תחקיר: כך מספסרים במיליוני קוב מים ואלפי דונם חקלאיים

פרופ' אורי שני סיים בתחילת מארס את הקדנציה שלו כמנהל רשות המים, והדבר האחרון על שולחנו היה טענות על שחיתות בניצול מים שהוקצו לחקלאות. שני לא יוצר נקי מהעניין הזה.

כאשר אורי שגיא, אלוף במיל' שמגדל זיתים ומייצר שמן זית בנחלתו בכפר ביאליק, מצביע על חשד לחריגה בניצול מים שפירים שהוקצו לחקלאות אבל הוסטו לצינור המוביל לקבלן תשתית, יש לזה משמעות מיוחדת. שגיא היה יו"ר חברת מקורות בין 2000 ל-2003, והוא מכיר את המתרחש במשק המים.

מים שפירים לחקלאות נמכרים במחיר מצחיק של 1.63 שקל לקוב (ו-5.40 שקל לשימוש ביתי). ספק המים, מקורות, מציב שעון מים כללי בכניסה ליישוב. הלקוח הוא ועד האגודה, המכהן גם כאגודת המים. החקלאים משלמים עבור המים לאגודת המים, וזו משלמת במרוכז למקורות את החשבון הכולל. הפחת מועמס על החקלאים. חברי אגודת המים שולטים בהקצאות בין החקלאים. אגודת המים מתפקדת כנאמן לחלוקת מים הוגנת ועל פי החוק.

"רווח כספי שלא כדין"

שגיא, הזכאי כמו כל בעל נחלה בכפר ביאליק למכסת מים שפירים של 4,000 קוב לשנה, מנהל מאבק ארוך על אופן השימוש במכסות המים בכפר. כמו בכל מושב, מתנהלים גם בכפר ביאליק מאבקים קשים על מכסות מים. מקובל שחקלאים לא פעילים משכירים את מכסתם לחקלאים פעילים. שגיא טען שחברי ועד ניצלו לטובתם את כוחם וזכו לצבור מכסות מים, והציע לבדוק אם יש במעשים אלה משום עבירה פלילית.

כפר ביאליק, כך טוען שגיא, המציא סוג חדש של ספסרות במים: הכפר מכר מים שפירים שקיבל לצרכי חקלאות, לחברת שפיר הנדסה, המבצעת את סלילת כביש עוקף קריות וזקוקה לכמויות מים גדולות במהלך הפרויקט. מקורות מוכרת מים לקבלני תשתית במחיר של 4.762 שקל לקוב. כפר ביאליק משלם תעריף חקלאי של 1.63 שקל לקוב. לצורכי ביצוע הכביש קיבלה שפיר הנדסה מרשות המים הקצאה של 685 אלף קוב מים שפירים.

שגיא הודיע למנהלי המים בכפר ביאליק, כי יש לבדוק אם יש במעשה עבירה פלילית וחריגה מסמכות ואמר: "אתם נדרשים בזאת להפסיק לאלתר את המעשה המתואר, שמן הסתם פוגע באגודה ובחבריה".

בתלונה שהעביר שגיא לראש רשות המים אורי שני נאמר: "חברי ועד האגודה, ללא כל החלטה המסמיכה אותם לעשות כן, מוכרים מים מתוך המכסה הכוללת של חברי האגודה וללא ידיעתם. באם נותרו עודפים הרי שיש להציע אותם למשתמשים באגודה. לכאורה יש פה עבירה וניסיון לרווח כספי שלא כדין, ובעיקר משמיט את הבסיס לטענת החקלאים כי יש מחסור במים".

ידיד כהן, ראש אגודת המים בכפר ביאליק, נשאל על מכירת מים חקלאיים לחברת שפיר הנדסה ואומר: "זה נכון. הנתונים נכונים".

- זו לא ספסרות במים חקלאיים?

"ואם המים נמכרו במחיר ביתי?"

- בכל מחיר.

"לא נראה לי שזה ספסרות".

מסדרים בדיעבד אישור לחריגה

תאריכי האירועים והמסמכים בפרשת המים מדברים בעד עצמם, ועולה מהם תמונה של התנהגות חריגה אשר קיבלה הכשר רטרואקטיבי מוזר:

אמצע ינואר 2011: אורי שגיא מבחין בשעון מים חדש, המספק מים חקלאיים לשפיר הנדסה.

23.1.11 - אורי שגיא מתריע בפני מנהלי אגודת המים בכפר ביאליק ובפני רשות המים.

10.2.11 - רשות המים, במכתב של דני לביא מרכז האסדרה, דורש מוועד כפר ביאליק הסבר עד 24.2.11 על מכירת המים ללא הקצאה כדין מרשות המים. כפר ביאליק מנתק מיד את השעון המספק מים לשפיר הנדסה.

16.2.11 - אחרי ששעון המים נותק, כפר ביאליק ושפיר הנדסה חותמים על הסכם לפיו יפנו לרשות המים על מנת "להעביר מתוך הקצאת המים של חברת שפיר הנדסה, 1,000 מ"ק זמנית, לטובת ועד האגודה החקלאית של כפר ביאליק". משמע: ינסו להסדיר בדיעבד את השימוש במים, הסכם לפיו הכפר היה רק צינור להעברת המים לשפיר.

20.2.11, בשעה 15:46 - שפיר הנדסה פונה במייל לרשות המים ומסבירה, שבהתאם להנחייתו של דני לביא החברה מבקשת העברת 1,000 ממ"ק מים מההקצאה של שפיר לידי כפר ביאליק.

20.2.11, בשעה 16:25 - רשות המים מאשרת את הבקשה של שפיר וכפר ביאליק.

מנהל רשות המים היוצא, אורי שני, נשאל: האם רשות המים לא נתנה כאן הלבנה רטרואקטיבית לספסרות במים? אם השתלשלות האירועים אינה למעשה סיוע של רשות המים לגיבוי בדיעבד לשימוש לא ראוי במים חקלאיים?

 שעון מים צינור מים / צילום: איל יצהר

תמי שור, סמנכ"לית רשות המים, ענתה:

"אגודת המים של כפר ביאליק היא ספק מים שהינו אגודת מים המספקת מים למשתמשי האגודה. כספק מים ניתן להגדיר לה צרכן משנה, אשר לו תספק האגודה מים בנוסף להקצאות שהוקצו לה, ולא על חשבון משתמשי האגודה, ולכן לא ברורה פנייתו הראשונה של מר שגיא בנדון.

"על פי הבקשה מתאריך 16.2.11 הועברה הקצאת מים שניתנה לחברת שפיר ישירות דרך מקורות לקבלתה דרך אגודת המים ברישוי.

"מבחינת עצם האישור: אין בבקשה כל נושא חריג, לא מדובר על תוספת הקצאה אלא החלפת ספק, ואף מקור המים נשאר זהה. מבחינת רשות המים אין בעצם הבקשה, לו ניתנה מראש ולא בדיעבד, כל מעשה חריג.

"לעצם ההתנהלות: הבעיה במתן האישור היא כי ניתן רטרואקטיבית, תוך הליך בירור מול האגודה מדוע פעלה שלא כדין. אני מסכימה כי ראוי היה למצות את הבדיקה מול האגודה על התנהלותה לפני הסדרת ההקצאה, ולמצות איתה את הדין, זאת מכיוון שפעלה שלא על פי החוק בכך שלא הסדירה את הרישוי מראש. אוודא כי הנושא מובהר מול האגודה ונשתדל בעתיד לנהוג ביתר קפדנות ושימת לב".

אורי שגיא אומר: "מצערת העובדה שאגודה חקלאית שיתופית מוכרת לגורם חיצוני ללא סמכות וללא כל דין מים חקלאיים, שכידוע לנו נמצאים במשורה. יתרה מזאת, היא מספסרת במחיר המים, דבר חמור בפני עצמו. ממה נפשך? אם יש עודף מים לכאורה - חלקו אותו באופן שוויוני לחקלאים, אבל זה לא המצב. צר לי שהרגולטור, קרי מנהל רשות המים, מלבין ספסרות במים, מעשה בלתי חוקי בעליל, ונמנע מלטפל בעבריין, קרי האגודה".

חברת שפיר מסרה בתגובה: "בימים אלה מבצעת שפיר עבור החברה הלאומית לדרכים את פרויקט דרך "עוקף קריות". שפיר עושה שימוש במים לצורכי הפרויקט בהקצאה שניתנה לה כחוק מרשות המים. יודגש, רשות המים אישרה לשפיר להעביר חלק מהקצאת המים שלה לפרויקט לאגודה השיתופית כפר ביאליק, וזאת לאחר שהתקינה מונה מסודר על מנת לוודא את הכמות בה תשתמש".

מוכרים מכסות מים בניגוד לחוק

כשמדברים על מכסות מים בחקלאות מדברים באופן אוטומטי גם על מכסות קרקע. זה הולך תמיד ביחד. מי שמספסר במכסות מים בחקלאות, מספסר באותה קומבינה גם במכסות קרקע. אלה משאבים שהמדינה מעניקה לחקלאים.

אגודת מים המוכרת לגורם חיצוני מים שקיבלה במסגרת מכסות מים לחקלאות, עוברת על החוק. מי שהפסיק לעסוק בחקלאות חייב להחזיר למדינה את מכסת המים ואת הקרקע, אבל רבים ממשיכים להיאחז במכסת המים ולהשכיר אותה. מכסת המים היא למעשה חלק ממכסת הקרקע. חקלאים שמשכירים מכסות קרקע ומים אינם עובדים אלא מקבלים רנטות עבור השכרת משאבים שהמדינה הפקידה בידיהם.

תופעת הספסרות הזו, שבה אנשי עסקים הקרויים "האוליגרכים החדשים בחקלאות", שוכרים מכסות ענק של קרקע, מים ועובדים - תוארה בהרחבה בתחקיר "גלובס" (ישראל מתביישת, מוסף G, 2.7.09). התופעה משמיטה את הקרקע מתחת לרעיון המשק המשפחתי, בלי דיון ציבורי ובלי להתמודד עם התוצאות.

חומרת העניין היא, שהממסד החקלאי מחפה על הספסרות במים ואפילו מעודד אותה. מדובר בעבירה על החוק, הנעשית בעיקר במזומן שחור. לדוגמא, בחבל אשכול בדרום, בעלי נחלות מוכרים את מכסת המים והקרקע ב-20-30 אלף שקל בשנה, בניגוד לחוק (בנוסף, עובד זר מושכר באלף ש"ח לחודש). נוצרת גם מערכת דיווח שקרית במערכת החקלאית וברשות המים - שכולם מודעים לה ועוצמים עיניים - דבר המשבש באופן ניכר את היכולת לתכנן את משק המים באופן רציונלי והוגן.

המדינה מקצה לחקלאים כ-400 מיליון קוב מים שפירים לשנה. מקובל להניח שרק כ-20% מבעלי הנחלות עוסקים בפועל בחקלאות ומנצלים את מכסות המים שלהם. מכאן ש-80% ממכסות המים השפירים, שהם כ-320 מיליון קוב, מועברים לאחרים, הן בתוך האגודות והן לגורמים מחוץ לאגודות, לרבות לאלו המכונים "האוליגרכים החדשים בחקלאות" האוגרים כמויות גדולות של מכסות מים, אדמה ועובדים זרים.

שמעון מגן, חקלאי ממושב תלמי אליהו בחבל אשכול, מנהל מערכה בת 20 שנה ומוביל מאבק ציבורי נגד הספסרות במים במושבים. הוא פנה לוועדת החקירה הממלכתית לבדיקת משק המים, וביקש להעיד ולהציג את הבעיה. הוא לא זומן, אולי בגלל שגם הוועדה נרתעה מעיסוק בשחיתות במשק המים ומעימות מול הסקטור החקלאי. בדו"ח הוועדה העניין לא טופל כלל.

ועדת החקירה הממלכתית מסרה: "ועדת החקירה הממלכתית בראשות השופט בדימוס פרופ' דן ביין ושני חבריה פרופ' יואב כסלו ופרופ' יורם אבנימלך, בעבודתה המקיפה שמה לה כמטרה אבטחה סדירה של אספקת המים במגזרים השונים. נושא השימוש שעושים הצרכנים במים לאחר אספקתם לא היה במנדט של ועדת החקירה".

רשות המים התחמקה עד כה מעיסוק בספסרות המים בנימוק: "רשות המים מקצה הקצאות גלובליות, ואילו החלוקה הפנימית היא בידי משרד החקלאות".

מקורות, ספקית המים, לא מתמודדת עם התופעה, כי מבחינתה יש שעון אחד בכניסה ליישוב ולא אכפת מי משתמש במים כל זמן שהחשבון המרכזי משולם.

"זה לא מוסרי"

אפילו בתוך הממסד החקלאי יש מי שיוצא נגד השחיתות. מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי ירקות, מומחה בכיר למכסות מים לחקלאים, אמר על כך דברים מפורשים לאחרונה בביטאון החקלאים "משוב".

יפרח: "נושא המים לחקלאים הוא שערורייתי. לדעתי, צריך להפסיק לאלתר את מכירת המים במושבים! חייבים להרים את המסך על המגדלים הפעילים ולהפסיק את כל המסחר במים. הרמת המסך תגרום לדעתי לחקלאים הקטנים להתחיל ולגדל תוצרת, מחשש שיאבדו את מכסות המים שהם מקבלים אוטומטית מהאגודה.

"להחזיק מכסת מים כדי לסחור בה זה לא מוסרי, וישנה סכנה שיזמים ובעלי הון ישתלטו על המים. כיום נוצר מצב, שאותם מגדלים גדולים - אותם 20% מהמגדלים שדיברתי עליהם - רוכשים את המים משאר המגדלים, וישנה העברה של כמויות מים אדירות מיישוב ליישוב, מחלקה לחלקה.

"צריך להפסיק את המסחר במים ולקבוע תקרה למשק חקלאי. כך נצמצם את המצב שבו 20% מהמגדלים מייצרים 80% מהתוצרת. זה ישפר את המצב החברתי כי בעיות חברתיות רבות קיימות במושב בגלל נושא המים והקרקע.

"עוד לא היה משרד חקלאות שהעז לנגוע בחלוקה ההיסטורית של מים וקרקעות במושבים והגיע הזמן לעשות קצת סדר, כי היום מעט מאוד חקלאים עושים את רוב העבודה. אני מתנגד לתהליך שבו ניוותר רק עם חקלאים גדולים. אני מאמין שאנחנו צריכים גם חקלאים קטנים ובינוניים".

 צריכת המים