פרשת השוחד הגדולה ביותר בהיסטוריה העסקית התפוצצה בקיץ 2008. קונצרן הענק הגרמני סימנס הודה בהפעלת רשת שוחד גלובלית שהבטיחה את זכייתו בפרויקטים גדולים ברחבי העולם. ריינהרד סיקצ'ק, האיש שדה-פקטו ניהל את תשלומי השוחד, הסביר בהליכים משפטיים שנפתחו נגד סימנס, ש"השיטה המקובלת הייתה לשכור יועץ חיצוני, ש'יעזור' לזכות בחוזה. סימנס שילמה לו והוא העביר את הכסף לתחנה הסופית. לסימנס היו כ-2,700 הסכמי ייעוץ סביב העולם. היועצים האלה היו לב שיטת השוחד".
להודאה היה מחיר לא קטן מבחינת הקונצרן. מעבר למבוכה ולנזק התדמיתי, סימנס גם שילמה קנס של 1.6 מיליארד דולר בגרמניה ועוד מיליארד דולר קנס בארצות-הברית.
והייתה כמובן גם זווית ישראלית, אם כי רובה נותר בגדר נעלם. אצלנו הודתה סימנס, באותו הליך משפטי, בתשלום שוחד בהיקף של 20 מיליון דולר. כמיליון אירו מהסכום הזה הגיע, לפי כתב אישום שהוגש בישראל, לשופט המחוזי לשעבר דן כהן. בתחילת המילניום כיהן כהן כדירקטור בחברת החשמל ולפי האישום קיבל את השוחד כדי להשפיע על רכישת טורבינות של סימנס. כתב האישום מעולם לא התברר, שכן כהן נמלט לפרו והבקשה להסגרתו נדחתה על-ידי נשיא פרו. מי קיבל את יתר השוחד שפיזרה סימנס בישראל? זה כבר לגמרי לא ברור.
פרשת השוחד הגלובלי התפוצצה באופן לא נוח מבחינתה של סימנס בדיוק בעיצומו של מכרז של רשות שדות התעופה (רש"ת), שבו השתתף הקונצרן. המכרז היה להקמת מערך בידוק ביטחוני אוטומטי של מזוודות בטרמינל 3, כולל שיקוף וזיהוי חומרי נפץ, עניין בעל חשיבות בטחונית ראשונה במעלה. בהתנהלות שסביב המכרז יש מרכיבים ואירועים המזמינים בדיקה וטעונים הבהרות. העיקרי שבהם, אך בהחלט לא היחיד, הוא התפקיד שמילא יועץ חיצוני בשם קלאוס שילדגה מגרמניה. בתקופת הכנת המכרז ובסמוך אליה, מתברר, היו קשרים עסקיים בין שילדגה לבין סימנס בפרויקטים אחרים של הקונצרן. הנקודה הזאת נודעה לרשות שדות התעופה, לטענתה, רק לאחר שסימנס קיבלה את הפרויקט שהיקפו כ-150 מיליון שקל.
ברשות אומרים כי שילדגה עבד גם עבור מתמודדת אחרת במכרז (התגובה המלאה במסגרת בהמשך הכתבה). הטענה הזאת נכונה, אם כי באופן חלקי מאוד. שילדגה עבד כנראה עבור החברה השנייה, אך זה היה כמה שנים קודם לכן ודרך חברה שבה הועסק ולא באופן ישיר. שילדגה סירב להגיב לכתבה.
פרויקט ב-150 מיליון שקל
מתחת לאולמות הנוסעים בטרמינל 3 בנתב"ג מנהלת סימנס בחודשים האחרונים את פרויקט בידוק המזוודות האוטומטי (HBS). הפרויקט אמור לייעל את מסלול הבידוק שעוברות המזוודות ולהחליף חלק מהשלבים המוכרים כיום לכל נוסע; המערכת החדשה תסרוק את כל המזוודות שמועברות למטוסים בחיפוש אחרי חומרי נפץ. בסוגריים נזכיר כי בית המשפט העליון דרש השבוע שהבדיקות הנערכות יהיו יותר שוויוניות וכי "השפלתם" של אזרחים ערבים, העוברים בדיקות נקודתיות מדוקדקות, תיפסק. המערכת החדשה תאפשר זאת.
סימנס אחראית לפרויקט כולו, אם כי את מכונות גילוי חומר הנפץ מספקת בנפרד חברה אחרת בעלות מוערכת של 6 מיליון דולר בשלב הראשון.
לפני שבועות אחדים דווח על הערות של גורמים מקצועיים שבחנו את הפרויקט. ההערות עסקו בכמות גדולה יחסית של התראות שווא שנותנת המערכת, דבר שיצריך הרבה יותר בדיקות ידניות פחותות באיכותן, וכן בתפוקה כללית שלא תעמוד בכמות המזוודות הצפויה.
שדה תעופה בן גוריון בידוק בטחוני / צלם: תמר מצפי
ברשות שדות התעופה אומרים כי הערות מסוג זה מושמעות בכל פרויקט הנדסי, בעיקר בשלביו המוקדמים, וכי זהו טבעו של פיילוט שנועד לאתר תקלות. "בסיומו של הפיילוט יבוצע תהליך מסודר של תחקיר סיכום והפקת לקחים", נאמר.
העבודות שמתבצעות כעת הן בעצם המערכה האחרונה של פרויקט שהחל להתגלגל כבר ב-2001 תוך כדי עבודות הבנייה של טרמינל 3. אגב, במקריות כמעט מופלאה שימש באותה תקופה השופט לשעבר דן כהן כיועץ משפטי חיצוני של רשות שדות התעופה.
סביב אותה תקופה עבדה רשות שדות התעופה עם חברת התכנון האמריקאית BNP הנחשבת לחברת התכנון הגדולה בעולם בתחום האוטומציה של שינוע מזוודות. החברה סיפקה את התכנון לטרמינל 1 הישן ונשכרה גם לתכנון טרמינל 3 החדש. תוך כדי התקנת מערכת השינוע ובצעד לא שגרתי, שחררה הרשות את BNP מהפרויקט. במקומה הוכנסה חברה גרמנית בשם LOGPLAN. הביצוע עצמו של הקמת המסוע נעשה על-ידי חברה אחרת, מדנמרק, שתופיע בהמשך. סוגיית הבידוק האוטומטי של מזוודות ה-HBS לא טופלה אז עד סופה, וטרמינל 3 מתנהל מאז פתיחתו ב-2004 בפתרונות זמניים למרות החשש המתמשך מפרצות ביטחון.
שדה תעופה בן גוריון בידוק בטחוני / צלם: תמר מצפי
איש מפתח בפרשה הוא, כאמור, קלאוס שילדגה (Klaus Schildge). שילדגה הגיע לארץ במסגרת עבודתו עבור LOGPLAN והתוודע כך לגורמים שונים ברשות שדות התעופה. בהמשך הוא נבחר כיועץ במקומה של LOGPLAN, שבה כאמור הועסק. מהר מאוד הפך הג'ינג'י המוחצן, שהאנגלית הטובה שלו מתובלת במבטא גרמני כבד, לבעל הבית של פרויקט HBS בטרמינל 3.
כיום שילדגה פועל באמצעות חברה בשם CASE technologies, ממשרדים צנועים בעיר רסלהיים בגרמניה. החברה שלו קטנה במונחי חברות הייעוץ הגלובליות העוסקות בתחום.
קרב חזיתי
ב-2005 החל שילדגה להכין את המכרז הבינלאומי לפרויקטHBS . באפריל 2008 פורסם המכרז וניגשו אליו רק שתי הענקיות העולמיות בתחום מערכות שינוע בשדות תעופה: קונצרן סימנס הגרמני וקונצרן FKI CRISPLANT מדנמרק. לקריספלנט היה לכאורה סוג של יתרון, שכן היא זו שביצעה את העבודות להקמת המסוע בטרמינל 3. גורמים שונים בשוק מסבירים כי מיעוט המשתתפים נבע מההנחה כי אחד הענקים הללו יזכה, עם עדיפות לקריספלנט.
אולם סימנס לא התכוונה לוותר. בניצוחו של קלאוס שפר (KLAUS SCHAEFER), שהיה סגן נשיא סימנס העולמי לשדות תעופה, היא יצאה למאבק. קריספלנט לא נותרה אדישה ושיגרה למערכה את סמנכ"ל המכירות העולמי שלה, סורן סטנץ. מהצד השני של המתרס, מול שני המתמודדים הכבדים ביותר בשוק העולמי, עמד לא אחר מקלאוס שילדגה.
מיעוט המשתתפים דחף את רש"ת לשנות את כללי המשחק. המכרז הפך למכרז סגור, שבו מתאפשר מו"מ בין המזמין לבין כל אחד מהמתמודדים, הן בנושאים המקצועיים והן בהצעה הכספית שנמסרה במעטפה נפרדת.
לקראת אמצע 2008 נפתח קרב חזיתי בין היועץ שילדגה לבין קריספלנט. שילדגה התלונן על אופן התנהלותה של קריספלנט במכרז וביקר את הצעתה. קריספלנט מצידה התלוננה על כך שהיועץ מתנכל לה באמצעות המצאת פגמים טכניים בהצעתה. החברה ערערה בחריפות על כישוריו המקצועיים, דרשה בחינה נוספת של הצדדים הטכניים, וטענה שהוא מטרטר אותה ללא סיבה בדרישות למאות הבהרות ותיקונים לא נחוצים.
יותר מזה: קריספלנט טענה במפורש שלדעתה סימנס סומנה מראש כמי שתזכה במכרז והביעה חשש ששילדגה מעביר מידע מהצעתה לסימנס. קריספלנט לא הייתה מוכנה ששילדגה יקבל ממנה הבהרות טכניות הנוגעות לפרויקט.
סימנס מזהירה
התלונות של קריספלנט הגיעו לידיעת ראשי סימנס והטרידו את שפר. זו הייתה התקופה שבה התפוצצה פרשת השוחד הגלובלית והעיתונות העולמית עסקה בה בהרחבה. בזירה הישראלית עסקה העיתונות רבות בפרשת שוחד הטורבינות לדן כהן על רקע הגשת בקשת ההסגרה.
שפר ביקר בישראל פעמיים במהלך התקופה ולאחר התלבטות החליטה סימנס לצאת חזיתית נגד הטענות של קריספלנט. לידי G הגיע מכתב של הנהלת חברת סימנס העולמית לחברת קריספלנט הדנית, מ-6 בפברואר 2009. "הרושם שמתקבל הוא שקריספלנט מנסה להפחיד את רשות שדות התעופה בישראל ולהעטות חרפה על סימנס", נאמר בו, "זאת בתקווה להסב את תשומת לב רש"ת מהליקויים היסודיים שהיו בהצעת קריספלנט.
"ניסיון ההפחדה של קריספלנט לא יצליח להבטיח לה שלא בצדק את החוזה. התנהגותה עלולה להזיק לסימנס ולהסב לה הפסדים (....)". בהמשך דורשת סימנס שקריספנט תיסוג מהטענות שהעלתה ומציינת כי היא שומרת את זכותה לפנות לערכאות ולדרוש פיצויים.
רש"ת מכופפת את קריספלנט
רשות שדות התעופה התייצבה מאחורי שילדגה וכישוריו, ונזפה בקריספלנט על "טענות סרק" בדבר כשרות המכרז. בזאת לא הסתיים העניין. בהליך תמוה היא הציבה לקריספלנט אולטימטום חד-משמעי שלפיו על החברה להודיע בכתב, תוך 3 ימים, שאין לה טענות כלשהן ביחס להתנהלות הפרויקט בטרמינל 3.
הנזיפה כנראה כופפה חלקית את החברה הדנית: בסוף פברואר 2009 הודיעה קריספלנט כי היא מעבירה את הנתונים הטכניים שנדרשו על-מנת להמשיך במכרז, ומסירה את התנגדותה לטיפולו של שילדגה בעניין.
עוד כמה שבועות חלפו ובמאי 2009 הודיעה רשות שדות התעופה לקריספלנט על הוצאתה מהליך המכרז. הנימוק היה, שקריספלנט איחרה במסירת אותן הבהרות טכניות. מעטפת ההצעה הכספית הוחזרה לחברה כשהיא חתומה. סימנס נותרה המציעה היחידה במכרז.
ביולי 2009 החליטה רשות שדות התעופה להתקשר עם סימנס בפטור ממכרז להקמת מערך הבידוק בתוך 4 שנים ולעוד 10 שנים לאספקת חלקי חילוף ושירותי תמיכה טכנית. המחיר: 150 מיליון שקל.
הפטור ממכרז התבקש, לדברי רשות שדות התעופה, "לאחר הליך מכרז סגור שנכשל".
להתנהלות שתוארה כאן סביב המכרז מתווסף מידע שהגיע לידי G ונחשף כאן לראשונה. לקלאוס שילדגה, היועץ בפרויקט, יש היסטוריה של עבודה עבור חברת סימנס, כולל בתקופה שבה הועסק על-ידי רשות שדות התעופה בהכנת מכרז ה-HBS שבו זכתה סימנס. בהקשר הזה, הטענה של קריספלנט במהלך המכרז, כי שילדגה הוא "עושה דברה" של סימנס, מקבלת משקל מיוחד.
התנצלות נוספת ומוזרה
התפנית המוזרה ביותר בפרשת המכרז התרחשה זמן קצר אחרי שסימנס קיבלה את הפרויקט. חברה גרמנית פרטית בשם בוימר (BEUMER) רכשה בעסקה פרטית את השליטה בקריספלנט הדנית. בפברואר 2010 ביצעה BEUMER מינוי מעניין של מנכ"ל חדש מטעמה בקריספלנט. המנכ"ל החדש הוא לא אחר מאשר אותו קלאוס שפר. כן, אותו בכיר בסימנס, שהיה אחראי מטעמה על המכרז בטרמינל 3.
שבועות אחדים אחרי שמונה, כתב קלאוס שפר מכתב מדהים לרשות שדות התעופה בישראל. זהו מכתב התנצלות בשם קריספלנט, שבו, "לאור שינויים בהנהלה", קריספלנט מתנצלת על הטענות שהועלו נגד שילדגה וסימנס.
"מצאנו לנכון לציין", כתב קלאוס שפר, "שקריספלנט שגתה בטענתה הקודמת שהמכרז היה מוטה לטובת מתחרה אחר במכרז. אנו מתנצלים שוב על כל אי נוחות שנגרמה על-ידי קריספלנט".
שפר מסר בתגובה כי ה"מסר הועבר לרשות שדות התעופה לפני שבוצע מינויו למנכ"ל קריספלנט".
בינתיים נמשכות העבודות מתחת לטרמינל 3 במרץ. בתוך כמה חודשים תתחיל המערכת לעבוד והתורים בכניסה לבידוק הביטחוני אולי יתקצרו קצת. חבל, מסכם גורם המעורב בתחום, שגם את ההתנהלות שסביב המכרז הזה אי-אפשר לשקף במכונה הזאת.
רשות שדות התעופה: "לא ידענו על שילדגה"
ביחס להתקשרות עם שילדגה: "קלאוס שילדגה הינו מומחה בינלאומי רב מוניטין בתחום הנדסת שינוע כבודת נוסעים. לאור מומחיותו הבינלאומית וניסיונו כיועץ בהקמת המערכת לשינוע כבודה בנתב"ג, נבחר כיועץ הנדסי של פרויקט ה- HBS לשם תיאום בין חברת SIEMENS, האחראית על מערכת השינוע, לחברה האחראית לחלק הביטחוני.
"חברת CASE בבעלות קלאוס שילדגה נבחרה לנהל את הפרויקט שהיקפו כ-300 מיליון שקל. שכר חברת הייעוץ, הכולל מלבד מר שילדגה עובדים נוספים, מוערך בכ-10 מיליון שקל.
"במהלך הקמת טרמינל 3 שכרה הרשות חברה עם ידע ומומחיות מערכות שינוע, חברת LONGPLAN הגרמנית. במסגרת עבודתה של חברת הייעוץ הנ"ל הועסק מר שילדגה כיועץ על-ידי חברת LOGPLAN. יצוין כי ביום 11.8.2004 פנה המהנדס הראשי למערכות מכניות ברשות שדות התעופה, למנכ"ל דאז, גבי אופיר, וביקש לבצע התקשרות עם החברה של מר שילדגה. בקשתו התבססה על כך שאין בישראל גורם בעל ידע מקצועי במערכות שינוע כבודה בשדות תעופה. חברת CASE נמצאה כחברה הראויה ובעלת היכולות לביצוע העבודה".
ביחס לעבודתו של שילדגה עם סימנס והתלונות של קריספלנט: "שילדגה דיווח על עבודתו בעבר עם סימנס, לאחר שסימנס זכתה בפרויקט ה-HBS. הדיווח הועבר ונבדק על ידי מנהל הפרויקט והיועץ המשפטי. לרש"ת נודע על השירות שנתן שילדגה לסימנס כאמור לאחר שסימנס זכתה בעבודה. באותה עת לא הועסק שילדגה על ידי סימנס. שילדגה אף נתן ייעוץ בעבר לחברת הייעוץ FKI המתחרה השנייה".
"התלונה של קריספלנט נבדקה על ידי היועץ המשפטי של רש"ת, המהנדס הראשי למערכות מכניות וצוות נוסף שמונה על ידי המנכ"ל. נמצא כי מר שילדגה לא עמד בניגוד עניינים ולא היה בין מקבלי ההחלטה באשר לחברה הזוכה.
"מר שילדגה, בהיותו מומחה בינלאומי רב מוניטין בתחומו, עבד עם חברות מובילות בעולם ביניהן סימנס וקריספנט כמעט בתקופות מקבילות. בשנת 2005 עבד מר שילדגה עם חברת סימנס על פרויקט בנמל התעופה בסידני ובינואר 2008 גישר טכנית במחלוקת בין סימנס ללקוחותיה בשדה התעופה בדנוור.
"יחד עם זאת מר שילדגה עבד עם חברת קריספלנט בשנת 2005 בפרויקט עבור חברת הדואר השוויצרית. התקשרות זאת הייתה במסגרת עבודתו בחברת LONGPLAN. באוקטובר 2007 ביקשה קריספלנט משילדגה לבצע עבורה עבודה בפרויקט נוסף אולם מחוסר זמן לא יכול היה להיענות לבקשה.
"מר שילדגה לא השתתף בדיונים בהם נקבעה זהותה של חברת סימנס הזוכה במכרז".
סימנס: טענות חסרות שחר
G העביר לקונצרן סימנס שאלות ביחס לקשריו עם שילדגה, טענות כריספלנט והאם היה מעורב ברכישת החברה הדנית.
הקונצרן הסתפק בתגובה הבאה: "סימנס מכחישה באופן חד משמעי את כל הטענות בקשר לפרויקט HBS. הטענות אינן אלא חזרה על הטענות שהועלו בעבר בידי מתחרים בעלי אינטרסים. טענות אלה הוכחשו לחלוטין גם על ידי רש"ת, שהגיעה למסקנה שהן חסרות שחר. קלאוס שילדגה לא היה מעולם עובד של סימנס, וכל חשש כלשהו לגבי ניגוד אינטרסים אפשרי מצידו בקשר לסימנס, הוא חסר שחר לחלוטין. סימנס נבחרה לספק HBS לרש"ת מכיוון שהצעתה נמצאה הטובה ביותר".
כתבות
ני"ע
