קצב הגיש את ערעורו לעליון; מבקש לעכב את ביצוע המאסר

נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, עירער היום (ב') בצהריים לבית המשפט העליון על הרשעתו בשתי עבירות אונס ובעבירות מין נוספות ועל העונש של 7 שנות המאסר בפועל שהוטל עליו בגזר הדין.

להודעת הערעור, המחזיקה 300 עמודים, צורפה גם בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר וכן בקשה להתיר את פרסום הודעת הערעור.

קצב אמור להתייצב לריצוי עונשו ביום ראשון הקרוב, וכעת יצטרך השופט התורן בעליון, יורם דנציגר, להחליט אם לעכב את הביצוע זמנית עד להכרעה בבקשה.

לטענת סנגוריו של קצב בבקשת עיכוב הביצוע, "יש לתת משקל ממשי למעמדו של קצב, שכיהן כנשיא המדינה וכנציגה הרשמי של ישראל בארץ ובעולם, וראוי שפרשה זו תסתיים כאשר קצב משוחרר ולא מובא באזיקים לבית המשפט העליון מבית הסוהר. אוי לאותה בושה ולאותה כלימה שתכסה את פנינו על שאסרנו וכלאנו את מי שהיה נשיא המדינה על לא עוול בכפו".

לדברי הסנגורים, "יהיה זה מוזר ביותר אם הפרקליטות תטען כי לערעור אין סיכוי, וזאת נוכח העמדה שהפרקליטות עצמה הציגה בבג"ץ בדבר סיכויי ההרשעה בתיק".

הודעת הערעור עוסקת רק באישום הראשון שבו הורשע קצב, בעבירות אונס ומעשה מגונה בכוח בעניינה של המתלוננת א' ממשרד התיירות.

הסנגורים - ציון אמיר, אביגדור פלדמן, מיקי חובה ואברהם לביא - מציינים כי נימוקי הערעור ביחס לאישומים האחרים יוגשו בהמשך, לצד נימוקים נרחבים בנושא הגנה מן הצדק.

עם זאת, הסנגורים אינם חוסכים מילים חריפות משופטי בית המשפט המחוזי שהרשיעו את קצב וגזרו את דינו. חלק נוסף בערעור מוקדש לריסוק מהימנותה של המתלוננת, א' ממשרד התיירות.

"דברים קשים בליבנו על בית המשפט המחוזי", כותבים הסנגורים בערעור, "מאחר שלא התקיים הציווי בצדק תשפוט את עמיתך".

 משה קצב ציון אמיר / צלם: רוני שיצר

"דמות מפלצתית"

הסנגורים מציינים כי "קצב נכנס ביום הראשון למשפט כשאות קין של אנס ועבריין מין סדרתי מוטבע על מצחו. בית המשפט קיבל את עמדתה הדמיונית של התביעה כי קצב הקים לו מעין ארכיון אימים שבו טמן את שרידי קורבנותיו, כמעין מרתף אימים של רוצח סדרתי הנוהג לשמר שרידי קורבנותיו, קצוות שיער, סיכת שיער, נעל בלה.

"הצגתו של קצב כעין כחול הזקן, הדמות המפלצתית מאגדות האחים גרים שרצח את 6 נשותיו וטמן את גופותיהן בחדר פנימי בטירתו, מעוררת רתיעה עמוקה ועולה בקנה אחד עם מגמה ברורה של התביעה לדמוניזציה של קצב".

בעניינה של א' ממשרד התיירות, הסנגורים כותבים כי "שקרים בוטים של א' במשטרה הופכים לקשיי זיכרון, שיהוי וכבישת עדות במשך שנים רבות הופכת לביישנות".

הסנגורים טוענים כי "בכתב הערעור נצביע על כך כי א' איננה שיה תמימה הפועה את עלילותיה בקול חלש הנוגע אל הלב, אלא מדובר באשה מניפולטיבית המאלתרת ללא גבול הסברים שקריים, בכל עת שגירסתה נהדפת על-ידי ראיות אובייקטיביות שהצלחנו לחלץ משיני הזמן".

הסנגורים טוענים כנגד החלטת בית המשפט המחוזי לסווג את טענתם, שנשמעה בסיכומי ההגנה במשפט, כי ראיות התביעה מובילות למסקנה של רומן מרצון בין קצב ל-א' ממשרד התיירות.

לדבריהם, אין מדובר ב"טענת הגנה חלופית" אלא בחובה המוטלת על התביעה להוכיח מעבר לספק סביר את המסקנות העולות מהראיות.

"קשיים הראייתיים"

חלקים נוספים בערעור מוקדים לכבישת עדותה של א' ממשרד התיירות, שנמנעה מלהתלונן נגד קצב במשך שנים ארוכות; דרישה להגיש - בניגוד להחלטת שופטי המחוזי - את הקלטות שיחותיהם של א' ושל אורי יואלי, מקורבו של קצב; הסתמכות על ברכת ה"שנה טובה" של א' כאינדיקציה לכך שלא היתה קורבן לתקיפות מיניות, וטענה כי לא היה כל פסול בנוהגו של קצב לשמור ולתעד פיסות מכתבים משנותיו בממשלה ובבית הנשיא.

עוד מסתמכים הסנגורים בערעור על פירוט ה"קשיים הראייתיים" שפירטה הפרקליטות עצמה בבג"ץ, במסגרת הדיונים ב-2007 בעתירות נגד הסדר הטיעון.

לצד הערעור על עצם ההרשעה, מקדישים הסנגורים טיעון קצר גם לבקשתם להקל בעונשו של קצב. "יש לתת משקל מתאים לנסיבות ביצוע העבירות", כותבים הסנגורים, "לאופיין במקרה הנוכחי, לחלוף הזמן מעת קרות האירועים שבהם הורשע, ובעיקר לכל שעבר קצב וחווה, מבחינת השפיטה הציבורית וסקילה בכיכרות העיר". (ע"פ 3372/11).