שבקרבה.

תפקידו של המיסוי הוא כפול. ראשית, ליצור מערכת תמריצים לצריכה, להשקעה ולייצור; ושנית, לשנות את חלוקת ההכנסות והעושר במדינה. המלצות ועדת ששינסקי אומרות בצורה ברורה - כן, אנו מקבלים את כללי המשחק לגבי תמלוגים כרגע, אבל בעוד 6-7 שנים כשיתממשו הכנסות עתק מאותן השקעות, כאשר נכסים אלו הם נכסי האומה, הצדק החלוקתי מביא אותנו למיסוי כבד על רווחים גבוהים מאוד.

אותן הכנסות, אם ינוצלו נכון, תהיה להן תשואה אדירה בתחומים אחרים - חינוך, השכלה גבוהה, תשתיות. האיזון העדין שמובילה ועדת ששינסקי הוא אכן אותה דרך שלישית שישראל צריכה לחזור אליה. חלוקות ההכנסה וההון בישראל אינן מתאימות למדינה ששואפת לממש את חזונה להיות "אור לגויים".

גם המשקיעים, בעוד מספר שנים, יקבלו את הפירות מהשקעתם ויוכלו להסתפק בתמורות יותר נמוכות. הן משקיעים ישראלים והן משקיעים זרים ימשיכו להשקיע בישראל עם מערכת התמריצים הזו, כי מה שמפריע להם זו הביורוקרטיה המרובה והסבוכה של המערכת השלטונית. זה הזמן שגם ראשי הקהילה העסקית יגידו הן להחלטות ועדת ששינסקי.

כדאי שרבים מהמנהיגות העסקית בישראל ילכו בדרכו של וורן באפט, אשר הן מבחינת העמדות שהוא דוגל בהן והן מבחינה אישית נותן דוגמה לגבי חלוקת העושר והמיסוי, שילוב בין צדק להגינות. במובן זה החלטתה של ועדת ששינסקי מתחילה להחזיר את ישראל למשטר של כלכלה הוגנת. זה הזמן שישראל תחזור בתשובה.

הכותב הוא השר לענייני מיעוטים, פרופ' לכלכלה ולשעבר בכיר בבנק העולמי