המדינה חייבת לפנות את המאחז הבלתי חוקי מיגרון, על 250 תושביו, עד סוף חודש מארס 2012, וזאת מאחר שהוקם על אדמות פלסטיניות פרטיות, ותושביו הם "פורעי חוק" - כך קבע היום (ג') בג"ץ, בפסק דין שבו התקבלה עתירתם של 6 תושבים פלסטינים שהם בעליה הקרקעות שעליהן הוקם המאחז, הגדול במאחזים הבלתי חוקיים ביהודה ושומרון. לעותרים, שיוצגו בידי עו"ד מיכאל ספרד, הצטרפה גם תנועת שלום עכשיו.
השופטים דורית ביניש, מרים נאור וסלים ג'ובראן קיימו 5 דיונים בעתירה מאז הגשתה ב-2006, ומן הרגע הראשון התברר כי גם לטענת המדינה, מדובר במאחז לא חוקי שאותו יש לפנות. אלא שמשרד הביטחון ביקש שוב ושוב שהות נוספת כדי לנהל משא-ומתן עם המתנחלים שיוביל להסכמתם להתפנות מרצון, והשופטים הסכימו לכך, אלא שבסופו של דבר פקעה סבלנותם.
"בית משפט זה עשה כל מאמץ לגלות ריסון ואורך-רוח למרות הפרת החוק הבוטה", כתבה ביניש, "משום הצורך בדרכי שלום בקרבנו פנימה ומשום הרצון להימנע מכל מראית-עין שהמחלוקת שבפנינו היא מחלוקת פוליטית".
המאחז מיגרון ממוקם על גבעה צפונית-מזרחית לרמאללה, והוקם בשנת 2001 בלא כל החלטת ממשלה שאישרה זאת. ב-2006 מנה המאחז 60 "מגורונים" שבהם התגוררו 43 משפחות, ובשנת 2009 התרחב המאחז ומנה 250 תושבים, ונוספו בו מבני ציבור.
העותרים, תושביהם של הכפרים הפלסטיניים בורקא ודיר-דבואן, טענו כי המאחז חובר לתשתיות באופן בלתי חוקי, שכן בתחילה הוקמה על הגבעה אנטנה סלולרית, והמאחז ניזון מחיבור האנטנה לרשת החשמל.
"העתירה לפינוי מיגרון היא מהמקרים הקשים והחריגים ביותר בכל הנוגע להקמת מאחז בלתי חוקי שבאו בפני בית משפט זה", כתבו השופטים בפסק הדין. "מדובר בהקמה שלא כדין של מאחז על קרקע פרטית, שגם לשיטת המדינה יש לפנותו. הפעולות להקמת המאחז ולהרחבתו נעשו תוך התעלמות מצווי הריסה ומצווי תיחום שהוצאו על-ידי הרשויות".
השופטים הביעו משאלה "כי יושבי המאחז יקבלו על עצמם בהסכמה את חובתם שלא להצטייר כפורעי חוק ויתיישבו בכל אתר אחר שהמדינה תאפשר להם". (בג"ץ 8887/06).
תגובות
ממועצת יש"ע נמסר בתגובה: "בג"ץ בראשות הנשיאה דורית ביניש שוב אינו מפספס הזדמנות לפסוק נגד ההתיישבות ולהשליך גפרור לתוך חבית אבק שריפה ללא כל צורך. מי שהתיר באחרונה למחבל חיזבאללה מוסטפא דיראני לתבוע מיליונים ממדינת ישראל בטענות הזויות, מונע היום מעשרות המשפחות הישראליות המתגוררות במיגרון כבר 10 שנים להשמיע את טענותיהן המשפטיות בערכאות הבוחנות מסמכים וראיות, מבטל בהינף-יד הסכם שהולך ומתבצע וחורץ את גורלן בלא משפט צדק".
מתנועת רגבים נמסר בתגובה: "בתנועת רגבים מביעים היום תמיהה קשה לנוכח הפער הבלתי ניתן לגישור שבין האקטביזים הקיצוני שבו נוקט בג"ץ בכל הנוגע לעתירות השמאל הקיצוני כנגד ההתיישבות הישראלית, לבין הקו האפאטי עד כדי מתעלם מעשרות אלפי מבנים בלתי חוקיים חמורים בהרבה בקרב המגזר הערבי והפלשתיני ביו"ש, בנגב, בגליל ובירושלים.
"חבל שבלחץ השמאל הקיצוני בג"ץ מאבד את טיפת האמון האחרונה שעוד נותרה לו בציבור, וגורם בכך לנזק בלתי הפיך למערכת המשפט ולשלטון החוק. ברגבים מבטיחים להמשיך ולהיכנס עם הראש בקיר ולהגיש עתירות כנגד אותם עשרות אלפי המבנים הבלתי חוקיים, עד שלא תיוותר לבג"ץ ברירה, והוא ייאלץ להורות גם על הריסתם".
מאגרון "בצלם" נמסר בתגובה: "הצווים האלה הם אות קלון למערכת אכיפת החוק בשטחים. אין ספק שיש לפעול בנחישות נגד מתנחלים הפוגעים בפלסטינים וברכושם, אולם הדרך להשיג מטרה זו היא באמצעות ההליך הפלילי ולא באמצעות צווים מינהליים המתבססים על חומר חסוי.
"הפגיעה המתמשכת ברכושם ובגופם של פלסטינים שבסמיכות ליישוביהם הוקמו ההתנחלויות והמאחזים יצהר, חוות גלעד, סוסיא, מצפה יאיר, חוות מעון, עדי עד, מצפה אביחי וכדומה, היא תוצר של מדיניות ארוכת-שנים של הימנעות מאכיפת חוק על מתנחלים בשטחים בכל הרמות, מהחייל בשטח ועד למשטרה ולמערכת המשפט.
"רק בשבועות האחרונים תיעד 'בצלם' מספר מקרים בהם תקפו מתנחלים מיצהר פלסטינים ופגעו ברכושם לאור היום, ובנוכחותם של אנשי כוחות הביטחון שעמדו מנגד ולא פעלו להפסיק את ההתקפות ולעצור את מבצעיהן.
"על גורמי אכיפת החוק לחקור, לאסוף ראיות ולהעמיד לדין חשודים בביצוע הצתות מסגדים ופעולות 'תג מחיר', תוך שמירה על זכותם של החשודים להליך הוגן".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
