החוקיות של קרנות ההון סיכון היא די ברורה - אם יש אקזיטים מרשימים, יהיו גם גיוסים לקרנות חדשות.
את מה שרואים המשקיעים המוגבלים בקרנות כפוטנציאל להחזרים מבטיחים, מרגישות חברות הפורטפוליו בתור הערכות שווי עולות ומספר מתעניינים גדל, שמביאים לדבר האמיתי - רכישה.
בדרך לשם, ביחד עם יחסי הציבור המתגברים, הכסף הגדול שבאוויר והמוטיבציה של המשקיעים והיזמים, גדלים גם הכספים שמוזרמים לחברות שעדיין נמצאות באמצע הדרך.
המספרים שמספקים ארגוני ההון סיכון הבינלאומיים על היקפי ההשקעות בסטארט-אפים מצביעים בבירור כי תחום האינטרנט הוא הכוכב הנוצץ בכל פורטפוליו השקעות בזמן הנוכחי.
היקף ההשקעות בתחום האינטרנט טיפס ב-72% ברבעון השני לעומת הרבעון הראשון של 2011 בארה"ב. בישראל זינקו ההשקעות בתחום זה ב-45% ברבעון השני לעומת הראשון, כך על-פי דוח ה-MoneyTree של PWC, וב-300% לעומת הרבעון המקביל.
בהתאם, האקזיטים הזוהרים של התקופה האחרונה מגיעים מאותו התחום. אפילו בישראל, שבה באופן מסורתי חברות השבבים ותשתיות המחשוב המוצלחות מביאות לסכומים גדולים בהרבה.
לפני כמה ימים נמכרה דוטומי של יאיר גולדפינגר תמורת 295 מיליון דולר; מדיה מיינד הציבורית נרכשה ביוני תמורת 517 מיליון דולר; וכמעט במקביל קנתה אי-ביי את מג'נטו תמורת 95 מיליון דולר, ואלו רק הרכישות הבולטות.
בסופו של דבר, בישראל עדיין לא צמחה גוגל או יאהו - סוג האקזיטים שקרנות ההון סיכון קיימות בשבילם, והמגנט האמיתי שיחבר משקיעים מוסדיים להון סיכון המקומי - אבל לפחות בתקופה הקרובה יש סיכוי שנמשיך לראות את הביצועים המרשימים מגיעים מהמרחב הווירטואלי. לגבי הטווח הארוך, יצטרכו המשקיעים והיזמים לברר עם עצמם בכנות, ובקרוב, אם התופעה הזו תחזיק מעמד לאורך זמן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.