"כאשר חברת פועלים שירותי נאמנות הגיעה לצומת שבו נדרשה לבחור האם להיות נאמנה ללקוח מספר 1 שלה, ארקדי גאידמק, או להיות נאמנה למדינת ישראל ולחוקיה - תשובתה הייתה חד-משמעית: נאמנות לגאידמק, שהכניס לה יותר מ-25% מכלל הכנסותיה מלקוחות פרטיים" - כך אמר היום (א') התובע, עו"ד שרון פרידמן, בנאום הפתיחה שנשא עם פתיחת שלב ההוכחות במשפט הלבנת ההון בשירותים פועלי נאמנות.
"התיק הזה הוא תיק פשוט", הוסיף התובע. "מדובר בשורה של מצגים כוזבים ובוטים שנעשו על-ידי בכירי המערכת הבנקאית תוך שיתוף-פעולה עם הלקוח, שכינו הלקוח מספר 1, גאידמק, ועם איש-הקש מטעמו, נחום גלמור. החברה לנאמנות הייתה עסוקה מכף רגל ועד ראש במתן 'שירותי הסתרה' כדי להסתיר את גאידמק מכל מי ביקש לברר על הזיקה בינו לבין כספיו: בין אם מדובר היה בבנק הולנדי, בבנק קזחי, במשטרת ישראל או ברשות לאיסור הלבנת הון".
בכתב האישום נטען כי פועלים שירותי נאמנות, חברה-בת של בנק הפועלים, וראשיה, פעלו יחד עם גאידמק וגלמור כדי לאפשר לגאידמק לרכוש במירמה את החברה ההולנדית טרמופוסט, הפועלת בתחום הפוספטים, תוך הסתרת זהותו כרוכש החברה וכבעל הכספים ששימשו לרכישתה. זאת, תוך הצגתו של גלמור כרוכש החברה ותוך הצגת 50 מיליון דולר מכספיו של גאידמק ככספים השייכים כביכול לגלמור.
עניין זה התאפשר, לפי כתב האישום, הודות לשיתוף-פעולה מצד החברה ומנהליה, והתבטא בשורת מצגים בנקאיים כוזבים שהוצגו לבעלי המניות של החברה בהולנד.
לפי כתב האישום, העברות הכספים הסיבוביות לרכישת טרמופוסט נעשו דרך חשבונות של חברת קאזפוספט שבבעלות גאידמק, פועלים שירותי נאמנות ובסניף הירקון של בנק הפועלים בתל-אביב.
שירותי הסתרה
בנאום הפתיחה טען התובע כי יו"ר דירקטוריון פועלים נאמנויות, שלמה רכט, פעל במתכוון כדי להסתיר את גאידמק מהבנק ההולנדי, כדי לאפשר לו לרכוש את חברת טרמופוסט.
לדבריו, "גם גאידמק, גם גלמור וגם רכט ידעו כי אם גאידמק יוצב 'בפרונט', סיכוייו לרכוש את טרמופוסט ישאפו לאפס. לפיכך, הציבו את גלמור בקדמת הבמה. הגדיל לעשות רכט, שלאחר שהמשטרה כבר ביקשה לברר פרטים על חשבון הנאמנות של גאידמק, 'במקום לרוץ ולספר למשטרה, הוא רץ וסיפר לגאידמק על החקירה'".
וכך, המשיך וטען התובע, באופן פתאומי רוקנו 450 מיליון שקל מחשבון גאידמק והועברו לחו"ל, הוראה שניתנה בידי רכט, בעקבות בקשת גאידמק. "אכן אדוני, 'שירותי נאמנות'", העיר התובע בציניות.
בהמשך, הוסיף, פנה בנק קזחי ושאל מי העביר אליו 100 מיליון שקל כדי לרכוש את טרמופוסט - ושוב ניתנה תשובה כוזבת של הבנק, והיא: 'את הכספים העבירה החברה לנאמנות בהתאם להסכם הלוואה שהיה לה עם קזפוספסט'".
לדברי התובע, 'שיא המעשה הפלילי' של פועלים נאמנויות ושל המנכ"ל חיים כמייצגה, הגיע כשפנתה הרשות לאיסור הלבנת הון ושאלה את הבנק מי מעורב בחשבון קזפוספסט.
"החברה לנאמנות, שידעה כי גאידמק הוא הבעלים ולכל הפחות מעורב בחשבון, בחרה שוב להציג מצגים כוזבים", טעו התובע. "הדברים פליליים ממילא, אך חמורים שבעתיים לאור חקיקת חוק איסור הלבנת הון בישראל בשנת 2000, שנועד לוודא כי הבנקים לא יהיו יותר 'ערי מקלט לעבריינים'.
"אנחנו כתביעה רואים בחומרה את ניצול המערכת הבנקאית לצורך הסוואה ומבקשים מבית המשפט לעקור התופעה מהשורש. גאידמק לא רכש שירותי בנקאות אלא שירותי הסתרה, תוך ששמיר, רכט, גלמור וגאידמק משתפים פעולה".
"דברים לא מדויקים"
בסיום דבריו של התובע ביקש בא-כוחו של גאידמק, עו"ד פרופ' דוד ליבאי, מהשופט צבי גורפינקל להקפיד כי התובע לא יאמר דברים לא מדויקים.
"אין טענה במשפט זה כי גאידמק הרוויח את ממונו ממקור לא חוקי", אמר ליבאי, "מדברים שאמר התובע ניתן היה להבין כאילו גאידמק סחר ביהלומי דמים וגם כי סחר עם איראן. גאידמק מעולם לא הודה בסחר לא חוקי בנשק ומעולם לא הודה במשהו פסול בענייני יהלומים. צריך להבהיר זאת".
בתחילת הדיון הודיע השופט כי הוא מקבל את בקשת הפרקליטות להוסיף לכתב האישום עבירה של שיבוש מהלכי משפט נגד פועלים שירותי נאמנות ונגד רכט, לאור הטענה כי הם הודיעו לגאידמק כי מתנהלת נגדו חקירת משטרה.
יחד עם גאידמק נאשמים בכתב האישום חברת פועלים שירותי נאמנות; מנהליה הבכירים לשעבר של החברה, שמיר ורכט; היועץ המשפטי של החברה, רם לוי; גלמור, שפעל לפי האישום כאיש-קש מטעם גאידמק; ומנהלת קשרי לקוחות בסניף הפועלים ברחוב הירקון בתל-אביב, קרן ללום.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
