הטיפול המיוחד של מינהל מקרקעי ישראל ביואב גלנט

פרשת העתירה של התנועה הירוקה לבג"ץ נגד מינויו של יואב גלנט לתפקיד הרמטכ"ל, בטענה כי קיבל ממינהל מקרקעי ישראל קרקע לפנים משורת הדין במושב עמיקם, אולי לא תביא בסופו של דבר לביטול המינוי, אבל היא מעלה שאלות קשות ביחס לדרכי הפעולה של המינהל והאופן שבו המדינה מקצה קרקעות.

שופטי בג"ץ, בדיון שהתקיים השבוע, דרשו מהפרקליטות לתת הסברים באשר להקצאת הקרקע החריגה והתנהלות המדינה בנוגע להסדרת מעמדן של הקרקעות הללו. ועדת טירקל לבחינת מועמדותם של בכירים בשירות הציבורי, היועמ"ש לממשלה יהודה וינשטיין, גלנט והעותרים אמורים להגיש את תגובותיהם לשאלות שופטי בג"צ עד 25 בינואר. במקביל, מבקר המדינה כבר עובד בקדחתנות על דוח מיוחד על הפרשה, אך מועד פרסומו אינו ידוע. גלנט עצמו אמור להיכנס לתפקיד הרמטכ"ל ב-14 בפברואר השנה.

העובדות הבסיסיות בפרשה, כפי שנחשפו לראשונה בתחקיר של קלמן ליבסקינד ב"מעריב", אינן שנויות במחלוקת: גלנט קיבל מהמינהל הקצאה של 35 דונם חקלאיים, השתלט על עוד 28 דונם צמודים, סיפח לגינתו עוד 350 מ"ר ובנה דרכים וחניה בשטח ציבורי פתוח שעליו השתלט.

שורת ההשתלטויות הללו מעלות 3 שאלות מרכזיות ביחס להתנהלות מינהל מקרקעי ישראל, שכעת נבדקות, כאמור, גם במשרד מבקר המדינה: האחת נוגעת להליך הקצאת 35 הדונמים בממ"י - האם נעשתה לפי הכללים או שהייתה כאן פרוטקציה? שאלה נוספת היא האם הטעה ממ"י את שופטי בג"ץ בעניין הקצאת 35 הדונמים? ושאלה שלישית - מדוע התייחס ממ"י בסלחנות להשתלטות של גלנט על 28 דונם נוספים?

תגובת המינהל לשאלות שהציג לו "גלובס" הייתה: "המינהל ייתן את התייחסותו לנושא זה בבג"ץ".

"טעות" במפת השטחים

משפחת גלנט רכשה את נחלה 33 במושב עמיקם, שליד זיכרון יעקב, לפני יותר מעשור. בין המושב לממ"י הייתה אז מחלוקת על היקף הקרקעות המגיעות למושב. גודל הנחלות בעמיקם הוא 5 דונמים בחלקה א', סביב הבית, ו-35 דונם בחלקה ב' - הקרקע החקלאית בשטחים הפתוחים (לשם המחשה, מרכז עזריאלי בתל אביב יושב בשטח של 30 דונם).

נהוג שהמינהל משכיר את הקרקעות לאגודה החקלאית במושב, והאגודה אמורה לחלק את הקרקעות באופן שוויוני בין בעלי הנחלות. הסכסוך בין המושב למינהל הביא לכך שמי שרכש נחלה בעמיקם באותה תקופה קיבל 5 דונמים סביב הבית, אך הוא לא קיבל נתח מהקרקע החקלאית שהאגודה שוכרת מהמינהל. הרוכשים הוחתמו על מסמכים ולפיהם לא תהיה להם טענה נגד המושב בעניין 35 הדונמים הללו.

גלנט, שהיה אז המזכיר הצבאי של ראש הממשלה אריאל שרון, לא השלים עם המצב ולא רצה לחכות עד לחלוקה קרקעות שוויונית בין בעלי הנחלות, ולכן פנה למינהל בבקשה שיקצה לו את 35 הדונמים. הוא צירף לבקשה מפה שסיפק לו מושב עמיקם, ובה מסומנים 35 הדונמים המיועדים לגלנט. ל"גלובס" נודע שאדמות אלה סומנו במפה בשטח שמחוץ למשבצת הקרקע של היישוב. בין אם טעו במושב בתום לב ובין אם לאו, במינהל לא שמו לב לטעות והניחו שאכן 35 הדונמים הללו הם בתחום המושב. הטעות התגלתה מאוחר יותר ובממ"י התייחסו אליה, אבל חוסר הבקרה של המינהל בעניין זה טעון הסבר.

"לפנים משורת הדין"

הטעות שהתגלתה במפה לא מנעה בסופו של דבר את הקצאת השטח למשפחת גלנט. ב-24 באפריל 2003 שלחה לאה שטיינמץ, מנהלת מחוז חיפה בממ"י, מכתב לבני הזוג גלנט, שכותרתו: "משק 33 בעמיקם - השטח החקלאי (חלקה ב') - 35 דונם". במכתב נאמר כך: "בהמשך לפנייתכם להנהלת המינהל ולאחר בדיקתנו הוחלט, לפנים משורת הדין , לצרף שטח זה למשבצת המושב כדי שתוכלו לעבדו. מצ"ב איתור השטח (בעיקרון כמעט זהה לשטח שקיבלתם בשעתו לעיבוד בחכירה עונתית). הנכם מורשים לעלות על השטח, להכשירו ולעבדו, בין אם ע"י עיבוד חקלאי רגיל ובין אם ע"י נטיעה". (ההדגשות שלנו)

שטיינמץ הפנתה העתק מהמכתב הזה לשולה בן צבי, מנהלת האגף החקלאי בממ"י, המותקפת לא אחת על ידי חקלאים בטענה שהיא קשוחה ביחס לבקשותיהם.

המילים "לפנים משורת הדין" מעלות את השאלה באילו נימוקים בדיוק אושרה ההקצאה ומדוע הוחלט להקצות לגלנט ולא לבעלי נחלות אחרים במושב שהיו באותו מצב? עוד ראוי לשאול מיהם הגורמים בהנהלת המינהל שאליהם פנתה משפחת גלנט בבקשה לקבלת הקרקע והחליטו על ההקצאה הפרטנית? האם הפנייה נעשתה גם למנהל המינהל באותה תקופה, יעקב אפרתי? מה היה נוסח הפנייה?

ל"גלובס" נודע כי כבר בשלבי הטיפול הראשונים בפנייה, הביעה עובדת מחוז חיפה של המינהל הסתייגות מההקצאה ואף שלחה מייל לגורם בכיר במינהל שבו כתבה בין היתר: אל תעשו את ההקצאה החריגה הזו על הגב שלי.

מצאו ש"ג

שאלה מטרידה נוספת היא אם המינהל, ובעקבותיו הפרקליטות, הטעו את שופטי בג"ץ בפרשת הקצאת 35 הדונמים. התצהיר בעניין זה נמסר על ידי יצחק אשכנזי, מפקח מן השורה במחוז חיפה של ממ"י, בפני עו"ד צפרירה שכטר, היועמ"ש של מחוז חיפה במינהל, והוא הועבר לבג"ץ כדי לתמוך בעמדת המדינה בעתירה. מדוע אשכנזי הוא זה שמסר את התצהיר? הרי לא הוא קיבל את ההחלטה על ההקצאה לגלנט, אלא גורמים בכירים ממנו בהרבה. האם אשכנזי הוא הש"ג שאוהבים להאשים?

גם אופן ניסוח התצהיר מעורר תהיות. עמדת המדינה ביחס להקצאה הוצגה כך: "צירוף השטח למשבצת, כמו גם למשפחות נוספות באגודה, נעשה עקב טענות נגד חלוקת שטחי העיבוד במשבצת בין חברי האגודה". מהמשפט הזה בתצהיר, שופטי בג"ץ יכלו להבין כאילו בעלי נחלות אחרים בעמיקם קיבלו גם הם 35 דונם וכאילו עניין ההקצאה היה דבר שבשגרה, בעוד שלטענת העותרים, רק גלנט קיבל.

במינהל התקבלו תלונות מעותרים על אמיתותו של התצהיר שמסר אשכנזי, אך עו"ד שכטר ענתה על כך שאשכנזי "מסר את תצהירו למיטב אמונתו וידיעתו והדברים עליהם הצהיר אשכנזי נאמרו בזהירות הראויה".

העותרים חזרו והתעקשו על טענתם, אך במינהל ובפרקליטות לא קיימו בירור ביחס לאמינות התצהיר. כעת השופטים מחכים להסבר.

סלחנות במינהל

גם לאחר שקיבל את ההקצאה המבוקשת, גלנט לא הסתפק בשטח שניתן לו ופלש ל-28 דונם נוספים - אדמות מדינה שגבלו ב-35 הדונמים שקיבל. עו"ד שכטר אמנם הודיעה לגלנט ב-26 בינואר 2006 כי עליו להסתלק מיידית מהשטח, ולא - יינקטו צעדים משפטיים, אך גלנט ביקש ארכה, הזמן עבר ולא ננקט אף צעד.

רק כעבור שנתיים, ב-16 בינואר 2008, הסביר גלנט את הפלישה לאדמות הנוספות: "בשל טעות שנעשתה בתום לב נטענו באמצעות קבלן כרם עצי זית". גלנט ביקש ארכה עד אוקטובר 2008 (בגלל שנת שמיטה) ליציאה מהשטח, ולבסוף יצא ממנו באפריל 2009, חודש לאחר שקיבל זימון לבג"ץ בעתירה שהגישו נגדו תושבים במושב. כיצד קרה שהמינהל עצם עיניים במשך שלוש שנים? האם אזרח אחר מן השורה היה זוכה לאותה מידה של סלחנות?

העתירה

העותרים: תנועה ירוקה

נגד מי העתירה: הממשלה, ועדת טירקל, ממ"י ויואב גלנט

מהות העתירה: דרישה לבטל את החלטת הממשלה למנות את יואב גלנט לרמטכ"ל בשל השתלטותו על קרקעות באופן לא כשר. לטענת העותרים, בפני ועדת טירקל הוצג חומר חלקי בעניינים אלה

השטחים של גלנט:

1. קיבל ממינהל מקרקעי ישראל 35 דונם לפנים משורת הדין

2. השתלט על 28 דונם נוספים צמודים והתפנה כעבור 3 שנים

3. סיפח לגינתו עוד 350 מ"ר שטח ציבורי

4. סלל דרכים ובנה חניה בשטחי ציבור שהשתלט עליהם

התשובות שמבקש בג"ץ:

1. איך התנהל הליך הקצאת 35 הדונמים לגלנט?

2. הסבר לטעות בנתונים שמסר המינהל במסגרת העתירה

3. הסבר לטעות שנפלה בתשריט החלוקה של הנחלה והביאה להוספת 350 מ"ר על חשבון השטח הציבורי הפתוח ואילו צעדים ננקטו לתיקונה